סקר מרץ 2023: שפל באופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה והמצב הביטחוני

רוב גדול מהאופוזיציה לעומת מיעוט מהקואליציה סבורים שיש להתחשב בעמדות ארה"ב בנוגע ליוזמות החקיקה של הממשלה. מחלוקת ביחס לתפקוד המשטרה בהפגנות, בקרב המוחים ניכרת הערכה חיובית יותר כלפיה.

Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

ממצאים עיקריים

• החודש חלה ירידה הן בשיעור האופטימיים לגבי השלטון הדמוקרטי בישראל הן בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל. התוצאה המצרפית בעניין זה היא הנמוכה ביותר מאז החלנו במדידות לפני ארבע שנים.
• שיעור הסבורים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה חמורה נותר כשהיה בשלהי 2022 – קצת למעלה ממחצית. ואולם הקיטוב בשאלה זו החריף: שעה שבשמאל יש כיום כמעט קונצנזוס מלא שנשקפת סכנה שכזו ובמרכז רוב גדול סבורים כך, הרי שבימין מדובר במיעוט בלבד.
• כמו בחודש הקודם, גם החודש נמדדה עלייה בשיעור המדווחים שהשתתפו בפעולת מחאה אחת או יותר נגד שינויי החקיקה שהממשלה מקדמת, ומדובר בכחמישית מהציבור הישראלי. בקרב המרואיינים הערבים לא דווחה עלייה על השתתפות במחאה.
• רוב המרואיינים סבורים כי השפעתה של המחאה על מדיניות הממשלה היא מעטה עד כה. כשליש מעריכים השפעה זו כגבוהה.
• באשר לתפקוד המשטרה בטיפול במחאה מצאנו שיעורים שווים של מי שסבורים שהוא טוב ומי שסבורים שאינו טוב. משתתפי המחאה מעריכים באופן חיובי יותר את תפקוד המשטרה מאשר מי שלא לקחו חלק בפעולות המחאה.
• מעל שליש מהמרואיינים דיווחי כי חוו חילוקי דעות חריפים עם בני משפחה או חברים לעבודה בנושא שינויי החקיקה שמקדמת הממשלה והמחאה שפרצה בעקבות כך. לא נמצאו כמעט הבדלים על בסיס מחנה פוליטי, אבל נמצאו הבדלים על בסיס השתתפות או אי השתתפות במחאה.
• אם כי הייתה עלייה מסוימת בשיעור המעריכים כי גבוהים הסיכויים לפרוץ מלחמת אזרחים אלימה, הרוב עדיין מעריכים אותם כנמוכים. השמאל מעריכים יותר מהמרכז ומהימין שהסיכויים לכך גבוהים.
• רוב הציבור היהודי מתנגד לסירוב להתגייס לצה"ל על בסיס אידיאולוגי או דתי, להסכים להתגייס אך לסרב לשרת בשטחים או לסרב פקודה המנוגדת למצפונו של חייל החובה. ואולם כרבע מהציבור היהודי תומכים בכל שלושת המהלכים הללו, כאשר התמיכה בשמאל היא הגבוהה ביותר ובמרכז – הנמוכה ביותר.
• התומכים בהפיכת צה"ל לצבא מקצועי תומכים בשיעורים גבוהים יותר בסירוב לשרת על בסיס אידיאולוגי או דתי ממי שסבורים שעל צה"ל להישאר צבא העם.
• רוב הציבור היהודי גם מתנגד לסירוב של אנשי מילואים שלא להתייצב לשירות, בין אם זה אימון, שירות מבצעי של טייסים או קריאה לצו 8 (לחימה) כמחאה נגד הממשלה. רוב מצביעי מפלגות הקואליציה הביעו התנגדות נחרצת לפעילויות מילואים אלה, ואילו מצביעי מפלגות האופוזיציה היו חצויים בנדון.
• הבדלים בין מצביעי הקואליציה לאופוזיציה היו גם בנוגע לתגובה הראויה של צה"ל לאי התייצבות למילואים כמחאה נגד הממשלה: מרבית מצביעי הקואליציה סברו כי יש לנקוט במקרה כזה הליכים משפטיים לעומת רבע בלבד ממצביעי מפלגות האופוזיציה תמכו בפתרון זה.
• הציבור חלוק בשאלת ההשפעה האפשרית של הסירוב של אנשי המילואים, אבל שיעור הסבורים כי כשלעצמה סיכויי ההשפעה שלה נמוכים עולה על שיעור מי שסבורים שסיכויי ההשפעה שלה גבוהים. מטבע הדברים מצאנו הבדלים בנושא זה בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה.
• הציבור חלוק בשאלה האם ישראל צריכה או אינה צריכה להתחשב בעמדת ארצות הברית בנוגע לשינויי החקיקה שמקדמת הממשלה. הכף נוטה יותר לכיוון הסבורים שיש להתחשב בעמדת וושינגטון אבל שיעורם הוא מתחת למחצית. קצת יותר משליש סבורים שאין להתחשב בעמדת האמריקנים בנושא.
• הוא הדין בנושא ההפגנות בחו"ל נגד שינויי החקיקה שמקדמת הממשלה – בכלל הציבור החלוקה היא כמעט שווה בין תומכים למתנגדים, עם נטייה קלה נגדן. ואולם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה יש רוב גדול נגד ובקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה – רוב גדול בעד. בציבור הערבי הרוב תומכים בהפגנות אלה.
• בציבור הערבי הרוב הגדול מתנגדים לקביעתו של השר סמוטריץ שאין בנמצא עם פלסטיני. הציבור היהודי מפוצל בעניין זה – בשמאל הרוב מתנגדים, במרכז קצת יותר ממחצית ובימין רק מיעוט קטן חולקים על קביעת השר.

