הלקחים שעולים מתוך פרשת ביטול המס על הכלים החד-פעמיים

על אף שנראה כי המס הביא לצמצום הצריכה, ביטולו מלמד כי שינוי התנהגות בר-קיימא מחייב נקיטת צעדים נוספים, לרבות הסברה שמותאמת לאוכלוסייה החרדית, הנגשה ועידוד השימוש בחלופות.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

על אף עדויות ראשוניות לכך שמטרת המס על הכלים החד-פעמיים הושגה, פרשת ביטולו מאפשרת ללמוד מספר תובנות חשובות לעתיד ביחס לדרכים הנכונות לפעול לשינוי התנהגות בתחום הסביבה בחברה הישראלית.

בראש וראשונה, אנו למדים כי במיוחד במציאות הפוליטית והחברתית המורכבת המאפיינת את ישראל, שמקבלת ביטוי חריף בימים אלה בכל הנוגע לשינויים מרחיקי הלכת המוצעים ביחס לרשות השופטת, יש חשיבות רבה לקידום מדיניות תוך חתירה להסכמה רחבה. בהקשר של שינוי ההתנהגות בתחום הכלים החד-פעמיים ראינו כי העובדה שהטלת המס לא נשענה על הסכמה רחבה הובילה בסופו של דבר לביטולו. לנוכח זאת, עולה הצורך בחשיבה מחדש בנוגע לקידום של צעדי המדיניות לשינוי התנהגות הציבור, באופן שיבטיח תוצאות ארוכות טווח ובנות-קיימא.

אמנם, במדיניות ציבורית בכלל ובתחום הסביבה בפרט, השימוש במיסים במטרה להביא להפחתה בהתנהגות לא רצויה ומזיקה הוא נפוץ מאוד. ההיגיון שמאחוריו פשוט למדי: ברגע שמייקרים התנהגות שלילית הביקוש נוטה לרדת, כפי שקורה בדרך כלל לביקושים במצב של העלאת מחירים.

הטלת המס משרתת גם מטרה נוספת של הפנמת ההשפעות החיצוניות השליליות (Externalities). השימוש בכלים חד-פעמיים משפיע לשלילה על כלל האנשים ובעלי החיים בשל הנזקים שנגרמים מכלים אלה לסביבה, בין אם מדובר בזיהום אוויר ובפליטות גזי החממה כתוצאה מתהליך הייצור, בין אם בפסולת המוטמנת שמתכלה באיטיות רבה על פני מאות שנים וגורמת לזיהום קרקע או מי תהום, ובין אם בפסולת שזולגת לסביבה ולימים ובכך פוגעת בין היתר בתשתיות ביוב וניקוז, בבעלי החיים הימיים ובשרשרת המזון. לפיכך, השתת העלויות על מי שעושה שימוש בכלים החד פעמיים יכולה להיחשב כמשרתת גם מטרה זו של הפנמת העלויות החיצוניות השליליות, שכן הייקור אמור לשקף את עלות הנזק שגורם השימוש בכלים אלהHong, Seonghoon, and Richard M. Adams. (1999) "Household responses to price incentives for recycling: some further evidence." Land Economics: 505-514.‏.

המדיניות בעולם בנוגע לכלים חד-פעמיים נעה בין איסור על השימוש בהם או הטלת מגבלות לבין הטלת מיסים והיטלים.OECD (2021), Environment Directorate, Environment Policy Committee, Working Party on Integrating Environmental and Economic Policies, Preventing single-use plastic waste: implications of different policy approaches. במדינות רבות קיימת מדיניות של מיסוי פלסטיק חד-פעמי, ומחקרים רבים מעידים ככלל על יעילות המס בצמצום הצריכה.ראו למשל: Borg, K., Lennox, A., Kaufman, S., Tull, F., Prime, R., Rogers, L., & Dunstan, E. (2022) Curbing plastic consumption: A review of single-use plastic behaviour change interventions. Journal of Cleaner Production, 131077. יחד עם זאת, יש לציין כי המחקר בתחום מתמקד במס על שקיות פלסטיק, ולא על כלים חד-פעמיים אחרים. המיסוי על פלסטיק חד-פעמי מסוגים שונים הוא פחות נפוץ מהמיסוי על שקיות, ואין ממצאים חד משמעיים בנוגע לכך. כך למשל, בבלגיה המס על סכו״ם לא הביא להפחתת הצריכה, כאשר סיבה אפשרית לכך היא תמחור נמוך מדי. להרחבה בנושא ראו: OECD (2021), Environment Directorate, Environment Policy Committee, Working Party on Integrating Environmental and Economic Policies, Preventing single-use plastic waste: implications of different policy approaches. בישראל, צמצום השימוש בכלים החד-פעמיים הוא חשוב במיוחד לנוכח העובדה כי הצריכה לנפש היא גבוהה במיוחד – פי חמישה מהממוצע האירופאי.המשרד להגנת הסביבה, מיסוי כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל, מסמך מדיניות, יולי 2021 הנתונים מישראל מספקים עדויות ראשונות לכך שבתקופת הטלת המס חלה ירידה משמעותית בצריכת הכלים החד-פעמיים,ראו למשל הפרסום של המשרד להגנת הסביבה בנושא. אם כי מדובר בינתיים בהשפעה בטווח הקצר, וכן יתכן כי זו מוסברת לפחות בחלקה על ידי צבירת מלאים ערב העלאת המס.

