חוק המתנות יעודד יצירת קפיטליזם של מקורבים לפוליטיקאים

הצעת החוק משתלבת בעולם שבו המינויים הפוליטיים הולכים ומתרבים וכך כל נבחר ציבור יוקף בעדת מקורבים שתשמש עבורו, בהעדר אמצעי פיקוח עצמאיים, ככרית ביטחון כלכלית.

Photo by Atstock Productions/Shutterstock

התיקון לחוק שירות הציבור (מתנות) שאושר היום בקריאה טרומית סופג ביקורת רבה בשיח הציבורי. הביקורת העיקרית לתיקון שהציע ח"כ עמית הלוי נוגעת למה שמכונה חקיקה פרסונלית – או "חוק התרומות" לנתניהו, לשון התקשורת - כשאת מפלגתו של הלוי מוביל מי שבג"ץ הורה לו להחזיר תרומות לא חוקיות שקיבל מבן דודו עבור ייצוגו המשפטי.

הרחבת התיקון ביחס לבני משפחתו של נתניהו, שמצויים אף הם בהליכים משפטיים, לא מוסיפה לאמון הציבור באשר לכוונות העומדות מאחורי הצעת החוק. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתמקדת בתרומתו לשחיתות הציבורית ולהגדלת הסיכון ליחסי תן קח בין נבחרי ועובדי ציבור לבין הציבור שתלוי בהם. בתגובה לביקורת טוען מקדם הצעת החוק כי היא מנסה להקטין, לפחות במידה חלקית, את האפשרות ליחסי תן וקח קלאסיים של הון-שלטון, באמצעות מגבלה על התרומות וצינון עתידי של האפשרות של נבחר או עובד הציבור לעזור לתורם. ח"כ הלוי אף מכחיש קשר בין המוטיבציה שלו לקדם את החוק לבין פרשיות נתניהו.

אף ששתי ההתנגדויות להצעת החוק תקפות וחשובות, הנקודה הבעייתית יותר מהן היא היותה איום גדול על הממלכתיות, בהמשך לחוקי ההפיכה המשטרית. כך, למעשה, יש לראות את המוטיבציה לחוק ואת סכנתו להמשך התפקוד של מערכות השלטון, ללא כל קשר לפרשיות נתניהו.  

בבסיס חלקים גדולים מהצעת רוטמן-לוין עומדת ההתקפה על הממלכתיות. הרצון להפוך את השופטים למינויים פוליטיים של הקואליציה והפיכה של היועצים המשפטיים למשרות אמון, כמו גם האיומים שירדו בינתיים מן הפרק לסגור את תאגיד השידור הציבורי, להשתלט על הספריה הלאומית ולרגע קט להפוך את הסטטיסטיקאי הראשי למינוי פוליטי – כל אלה נובעים מהתפיסה שלא ניתן לסמוך על תפקודה של כל משרה שאינה מאוישת על ידי איש מ"שלנו". ליותר ויותר תפקידים בכירים, שבעבר מילאו אנשים שנבחרו רק בשל כישוריהם, ממונים אנשים בעלי זיקה פוליטית.  

הצעת החוק משתלבת בעולם שבו המינויים הפוליטיים הולכים ומתרבים וכך הגיוני שכל נבחר ציבור או אף עובד ציבור יוקף בעדת מקורבים שתשמש עבורו כרית ביטחון כלכלית. ככל שאותו בכיר ידאג למקורביו הוא יידע שלא רק שיבחרו בו בבחירות הבאות, הם גם יממנו את הגנתו המשפטית אם למשל יסתבך בשחיתות בשל רצונו לעזור להם. הרחבת הזכאות לתרומות לבני משפחתו של הבכיר מגדילה את הסיכוי שעזרה כזו אכן תהיה נחוצה. אפשרויות מימון באמצעות המדינה בסיטואציות כלכליות חריגות שמערבות בכירי הציבור עשויות למנוע חלק מהנזקים הללו.  

ברגע שהופכים את גיוס ההמונים למימון סיוע משפטי ורפואי לחוק זהו עקרון צופה פני עתיד, שילווה מעתה בכירים שירצו לשמר סביבם קבוצה גדולה של מקורבים, שתוכל במקרה שיידרש להם סיוע. הנזק העיקרי בגישה זו הוא שאם גישת הבכיר תהיה ממלכתית והוא יסייע לכל אזרחי ישראל במידה שווה, יקטן משמעותית הסיכוי שכלל האזרחים יתגייסו לסייע לו במימון הוצאות משפט או בריאות. הגישה אליה יידחף אותו הבכיר, בשל התיקון לחוק, תהיה לפעול מתחילת דרכו ליצירת קבוצת מקורבים שתהנה מפירות השלטון באופן לא פרופורציונלי ובעת הצורך תדע לא רק לסייע לו להיבחר שוב אלא לגמול לו כלכלית, בהיתר משפטי מלא. 

חוק זה מגדיל עוד יותר את החשש של כלכלנים רבים מתכנית רוטמן-לוין, שצפויה גם כך להגדיל קפיטליזם של מקורבים ((Crony Capitalism, בהם בעיקר המקורבים לשלטון, שבהעדר אמצעי פיקוח עצמאיים ייהנו מהחלטות שונות שיתקבלו בדרגים הגבוהים.