מצב הרוח הלאומי

החודש חלה ירידה בשיעור האופטימיים הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל (בכלל המדגם מ-38% ל-32%) הן לגבי עתיד הביטחון הלאומי (בכלל המדגם מ-31% ל-30%). בהסתכלות מצרפית זוהי המדידה הנמוכה ביותר של שני הפרמטרים האלה מאז התחלנו במדידות באפריל 2019, והיא משקפת את מצב הרוח הלאומי העכור של העת הזו.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-מרץ 2023 (%, כלל המדגם)

אם כי הן במדגם היהודים הן במדגם הערבים מדובר במיעוט של אופטימיים, הרי ששיעורם במדגם היהודים (36%) הוא יותר מפי שלושה מאשר במדגם הערבים (11%).

הפער במידת האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הוא אדיר – בשמאל ובמרכז מדובר במיעוט זעיר ובימין – הרוב (בהתאמה: 4%, 16% ו-56%). גם בנושא עתיד הביטחון של ישראל יש פערים בין המחנות הללו אלא שהם קטנים קצת יותר. יתרה מזו, בשאלת הביטחון של ישראל גם בימין מדובר במיעוט של אופטימיים (שמאל 16%, מרכז 20%, ימין 46%).

התבוננות לאחור מצביעה על כך שעד אפריל 2021 האופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי הייתה גבוהה יותר (לרוב במידה רבה) מהאופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל. ואולם החל ממאי 2021 ("שומר החומות") לא רק שהאופטימיות בתחום זה ירדה כמעט עד כדי התמזגות של שתי ההערכות הללו, אלא גם היחס לעתיד הביטחון הוא קופצני הרבה יותר.

	ממוצע אופטימיים לגבי עתיד ביטחון ישראל	ממוצע אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל
עד אפריל 2021	56.8	41.3
ממאי 2021	44.4	40.3

השלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה חמורה?