אך כאמור, ביטול המס על הכלים החד-פעמיים מחייב התבוננות מחודשת על התהליך שבו הוא הוטל, במטרה ללמוד ביחס לדרכים הנכונות לפעול לשינוי התנהגות בתחום הסביבה בחברה הישראלית.

ראשית, פרשה זו מעידה על האתגר של שינוי התנהגות בחברה מורכבת כמו החברה הישראליתKollmuss, Anja, and Julian Agyeman. "Mind the gap: why do people act environmentally and what are the barriers to pro-environmental behavior?" Environmental education research 8.3 (2002): 239-260.. אין ספק שבחברה החרדית תפסו את הטלת המס כמכוונת בעיקר כלפיהם וכמאיימת על זהותם הדתית והקהילתית בשל ההישענות הרבה במגזר זה על כלים חד-פעמיים. ייתכן מאוד כי אם במקביל להטלת המס, היה, למשל, מושקע מאמץ הסברתי ממוקד לחברה החרדית ולמנהיגיה, תחושה זו הייתה מתקהה במידה מסוימתDhir, A., Koshta, N., Goyal, R. K., Sakashita, M., & Almotairi, M. (2021). Behavioral reasoning theory (BRT) perspectives on E-waste recycling and management. Journal of Cleaner Production, 280, 124269..

כחלק מההסברה, ניתן היה להכיר בקושי המיוחד של החברה החרדית, אך יחד עם זאת להסביר את ההיגיון שמאחורי המס, לציין את העובדה שהוא קיים במדינות רבות, ולהדגיש את היתרונות הבריאותיים בצמצום הצריכה.מחקר שבחן באופן ספציפי את היחס של חרדים לשימוש בכלים חד-פעמיים הראה כי אסטרטגיית מסגור (framing) שבה מודגשים הסיכונים הבריאותיים והפגיעה בארץ הקודש מסייעת בהפחתת השימוש בכלים אלו. Kaufmann, D., Ariel, T., Yoreh, T., & Tchetchik, A. (2023). Engaging faith-based communities in pro-environmental behavior using soft regulations: The case of single-use plastics. Frontiers in Environmental Science, 2331.‏ כמו כן, ניתן היה לפעול מול מנהיגי הקהילה החרדית במטרה לעמוד על הקשר בין שמירה על הטבע לבין זהותם הדתיתRobertson, Jennifer L., and Erica Carleton. (2018). "Uncovering How and When Environmental Leadership Affects Employees’ Voluntary Pro-environmental Behavior". Journal of Leadership & Organizational Studies. 25 (2): 197-210.. כאשר חקיקה מוצגת בצורה הפוגעת בערכים של קבוצה או באורח חייה, עשויה במקרים רבים להיווצר תגובת נגדBarak‐Corren, N., Feldman, Y., & Gidron, N. (2018). The provocative effect of law: Majority nationalism and minority discrimination. Journal of Empirical Legal Studies, 15(4), 951-986., והסברה נכונה הייתה עשויה למנוע את הקונפליקט הזהFielding, K. S., & Hornsey, M. J. (2016). A social identity analysis of climate change and environmental attitudes and behaviors: Insights and opportunities. Frontiers in psychology, 7, 121..

