סקר פברואר 2023: עלייה בתמיכה בכל שיטות המחאה נגד תכנית לוין

התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה בהשוואה לינואר 2023, אך נותרה נחלת המיעוט. כחמישית מהציבור תומך בשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות, בנסיבות מסוימות. שיעור המגדירים את מצבה של ישראל רע או רע מאוד בשיא של 16 שנה.

Photo by Erik Marmor/Flash90

ממצאים עיקריים

• החודש חלה ירידה חדה בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון של ישראל. שיעור האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בארץ נותר כשהיה. בשני המקרים מדובר במיעוט בלבד של אופטימיים.
• במקביל, בהשוואה לחודשיים שעברו, חלה ירידה הן בשיעור האופטימיים לגבי ביטחון הפנים בישראל ולגבי הביטחון החיצוני (הצבאי). בקרב מי שהגדירו עצמם ימין שיעור האופטימיים הוא הגבוה ביותר, ולגבי הביטחון החיצוני מדובר ברוב של ממש.
• החודש נמדדה עלייה חדה בשיעור מי שהגדירו את מצבה של ישראל כרע מאוד או די רע. למעשה, שיעורם הוא הגבוה ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה, שהייתה כידוע נקודת שפל במורל הלאומי.
• חרף עמידתו בלב המחלוקת המסעירה כיום את החברה בישראל, לא חל לאחרונה שינוי באמון הציבור בבית המשפט העליון.
• מצאנו עלייה מסוימת בשיעור מי שדיווחו שהשתתפו בפעולת מחאה אחת או יותר נגד השינויים שהממשלה יוזמת. ואולם, עדיין המוחים שייכים בעיקר לקבוצות מסוימות מאוד בציבור הישראלי: יהודים, שמאל פוליטי, חילונים ומבוגרים.
• בקרב משתתפי המחאה ההערכה כי מצבה הכללי של ישראל כיום הוא רע או רע מאוד שכיחה הרבה יותר מאשר בקרב מי שלא מדווחים שנטלו בה חלק.
• נמצאה עלייה בתמיכה בכל שיטות המחאה, למעט אי תשלום מיסים. התמיכה באי הגעה לשירות מילואים עלתה במקצת בהשוואה לחודש שעבר, אם כי עדיין מדובר במיעוט הנותן לכך לגיטימציה.
• בקרב מי שדיווחו על השתתפות במחאה יש תמיכה רבה יותר בכל שיטות המחאה מאשר בקרב מי שדיווחו שלא השתתפו בה.
• כמו-כן מצאנו החודש עלייה בהשוואה לעבר בשיעור מי שמסכימים כי בנסיבות מסוימות ניתן להשתמש באלימות למימוש מטרות פוליטיות.
• החודש נמצאה עלייה בשיעור הסבורים כי מחאה רחבה לא תשפיע על מהלכי הממשלה. עם זאת רוב קטן סבורים כי היא תוכל לרכך, לעכב או אפילו לבטל את מהלך זה.
• כבחודש שעבר רוב המרואיינים לא חשבו ברצינות ולא פעלו להוציא דרכון זר, ואולם שיעור מי שפעלו או חשבו לעשות כן בקרב משתתפי המחאה גבוה פי ארבעה מאשר בקרב מי שדיווחו שלא השתתפו בה. הוא הדין לגבי הוצאת כספים מהארץ.
• בתחום הביטחוני ובתחום הכלכלי מחצית המרואיינים מעריכים כי המצב נעשה גרוע יותר מאז כינון הממשלה הנוכחית. בתחום המדיני-דיפלומטי ובתחום המתחים בין הקבוצות בחברה מדובר ברוב שרואים הרעה במצב.
• רוב המרואיינים חוששים להיפגע מפיגועים בתקופת הרמדאן הקרבה ובאה, כאשר החשש הרב ביותר נמצא בקרב תושבי יהודה ושומרון.