חזרנו החודש לבדוק האם חלו שינויים בהערכת הציבור כי הדמוקרטיה בישראל מצויה בסכנה חמורה. באופן מפתיע, לאור ההתפתחויות בזמן האחרון, בכלל המדגם לא מצאנו שינוי בהשוואה למדידה הקודמת בדצמבר 2022 – בשתיהן בכלל המדגם רוב קטן של 57% סברו כי זה אכן המצב. הפער המהותי בין יהודים לערבים נותר בעינו – בקרב היהודים 53% "מריחים" סכנה ובקרב הערבים – 74%.

התרשים הבא מראה שוב את הפערים בתפיסת המציאות בין המחנות הפוליטיים (יהודים): בשמאל יש כמעט קונצנזוס מלא שאכן מדובר בסכנה חמורה לדמוקרטיה הישראלית ושיעור הסבורים כך זינק מעלה בחודשים האחרונים. במרכז מדובר ברוב גדול אך מעט נמוך משהיה ואילו בימין מדובר גם כיום במיעוט של כשליש בלבד החשים בסכנה חמורה לדמוקרטיה הישראלית. תמונה זהה כמעט מתקבלת בפילוח עמדות המרואיינים לפי הצבעה למפלגות הקואליציה והאופוזיציה (חשים סכנה בהתאמה: 29% ו-86%).

מסכימים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה (% יהודים, לפי מחנה פוליטי)              

המחאה נגד שינויי החקיקה שמקדמת הממשלה

השתתפות במחאה - מאז תחילת המחאה בחנו מדי חודש מה שיעור המרואיינים שמדווחים כי לקחו חלק לפחות באחת מפעולות המחאה נגד שינויי החקיקה שמקדמת הממשלה. ניתן להצביע על עלייה עקבית בשיעור המוחים מ-13% שדיווחו על כך בסוף ינואר ל-21% בסוף חודש מרץ. כמובן ששיעורי ההשתתפות המדווחים של המשייכים עצמם למחנה השמאל והמרכז גבוהים בהרבה מאשר בימין, אך בשלושת המחנות (יהודים) ניתן להצביע על עלייה לאורך התקופה. לא מצאנו עלייה מהחודש הקודם השיעור המרואיינים הערבים שדיווחו על השתתפות במחאה.

לקחו חלק באחת לפחות מפעולות המחאה נגד הרפורמה המשפטית (%)

 

השפעת המחאה - לאחר שלושה חודשים של הפגנות ופעולות מחאה אחרות שאלנו "להערכתך, באיזו מידה תנועת המחאה הצליחה או לא הצליחה בניסיונה להשפיע על הַכְנָסַת השינויים בחקיקה שמקדמת הממשלה?". המרואיינים חלוקים בעמדותיהם בעניין זה – הרוב 56% סבורים כי השפעתה מעטה או כלל לא קיימת. 31.5% סבורים שההשפעה היא די רבה או רבה מאוד.

בשאלה זו ניכר דמיון, יש שיאמרו מפתיע, בין מצביעי הקואליציה למצביעי האופוזיציה – מקרב מצביעי הקואליציה 60% ציינו כי הצליחה המחאה "כלל לא" או "במידה די מועטה" בלבד להשפיע על הכנסת שינויים בחקיקה שמקדמת הממשלה, ומקרב מצביעי האופוזיציה – 53%. גם מקרב מי שלקחו חלק באחת מהמחאות נגד הרפורמה מעל מחצית (52%) סבורים זאת.

להערכתך, באיזו מידה תנועת המחאה הצליחה או לא הצליחה בניסיונה להשפיע על הַכְנָסַת השינויים בחקיקה שמקדמת הממשלה? (%, כלל המדגם)

תפקוד המשטרה בהפגנות נגד שינויי החקיקה שמקדמת הממשלה – המרואיינים חלוקים בהערכותיהם לגבי תפקוד המשטרה בהקשר למחאה – 30% מציינים כי תפקודה די גרוע או גרוע מאוד, שליש שתפקודה טוב או מצוין, וכרבע שתפקודה בינוני. מקרב אלה שהצביעו למפלגות הקואליציה שיעור הסבורים כי תפקוד המשטרה לא טוב עולה על שיעור הסבורים שתפקודה טוב (41% לעומת 29%), ואילו מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה התמונה הפוכה (15% תפקוד לא טוב, ו-47% תפקוד טוב).

