איסור הצגת חמץ כמעט שאינו נאכף ברוב הארץ

אין כיום פקחי חמץ מוסמכים בקרב עובדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, ואילו רק 15 רשויות מקומיות מעסיקות פקחים האוכפים את חוק חג המצות. מאז נחקק החוק ב-1986 הוגשו רק שני כתבי אישום על הפרתו.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

תקציר

• חוק חג המצות, האוסר על הצגת חמץ בפומבי לצורך מכירה או צריכה, נחקק בשנת 1986. החוק מסמיך את שר הפנים למנות פקחים מבין עובדי המדינה והרשויות המקומיות לצורך אכיפתו. כיום אין פקחי חמץ שהינם עובדי מדינה.
• מבדיקת הפרסומים ברשומות על מינוי פקחי חמץ ברשויות המקומיות עולה כי ב-25 השנים האחרונות התבצעו 54 הליכי הסמכה של פקחי חמץ על ידי שר הפנים. כל הליך יכול לכלול מספר פקחים ברשות אחת, ויש רשויות שנערך בהן יותר מהליך אחד. 47 מההליכים (87%), נערכו בתקופות שבהן משרד הפנים נשלט בידי ש"ס, רובן בתקופת כהונת השר אלי ישי בשנים 2011-2010.
• בסך הכל, נמצאו 39 רשויות מקומיות שבהן הוסמכו פקחי חמץ בעבר. מבין אלה, כיום מכהנים פקחי חמץ ב-15 רשויות מקומיות. ביתר הרשויות לא פעילים פקחים מוסמכים.
• לפקחי החמץ סמכות להשית קנסות על העוברים על החוק. בפועל, כמעט שלא ניתנים קנסות. ממענים לבקשת חופש מידע שהתקבלו מהרשויות המקומיות עולה כי בשבע השנים האחרונות הייתה עיריית קריית מוצקין היחידה שהטילה קנסות מכוח חוק זה.
• מכוח החוק ישנה אפשרות להגיש כתבי אישום בגין הפרת החוק. מאז נחקק החוק נמצאו שני מקרים של הגשת כתבי אישום. בשנת 2007 הוגש כתב אישום כנגד ארבעה עסקים שמכרו חמץ בירושלים. כתב אישום נוסף הוגש בשנת 2016 כנגד עסק שמכר חמץ בקריית מוצקין. הנאשמים זוכו מכתבי האישום.

מבוא

באמצע שנות השמונים נחקק בכנסת חוק חג המצות (איסורי חמץ) תשמ"ו-1986 הידוע גם בשם "חוק החמץ", העוסק בהצגת חמץ במרחב הציבורי בפסח. יוזמי הצעת החוק היו חברי הכנסת אבנר חי שאקי (מפד"ל) ואברהם שפירא (יהדות התורה). בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "בשנים האחרונות פשה נגע מכירת חמץ בפסח (לחם ופיתות) בחוצות הערים", וכי מטרתה של הצעת החוק היא להילחם בתופעה זו. בסקירה זו נבקש לעמוד בקצרה על מידת היישום והאכיפה של חוק זה בעשורים האחרונים.

רקע חוקי ומשפטי

חוק חג המצות (איסורי חמץ) קובע איסור על בתי עסק המצויים ביישובים או אזורים בהם רוב התושבים הם יהודים, להציג מוצרי חמץ בפומבי לצורך מכירה או צריכה. החוק מחריג מהאיסור יישובים שיתופיים, כמו קיבוצים, שבהם בית העסק מוכר אך ורק לתושבי המקום. בחוק נקבע כי העונש בשל עבירה על החוק הוא קנס, ומכיוון שמדובר בעבירה פלילית ניתן להגיש גם כתב אישום לבית המשפט בשל עבירה על החוק. בנוסף, נקבע ששר הפנים רשאי לתקן תקנות לביצוע החוק.

החוק קובע כי שר הפנים ימנה פקחים לצורך אכיפתו (להלן: פקחי חמץ) מקרב עובדי מדינה הממונים לפקח על חוק כלשהו, וכן מתוך רשימת פקחים שהגישו לו רשויות מקומיות. חשוב להבהיר כי מדובר בעובדי מדינה או עובדי רשויות מקומיות קיימים, העוסקים בתחומי הפיקוח בעבודתם היומיומית ומקבלים הסמכה ספציפית לאכיפה של חוק זה בתקופת חג הפסח.

במרץ 2002 עתרו לבג"ץ עמותת "הרוב הציוני - אזרחים למען שוויון זכויות ודת" ומאפיית "לחם ארז" כנגד שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה בטענה שהחוק פוגע בחופש העיסוק כפי שהוא מוגן בחוק יסוד חופש העיסוק, אך העתירה נמשכה על ידי העותרים בהמלצת בית המשפט.בג"ץ 2542/02 עמותת הרוב הציוני ולחם ארז נ' שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה.