מצב הרוח הלאומי

בעוד מידת האופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל נותרה כשהייתה בחודש הקודם (בשני המקרים 38%), הרי שבאופטימיות לגבי מצב הביטחון של ישראל מצאנו החודש ירידה חדה (מ-46% בינואר ל-31% בפברואר, המדידה השנייה הנמוכה ביותר מאז החלנו לבדוק את הנושא באמצע 2019).

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-פברואר 2023 (%, כלל המדגם)

הפער באופטימיות לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל בין יהודים לערבים הוא גדול – בקרב היהודים 41% הם אופטימיים לעומת 19% בלבד בקרב הערבים. ואולם גדול בהרבה הוא הפער בנושא בין השמאל והמרכז מחד גיסא לבין הימין בציבור היהודי מאידך גיסא – בעוד שיעור האופטימיים בשני המחנות הראשונים הוא קטן מאוד (7% ו-19%) בימין מדובר ברוב (61%).

לעומת זאת, כשמדובר בביטחון הלאומי, האופטימיות היא עמדת מיעוט בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), אם כי שוב, בשמאל ובמרכז היא נמוכה בהרבה מאשר בימין (16%, 22%, 46%). יש לציין כי בימין חלה בין ינואר לפברואר ירידה גדולה באופטימיות לגבי הביטחון הלאומי, ככל הנראה בגלל הפיגועים של החודש האחרון.

לפני חודשיים התחלנו לבדוק בנפרד את האופטימיות לגבי ביטחון הפנים והביטחון החיצוני (הצבאי). בביטחון החיצוני מסתמנת בתקופה זו ירידה הדרגתית מתמשכת בשיעור האופטימיים. בביטחון הפנים הייתה עלייה קלה מדצמבר 2022 לינואר 2023, אבל בחודש האחרון חלה גם כאן ירידה חדה (מ-37% אופטימיים ל-28% בלבד). כלומר, גם בבדיקה של הביטחון הכללי בשאלה הקודמת וגם בשתי השאלות הללו לגבי ביטחון הפנים והביטחון החיצוני מסתמנת ירידה באופטימיות הציבורית לגבי העתיד.

אופטימיים לגבי מצב ביטחון הפנים של ישראל ולגבי מצב הביטחון החיצוני בעתיד הנראה לעין (%, כלל המדגם)

הפערים בין המחנות הפוליטיים הם גדולים. בנושא הביטחון החיצוני רק מיעוט בשמאל ובמרכז הם אופטימיים לעומת רוב בימין. בנושא ביטחון הפנים בכל המחנות מדובר במיעוט, אך הוא קטן במיוחד בשמאל ובמרכז.

אופטימיים לגבי מצב ביטחון הפנים והחוץ של ישראל (%, יהודים)

המצב הכללי של ישראל

תוך תקופה קצרה, חמישה חודשים בלבד מאז בדקנו זאת לאחרונה (אוקטובר 2022), זינק שיעור המגדירים את המצב הכללי של ישראל כרע או רע מאוד מ-30% ל-47%. זאת במקביל לירידה בשיעור המתארים את המצב כ"ככה-ככה" (מ-42% ל-27%). שיעור המתארים את המצב כטוב או טוב מאוד נותר כרבע בשתי המדידות. כלומר המעבר היה בעיקר מעמדת הביניים לעמדה השלילית. בכלל המדגם זהו הערך הגבוה ביותר של המגדירים את מצב המדינה כרע או רע מאוד מאז שנת 2007, מדידה שנערכה לאחר מלחמת לבנון השנייה.

בציבור היהודי שיעור המתארים את המצב הכללי של המדינה כיום כרע או רע מאוד עלה מ-28% ל-43%, ובציבור הערבי מ-41% ל-66%.