ממצא מעניין במיוחד הוא שהערכת מי שהשתתפו המחאה את תפקוד המשטרה חיובי יותר מאשר הערכת מי שלא השתתפו בה.

הציונים למשטרה על תפקודה באירועי המחאה נגד הרפורמה בחודשים האחרונים (%)

חילחול חילוקי הדעות בנושא מהלכי הממשלה לחיי היום-יום

מתברר כי חילוקי הדעות בנושא מהלכי החקיקה של הממשלה מחלחלים במידה לא מבוטלת גם לחיי היום-יום של אזרחי ישראל. מעל שליש (35.5%) ציינו כי הם חוו באופן אישי חילוקי דעות חריפים עם אנשים הקרובים להם במשפחה ובעבודה, בנוגע לשינויים בחקיקה שמקדמת הממשלה והמחאה שצמחה בעקבותיהם. חוויה זו אינה נחלת מחנה פוליטי אחד בלבד אלא של שלושת המחנות (יהודים): בימין 42% דיווחו כי נתקלו במצבים כאלה בחייהם האישיים, במרכז 38% ובשמאל 36%. בקרב המרואיינים היהודים מצאנו שנשים דיווחו בשיעורים גבוהים יותר שחוו חילוקי דעות חריפים בסביבתם הקרובה מאשר הגברים (בהתאמה 45% לעומת 33%). בקרב מצביעי המפלגות הערביות רק מיעוט חוו חילוקי דעות כאלה.

חוו באופן אישי חילוקי דעות חריפים עם אנשים הקרובים להם במשפחה/ בעבודה בנוגע לשינויים בחקיקה שמקדמת הממשלה, והמחאה שצמחה בעקבותיה (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות האחרונות)

בעניין זה מצאנו הבדל צפוי למדי בין מי שמשתתפים במחאה, מהם 45% דיווחו שחוו חילוקי דעות חריפים עם סביבתם, לעומת 33% ממי שלא השתתפו במחאה.

על סף מלחמת אזרחים?

חזרנו ושאלנו החודש את המרואיינים מה הסיכוי לדעתם שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים. עדיין הרוב מעריכים סיכויים אלה כנמוכים (51.5%) אבל מצאנו עלייה בשיעור המעריכים את הסיכויים לכך כגבוהים בהשוואה לינואר השנה. (מ-31% ל-41%).

מה הסיכוי שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים? (%, כלל המדגם)

הן בקרב המרואיינים היהודים הן בקרב הערבים רק מיעוט - אם כי ניכר - צופים בעת הזו שיש הסתברות גבוהה למלחמת אזרחים אלימה בעתיד (יהודים 39.5%, ערבים 45%). פילוח לפי מחנה פוליטי (יהודים) מראה כי בשמאל החשש הוא הגבוה ביותר ובימין – הנמוך ביותר.

הסיכויים גבוהים שבעתיד הנראה לעין תפרוץ בישראל מלחמת אזרחים שתכלול אלימות בין הצדדים השונים (%, יהודים)

שמאל	מרכז	ימין
57%	48%	31%

 

תופעת הסירובהשאלות בנושא הסירוב הופנו רק למרואיינים היהודים.

בעקבות הוויכוח שהתלהט לאחרונה בשאלת הלגיטימיות של הצהרות אנשי מילואים רבים שלא יתייצבו אם ייקראו במקרה שהממשלה לא תחזור מה מתכנית החקיקה המשפטית, מצאנו לנחוץ לבדוק הפעם כמה וכמה היבטים ממשיים ואפשריים של התופעה. הפרדנו לעניין זה בין שירות חובה לשירות במילואים וכן בין סוגים שונים של סירוב.