בשנת 2007 הוגש כתב אישום כנגד ארבעה בתי עסק בירושלים בגין עבירה על החוק משום שמכרו חמץ בפסח. בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים ביטל את האישומים. טענת השופטת הייתה שתכלית החוק היא איסור הצגת חמץ בפומבי, בעוד שבמקרים הנידונים מכרו העסקים את החמץ בתוך בית העסק בלבד. בפרשנות המונח "פומבי" השופטת התבססה בראש ובראשונה על הגדרתו בחוק העונשין, הקובעת כי מעשה הנעשה בפומבי הוא מעשה הנעשה ב"מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא".תפ (י-ם) 4726/07 מדינת ישראל נ' טרמינל טווינטי וואן בע"מ. כנגד פרשנות זו של החוק עלו ביקורות רבות, אך היועץ המשפטי לממשלה לא ערער על פסק הדין.

בשנת 2008, לאחר ביטול כתבי האישום, הוגשה עתירה לבג"ץ להורות לשר הפנים להתקין תקנות ולמנות פקחים על מנת לאכוף את החוק. בעתירה התייחסו העותרים לפרשנות בית המשפט למונח "פומבי" וטענו כי היא שגויה. העתירה נדחתה בשל אי מיצוי הליכים, אך ראוי לציין כי בתגובת שר הפנים דאז מאיר שטרית (קדימה) נכתב כי הוא מסכים עם פרשנות בית המשפט שלפיה האיסור בחוק הוא על "הצגת חמץ במרחב הציבורי-חיצוני, להבדיל מן המרחב הפנימי הסגור של עסק".בג"ץ 3588/08 שורת האזרחים נ' שר הפנים. בנוסף טען שר הפנים כי האחריות על אכיפת החוק מוטלת על הרשויות המקומיות, וכי הוא הסמיך פקחים ברשויות מקומיות שביקשו זאת.

בשנת 2008  עתר גם חבר הכנסת דאז אברהם רביץ (יהדות התורה) לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לחייב את עיריית ירושלים לאכוף את החוק. בית המשפט דחה את העתירה משום שעבר רק מעט זמן מהדרישה שהפנה לעירייה ועד הגשת העתירה, ולא ניתן לעירייה מספיק זמן לענות לפנייתו בנושא.עתמ 008308/08 ח"כ אברהם רביץ נ' מר אורי לופוליאנסקי ראש עיריית ירושלים.

מינוי פקחי חמץ

על פי החוק רשאי שר הפנים להסמיך פקחים לאכיפת החוק מבין עובדי המדינה ומבין עובדי הרשויות המקומיות. למעשה, אין כיום כלל פקחים מוסמכים לאכיפת החוק מבין עובדי הממשלה ויחידות הסמך שלה. מבדיקת הפרסומים ברשומות לאורך השנים נמצא כי הפעם האחרונה שהוסמכו פקחים שאינם עובדי רשויות מקומיות לאכיפת החוק הייתה בשנת 1999, אז מינה שר הפנים שישה פקחים עובדי הרבנות הראשית, ומאז לא מונו פקחים עובדי מדינה. ממענה שהתקבל מהרבנות הראשית עולה כי כיום לא משמשים פקחים מטעמה לצורך אכיפת חוק חג המצות (איסורי חמץ).

לגבי מינוי פקחים ברשויות המקומיות – מבדיקת הפרסומים על מינוי פקחי חמץ ברשומות עולה כי ב-25 השנים האחרונות נמצאו 54 הליכי הסמכה של פקחי חמץ שנערכו ב-36 רשויות מקומיות שונות. בכל הליך הסמכה ישנו מספר שונה של פקחים הזוכים להסמכה. להלן מוצגים הליכי ההסמכה הללו לפי שנה ולפי זהות מפלגתו של שר הפנים בעת ההסמכה.

מספר הרשויות המקומיות שבהן הוסמכו פקחי חמץ, לפי שנה ולפי מפלגתו של שר הפנים:עיבוד לפרסומים ברשומות

מהנתונים עולה כי מרבית הליכי מינוי פקחי החמץ ברשויות המקומיות נערכו בתקופות שליטתה של ש"ס במשרד: מבין 54 הליכי הסמכה לפקחי חמץ, 47 נערכו בתקופת ששר הפנים היה מטעם מפלגת ש"ס (87%). בולטת במיוחדת תקופת כהונתו של השר אלי ישי בשנים 2013-2009 שבה נערכו 41 הליכי הסמכה שונים של פקחי חמץ, רובם בשנים 2010 ו-2011.