מה לדעתך המצב של ישראל היום באופן כללי? (%, כלל המדגם)

פילוח המרואיינים היהודים לפי מחנות פוליטיים מעלה את הקשר החזק שבין המצב הפוליטי לתפיסת מצב המדינה באופן כללי: ביוני לפני פחות משנה, עת כיהנה בישראל ממשלת בנט-לפיד, 42% ממחנה השמאל ציינו כי המצב הכללי של ישראל אז היה טוב או טוב מאוד ורק 17% העריכו אותו כרע או רע מאוד. כיום 71% ממחנה זה מציינים כי מצב המדינה רע או רע מאוד ורק 11% כי הוא טוב או טוב מאוד. תמונה דומה, אם כי פחות חדה, עולה גם במחנה המרכז (יוני 2022: 32% טוב או טוב מאוד ו-24% רע או רע מאוד; פברואר 2023: 16% טוב או טוב מאוד, 58% רע או רע מאוד). במחנה הימין התמונה הפוכה: ביוני 2022 רק 23% ציינו כי מצב המדינה טוב או טוב מאוד ו-40% שמצבה רע או רע מאוד, וכיום שיעור המציינים כי המצב טוב או טוב מאוד עלה ל-39%, ושיעור המשייכים עצמם לימין המציינים כי המצב רע ירד ל-30%. במילים אחרות, המיקום הפוליטי קובע את ההערכה לגבי מצבה של המדינה.

מצב המדינה כיום (%, יהודים)

		טוב+טוב מאוד	ככה ככה	רע+רע מאוד	לא יודעים
שמאל	יוני 2022	42	40	17	1
	אוקטובר 2022	22	45	32	1
	פברואר 2023	11	18	71	0
מרכז	יוני 2022	32	44	24	0
	אוקטובר 2022	30	48.5	20	1.5
	פברואר 2023	16	24	58	2
ימין	יוני 2022	23	36	40.5	0.5
	אוקטובר 2022	27	41	31	1
	פברואר 2023	39	30	30	1

האמון בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון נמצא לאחרונה במרכז השיח הפוליטי, התקשורתי והציבורי. ואף על פי כן, בחינת מידת האמון הציבורי בו מעלה כי לא חל במוסד זה שינוי משמעותי – 44% מהמרואיינים במדידה הנוכחית ציינו כי יש להם אמון במוסד זה, בדומה לממוצע בשלוש השנים האחרונות (43%).

הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדולים בכיוון שראינו גם בעבר. מעבר לכך, בשמאל ובמרכז האמון כיום גבוה במעט מהממוצע של שלוש השנים האחרונות, ובימין – מעט נמוך יותר.

יש אמון בבית המשפט העליון (%, כלל המדגם ויהודים לפי מחנות פוליטיים)

המחאה

מי מוחים? - שאלנו בינואר ושוב החודש: "האם השתתפת באחת או יותר מפעולות המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט (הפגנות, חתימה על עצומות וכדומה)?" ומצאנו בכלל המדגם עלייה מסוימת בשיעור העונים בחיוב – מ-13% בסקר ינואר ל-18.5% בסקר פברואר. עלייה משמעותית נרשמה בקרב המשיבים הערבים – מ-7% בינואר ל-14% בפברואר. בקרב היהודים העלייה הייתה מ-15% ל-19% בפברואר.

כמו במדידה הקודמת, רוב ההשתתפות במחאה בציבור היהודי הייתה ועודנה בקרב מי שמגדירים עצמם שמאל (מבין המוחים היהודים 45.5% משייכים עצמם למחנה השמאל, 37.5% למרכז ו-17% לימין). בעוד בשמאל ובמרכז ניכרת עלייה בשיעור המדווחים על השתתפות במחאה, בימין מספר זה נשאר יציב (ונמוך).

פילוח לפי הגדרה עצמית על הרצף בין חרדים לחילונים מעלה כי מקרב החילונים שיעור המדווחים על מעורבות במחאה (שליש) גבוה בהרבה מאשר בשאר הקבוצות.