בשירות חובה בהקשר של חיילי חובה בדקנו את הלגיטימיות בעיני הציבור היהודי של: סירוב להתגייס ממניעים אידיאולוגיים או דתיים, נכונות להתגייס אבל סירוב לשרת בשטחים, לסרב להשתתף בפעולה צבאית הנוגדת את מצפונו של החייל. כפי שאפשר ללמוד מהתרשים הבא, מיעוט של כרבע מתיר לסרב במקרים הללו.

מותר לחייל בסדיר לבצע כל אחת מהפעולות הבאות (%, יהודים)

כפי שמלמדת הטבלה הבאה, מי שהגדירו עצמם שמאל מתירים במידה הרבה ביותר בסירובים משלושת הסוגים כאשר מדובר בחיילי חובה, הימין נמצא בתווך, ואילו המרכז בממוצע תומך פחות משני המחנות האחרים בסירוב מהסוגים שעליהם שאלנו. בכל שלוש השאלות קבוצת הגיל הצעירה פתוחה יותר מהקבוצות המבוגרות לסירוב בשירות החובה.

מתירים (%, יהודים)	מחנה פוליטי			גיל
	ימין	מרכז	שמאל	18-34	35-54	55+
לסרב להתגייס לצה"ל בשל התנגדות עקרונית לשירות צבאי (פציפיזם/ נימוק דתי)	26	18	39	37	22	19
לסרב להשתתף בפעולה צבאית הנוגדת את מצפונו של החייל	21.5	24	46	34	19	23
נכונות להתגייס אבל סירוב לשרת בשטחים	21	18	47	26	21	25.5

 

מצאנו קשר ברור בין העמדה האם יש להותיר את צה"ל צבא העם או להפוך אותו לצבא מקצועי לבין לגיטימציה לסירוב להתגייסות על בסיס אידיאולוגי או דתי: מי שסבורים שצה"ל צריך להישאר צבא העם פחות פתוחים לאפשרות של סירוב להתגייס מאשר מי שסבורים שיש להפוך אותו לצבא מקצועי.

עמדה לגבי שמירת צה"ל כצבא העם או תמיכה בהפיכתו לצבא מקצועי לבין עמדה לגבי סיורב להתגייס על בסיס אידיאולוגי או דתי (%, יהודים)

שירות המילואים - שאלנו את המרואיינים האם לדעתם במסגרת המחאה נגד הממשלה מותר או אסור לחיילי מילואים לא להתייצב לשירות במצבים שונים: כאשר מדובר בצו 8, כלומר בקריאה לשירות מילואים ללחימה, רוב גדול מהמרואיינים היהודים חושב שבמקרה כזה אין לסרב. תמיכה רבה יותר באי-התייצבות לשירות של חיילי מילואים מצאנו בנוגע לאימון צבאי ובנוגע לאי התייצבות לשירות כחלק מהמערך המבצעי, דוגמת טייסי חיל האוויר .

מידת הלגיטימציה לאי-התייצבות לשירות של חיילי המילואים קשורה למיקום הפוליטי ומן הסתם לעמדות כלפי שינויי החקיקה שהממשלה מקדמת. מקרב מצביעי מפלגות הקואליציה, שרובם מן הסתם תומכים במהלי הממשלה, הלגיטימציה לאי-התייצבות לשירות של חיילי מילואים נמוכה מאוד, ומנגד – מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה יש לגיטימציה לא מועטה לאי התייצבות לשירות, כל עוד זה לא מדובר בסיטואציה של לחימה.