שנית, הספרות על ציות ושינוי התנהגות מראה כי נדרשת חשיבה על הפיכת ההתנהגות הרצויה (התנהלות ללא כלים חד-פעמיים) לאפשרית עבור מרבית האנשיםVan Rooij, B., de Bruijn, A. L., Reinders Folmer, C., Kooistra, E. B., Kuiper, M. E., Brownlee, M., ... & Fine, A. (2020). Compliance with COVID-19 mitigation measures in the United States. Amsterdam law school research paper, (2020-21).. כפי שבמהלך מגפת הקורונה, לדוגמה, הדרישה מאנשים להישאר בבתים לוותה בחלוקה של מזון על ידי הצבא, או שנעשו פעולות על מנת להנגיש חיסונים ובדיקות, כך גם נדרשים צעדים מעין אלה ביחס לאוכלוסיות שהתקשו במציאת תחליפים. למשל, ניתן לשלב הנחיות כיצד ניתן להיגמל משימוש בכלים החד-פעמיים, או להנגיש כתחליף כלים רב-פעמיים זולים. כמו כן, הנגשה של כיורים לרחיצת כלים אלה הייתה יכולה גם היא לגרום לכך שאנשים יפחיתו את השימוש בחד-פעמי באירועים בטבע.

שלישית, יש לשלב את ההשפעה על המחיר גם עם שינויים התנהגותיים שממוקדים בשלב הקניה. למשל, ניתן לייצר שותפות עם רשתות הסופרמרקטים על ידי תמרוץ של הסופרמרקטים עצמם לפעולות כגון שימוש בשלטים קטנים בסופרים, הצעה של אלטרנטיבות זמינות מחד והפחתת הזמינות של כלים חד-פעמיים בסופרים מאידך. צעדים מעין אלה עשויים להפוך את תהליך הקניה של הכלים החד-פעמיים לכזה המחייב חשיבה ורפלקציה להבדיל מהתנהגות אוטומטית.למחקרים העוסקים בשינויים התנהגותיים הממוקדים בשלב הקניה ראו למשל: Elgaaïed-Gambier, L. (2016). Who Buys Overpackaged Grocery Products and Why? Understanding Consumers’ Reactions to Overpackaging in the Food Sector. J Bus Ethics 135, 683–698 Ohtomo, S., & Ohnuma, S. (2014). Psychological interventional approach for reduce resource consumption: Reducing plastic bag usage at supermarkets. resources, Conservation and recycling, 84, 57-65.‏

רביעית, ניתן לחשוב על שינוי בתפיסת הנורמה החברתית ביחס לכלים חד-פעמיים על ידי מגוון של כליםÖlander, F., & Thøgersen, J. (2014). Informing versus nudging in environmental policy. Journal of Consumer Policy, 37, 341-356.: ניתן ליצור כלים רב-פעמיים ממותגים שבהם יש מסרים ברורים ביחס לחשיבות השמירה על הסביבהCarlsson, F., Gravert, C., Johansson-Stenman, O., & Kurz, V. (2021). The use of green nudges as an environmental policy instrument. Review of Environmental Economics and Policy, 15(2), 216-237.; ניתן לשלב מסרים ביחס לשימוש בכלים חד-פעמיים כדי לייצר נורמה בה אנשים ירגישו פחות בנוח לעשות שימוש בהם בציבור; להתקין שלטים בפארקים ובמקומות פיקניק ברחבי הארץ בהם אנשים מתבקשים שלא לעשות שימוש בכלים חד-פעמיים, יחד עם תמונות של משפחות העושות שימוש בכלים רב-פעמיים ועוד.

לבסוף, פרשה זו מדגישה פעם נוספת את החשיבות לכך שהממשלה תקדם מעבר צודק למשק מאופס פליטות פחמן, ותביא בחשבון את צרכיהם של אלה שמושפעים מצעדי ההפחתה, אם דרך הכיס ואם בשינוי אורחות חייהם. מאחר שההיערכות למשבר האקלים כוללת צעדים רבים אשר עלולים לפגוע בטווח הקצר באוכלוסיות הפגיעות ביותר, חשוב שצעדי מדיניות סביבתיים ילוו בצעדי הסברה ובכלי תמיכה בתקופת המעבר. על ידי כך ניתן יהיה להימנע מתסיסה והתנגדות בקרב האוכלוסיות הפגיעות לצעדים נוספים כחלק מהמאבק בשינוי האקלים.