מלבד הבדיקה שנעשתה על בסיס הפרסום ברשומות, הגשנו בקשות חופש מידע ל-40 העיריות היהודיות הגדולות במדינה בנושא. ממענה לבקשות אלו עולה כי ישנן שלוש עיריות נוספות (גבעתיים, רמת השרון וכרמיאל) שדיווחו כי ממונים בהם פקחי חמץ. כלומר, בסך הכול ב-39 רשויות מקומיות מונו פקחי חמץ.

מכיוון שחלק מהליכי ההסכמה הללו נערכו לפני שנים רבות, פנינו בבקשות חופש מידע ל-39 הרשויות שבהן הוסמכו בעבר פקחי חמץ, וביקשנו לדעת בכמה מהן מכהנים כיום פקחי חמץ. מהמענים שהתקבלו מהרשויות המקומיות עולה כי רק ב-15 רשויות ישנם כיום פקחים הממונים על אכיפת החוק.

רשויות מקומות שבהן מונו פקחי חמץ והמצב כיום

רשות מקומית	שנת מינוי על פי הפרסום ברשומות	כמה פקחים מונו לפי הפרסום ברשומות	כמה פקחים ממונים כיום לפי מענה לבקשת חופש מידע
אופקים	2010	2	אין
אור עקיבא	2010	2	לא התקבל מענה
אילת	1999	2	אין
אלונה	2010	2	אין
אשדוד	2011	22	15
	2020	20
אשקלון	2010	9	אין
באר שבע	2011	21	9
בית שאן	2013	4	אין
בני ברק	2011	3	אין
	2011	7	אין
גבעתיים	לא פורסם		1
דימונה	2011	4	מתכוונים למנות שניים
	2013	2
חבל יבנה	2010	1	1
חיפה	2013	60	יש פקחים, לא נמסר כמה
טבריה	2008	6	4
	2009	10
	2010	7
	2011	8
יבנה	2012	1	3
	2016	3
יקנעם	2010	5	אין
	2011	2	אין
ירושלים	2010	9	8
כפר סבא	2012	7	אין
כרמיאל	לא פורסם		9
מטולה	2011	1	אין
	2013	1
נהריה	2010	3	2
נס ציונה	2011	2	אין
נצרת עילית	2011	8	לא התקבל מענה
נשר	2010	7	אין
נתניה	2008	1	לא התקבל מענה
	2011	15
עכו	2011	5	אין
	2012	18
עמק חפר	2012	1	אין
פתח תקווה	2011	3	אין
קריית אונו	2011	7	לא התקבל מענה
קריית אתא	2010	2	אין
	2011	3	אין
	2012	2	אין
קריית ביאליק	2010	3	אין
	2011	3
קריית ים	2010	4	יש פקחים, לא נמסר כמה
קריית מוצקין	2010	2	2
	2012	2
	2018	1
קריית שמונה	2008	2	אין
ראש העין	2013	2	אין
רחובות	2010	12	לא התקבל מענה
רמת השרון	לא פורסם		2
רעננה	2020	18	18
	2021	4
תל אביב -יפו	1999	39	70
	2022	70

 

אכיפת החוק

בכל הנוגע לאכיפה נראה כי גם ברשויות בהן ממונים פקחים, החוק אינו נאכף וכמעט ולא מוטלים קנסות בגין עבירה על איסור הצגת חמץ. ממענים שהתקבלו מהרשויות המקומיות שבהן פועלים פקחי חמץ עולה כי עיריית קריית מוצקין היא הרשות המקומית היחידה שבמהלך שבע השנים האחרונות הוטלו בה קנסות לצורך אכיפת החוק. הרשות לא מסרה מידע על מספר הקנסות שהוטלו ועל מועדיהם, אך כן מסרה שמדובר בקנסות בודדים.

בנוסף, מכוח החוק ישנה אפשרות גם להגיש כתבי אישום בגין הפרתו. מאז נחקק החוק ב-1986 נמצאו רק שני מקרים של הגשת כתבי אישום. ראשית, בשנת 2007 הוגש כתב אישום כנגד ארבעה עסקים שמכרו חמץ בירושלים, והללו זוכו, כאמור לעיל, בעקבות הגדרת בית המשפט למונח "פומבי". בנוסף, נמצא שעיריית קריית מוצקין הגישה כתב אישום, בשנת 2016, כנגד עסק שמכר חמץ, וגם במקרה זה זוכה העסק מכתב האישום.אזכור לכך בפסק הדין בתיק ערעור עפ"א 3726-01-20 קסלסי ואח' נ' עיריית קרית מוצקין.