בהקשר של משרתי המילואים, מותר לאנשי המילואים לפעול בכל אחת מהדרכים הבאות במסגרת המחאה נגד מהלכי החקיקה שמקדמת הממשלה (%, יהודים)

מה צריכה להיות תגובת צה"ל לסירוב? שאלנו מה צריכה להיות תגובתו של הצבא לאיש מילואים המודיע שאם ייקרא בעתיד לשירות הוא לא יתייצב. הפתרון המועדף על המרואיינים הוא שיחה של המפקדים עם משרת המילואים, במטרה לנסות לשכנעו להגיע לשירות כאשר ייקרא (46%). שיעור קטן יותר תמכו בהדחה מיידית משירות המילואים (27%), ורק מיעוט קטן (13%) בחר בפתרון ההבלגה וההכלה. גם במקרה זה ההבדלים בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה גדולים – הפתרון המועדף על מצביעי מפלגות האופוזיציה הוא הדחה מיידית ממילואים (46%), בעוד הפתרון המועדף על מצביעי מפלגות האופוזיציה הוא שיח עם המפקדים (57%).

מה צריכה להיות התגובה של צה"ל להודעה של איש מילואים שלא יתייצב אם ייקרא לשירות? (%, יהודים)

	שיח עם המפקדים לנסות לשכנעו	הדחה מיידית ממילואים	להבליג ולהכיל את עמדתו	לא יודעים
יהודים, כללי	46	27	13	14
מצביעי מפלגות הקואליציה	41	46	4	9
מצביעי מפלגות האופוזיציה	57	7	26	10

באם איש המילואים לא יתייצב בפועל לקריאה לשירות הצעד שצה"ל צריך לנקוט לדעת השיעור הגבוה ביותר של המרואיינים (40%) הוא הליכים משפטיים (משמעתיים ופליליים) נגד משרת המילואים. במקום השני הפתרון המועדף הוא להבליג ולהכיל את עמדת משרת המילואים (23%), ושיעור דומה (20%) סבורים כי יש להדיח מיידית אותו אדם ממילואים.

בדומה לשאלה הקודמת, גם כאשר משרת המילואים לא מגיע בפועל לשירות אליו נקרא, העמדות מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה שונות מאוד: מעל מחצית (54%) ממצביעי מפלגות הקואליציה תומכים בנקיטת הליכים משפטיים, בעוד שהתשובה השכיחה מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה היא להבליג ולהכיל את עמדתו (42%).

אם איש המילואים לא יתייצב בפועל כשנקרא לשירות, כיצד על צה"ל להגיב? (%, יהודים)

	לנקוט נגדו הליכים משפטיים	הדחה מיידית ממילואים	להבליג ולהכיל את עמדתו	לא יודעים
יהודים, כללי	40	20	23	17
מצביעי מפלגות הקואליציה	54	27	8	11
מצביעי מפלגות האופוזיציה	25	12	42	21

האם מחאת המילואימניקים כשלעצמה יכולה להשפיע על הממשלה? המרואיינים חלוקים בעמדותיהם לגבי יכולת ההשפעה של מחאת אנשי המילואים על תכניות החקיקה של הממשלה כמחצית (47.5%) סבורים שאין ביכולתה להשפיע לעומת 39.5% המעריכים כי היא בת השפעה.

גם בסוגייה זו ההבדלים בין מצביעי מפלגות הקואליציה והאופוזיציה גדולים מאוד: בעוד כשני שלישים ממצביעי מפלגות הקואליציה ציינו כי השפעת מחאת אנשי המילואים כשלעצמה היא נמוכה או לא קיימת, הרי ששיעור זהה מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה חושבים ההיפך - שמחאה זו כשלעצמה יכולה גם יכולה להשפיע על מהלכי הממשלה.

להערכתך, עד כמה מחאת אנשי המילואים של השבועות האחרונים כשלעצמה יכולה או לא יכולה להשפיע על הממשלה בנוגע לתכנית שינויי החקיקה שהיא מקדמת? (%, יהודים)

עם המבט החוצה

ישראל צריכה להתחשב בעמדות ארה"ב בהקשר למחאה?

המתח סביב הרפורמה המשפטית בתוך מדינת ישראל משפיע על יחסי החוץ של ישראל עם הידידה הגדולה ביותר שלה, ארה"ב. שאלנו: "לדעתך, האם ממשלת ישראל צריכה או לא צריכה להתחשב בעמדת הממשל האמריקאי בנוגע לַשינויים בחקיקה שהיא מקדמת?". הציבור הישראלי חלוק בסוגיה זו כאשר כמעט מחצית סבורים כי ממשלת ישראל צריכה להתחשב בעמדת הממשל האמריקאי, בעוד 37% ציינו כי אינה צריכה להביא בחשבון את עמדת וושינגטון.

תמיכת הערבים בהתחשבות בעמדה האמריקאית גבוהה מתמיכת היהודים (61% למול 44%).

רוב גדול מאלה שהצביעו למפלגות האופוזיציה חושבים שישראל צריכה להתחשב בעמדה האמריקאית (80%), לעומת זאת רוב של מצביעי הקואליציה חושבים שהממשלה אינה צריכה להתחשב בעמדה זו. גם במקרה זו קיימים הבדלים גדולים מאוד בין הקבוצות על הרצף חרדים-חילונים (יהודים), משום שכידוע יש חפיפה רבה בין ההצבעה לבין מאפיינים דתיים או חילוניים. כאשר הקבוצות הדתיות יותר הצביעו בשיעורים גבוהים יותר למפלגות הקואליציה ומשום כך סבורים בשיעורים גבוהים יותר שאין להתחשב בעמדת ארצות הברית. שוב, שלא במפתיע, משתתפי המחאה סבורים יותר ממי שלא השתתפו במחאה שיש דווקא להטות אוזן לעמדת וושינגטון.

האם ישראל צריכה או לא צריכה להתחשב בעמדת הממשל האמריקאי בנוגע לשינויים בחקיקה שהיא מקדמת? (%)

 

ההפגנות נגד שינויי החקיקה מחוץ לישראל

במספר מוקדים בארצות הברית ובאירופה, במיוחד במקומות שבהם ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחרונה, התארגנו הפגנות מחאה של ישראלים ויהודים כנגד תכנית שינויי החקיקה שמקדמת הממשלה. רצינו לדעת באיזו מידה הציבור בארץ תומך בקיומן של הפגנות אלה. מצאנו שהשיעור הגבוה יותר (44%) מתנגדים להן, לעומת 41% שציינו כי הם תומכים במחאה זו. תמיכת הערבים בהפגנות בחו"ל גבוהה משמעותית מתמיכת היהודים (55% לעומת 38%).

התמיכה או ההתנגדות למחאה בחו"ל נגזרות באופן ברור מהעמדות כלפי הממשלה: כך, מקרב אלה שהצביעו למפלגות הקואליציה רק 12% תומכים בהפגנות גם בחו"ל, שעה מקרב המצביעים למפלגות האופוזיצה 73% תומכים בהפגנות אלה.

האם אתה תומך או מתנגד לקיום הפגנות בחוץ לארץ נגד השינויים בחקיקה שמקדמת הממשלה? (%, כלל המדגם)

יש עם פלסטיני?

בנאום שנשא לאחרונה השר בצלאל סמוטריץ' בצרפת הוא הצהיר שאין דבר כזה עם פלסטיני. ביקשנו לדעת האם ואיזה חלק מהציבור מזדהים כיום עם עמדה זו. בציבור הערבי יש התנגדות חזקה מאוד לקביעתו של השר. הציבור היהודי חלוק עם נטיה מסוימת להסכים איתו. ואולם ההבדלים בין המחנות הפוליטיים בעניין זה הם תהומיים: בשמאל רוב עצום מתנגד לטענה שאין עם פלסטיני, במרכז רוב קטן ואילו בימין מיעוט קטן בלבד, כאשר הרוב הגדול תומכים בעמדתו של סמוטריץ.

מסכימים עם קביעתו של שר האוצר סמוטריץ כי אין דבר כזה עם פלסטיני (%, יהודים וערבים)

 

---

מדד הקול הישראלי מרץ 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 26-30/3/2023 רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-130 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.69% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il

נתוני המדד המלאים