השתתפו לפחות באחת מפעולות המחאה נגד הרפורמה במערכת המשפט (הפגנות, חתימה על עצומות וכדומה) (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

בקרב המוחים הערבים לא נמצא דפוס מבחין ברור בין קבוצות הגיל השונות, אבל רוב המשתתפים הם גילי 44-25.

ההשתתפות במחאה כרוכה גם בהערכת מצבה של המדינה, נושא שעליו דיווחנו קודם. כך, מבין אלה שהשתתפו באחת מפעולות המחאה, 74% העריכו כי מצב המדינה כיום הוא רע או רע מאוד, לעומת 41% בלבד מאלה שלא השתתפו במחאה.

שיטות מחאה - עם "התחממות" המגעים בין המוחים למשטרה רצינו לדעת מה שיעור המסכימים לכך שבנסיבות מסוימות מותר יהיה להשתמש באלימות לקידום מטרות פוליטיות. שאלנו: "האם אתה מסכים או לא מסכים שבשום מצב לא ניתן להצדיק שימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות?" כחמישית מכלל המדגם (21%), שיעור גבוה בהרבה מבעבר, הסכימו שבנסיבות מסוימות השימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות הוא לגיטימי בעיניהם (במדד הדמוקרטיה 2022, למשל, היה השיעור המקביל 9%).

"האם אתה מסכים או לא מסכים שבשום מצב לא ניתן להצדיק שימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות?" (%, כלל המדגם)

לא מצאנו קשר ברור בין ההסכמה לשימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות לבין גיל, מחנה פוליטי, השתתפות או אי השתתפות במחאה, או מיקום עצמי על הרצף חרדים-חילונים.

כבחודש שעבר הצגנו בפני המרואיינים מספר שיטות מחאה ושאלנו האם לדעתם מותר או אסור להשתמש בהן במסגרת המחאה. ההשוואה מראה עלייה בשיעור התומכים בכל שיטות המחאה (למעט אי תשלום מיסים), אבל סדר ההסכמה בהן נותר כשהיה, כאשר הפגנה ושביתה בראש. על רקע העלייה בשבוע האחרון בשיעורי מי שהכריזו שכמחאה לא יתייצבו לשירות מילואים מעניין ששיעור התומכים בכך עלה רק במעט והוא עדיין נמוך יחסית.

פערים גדולים בשיעורי התמיכה בפעולות המחאה השונות נמצאו בין מי שהשתתפו במחאה בחודשים האחרונים לבין מי שלא לקחו בה חלק. מקרב המוחים יש רוב גדול לכל פעולות המחאה לבד מאי הגעה לשירות מילואים ואי תשלום מיסים, שזוכות לתמיכה של מיעוט אם כי ניכר. בקרב אלה שלא לקחו חלק במחאה יש תמיכה רבה בזכות להפגין ולמעלה מחצי תמכו גם בשביתה ממלאכה ומסחר, אך רק מיעוט מהם תומכים באי התייצבות למילואים או אי תשלום מיסים.

מסכימים שמותר לעשות כל אחת מהפעולות הבאות במסגרת מחאה ציבורית נגד הממשלה בנושא בעל חשיבות לאומית עליונה (%, כלל המדגם)

השפעה צפויה של מחאה רחבה – למרות התגברות המחאה, חלה דווקא עלייה מינואר לפברואר בשיעור הסבורים שגם מחאה רחבת היקף לא תוכל להשפיע על התקדמות תכנית לוין לרפורמה במשפט. עם זאת במצורף רוב קטן (55%) סבורים כי היא תוכל לרכך, לעכב או אפילו לבטל את מהלך זה.

פילוח הצפי לפי השתתפות או אי השתתפות בפעולות המחאה מעלה, כצפוי, הבדלים של ממש: רוב מי שלקחו חלק במחאה, ובשיעור מעט גדול יותר מאשר בחודש הקודם, סבורים כי מחאה יכולה לבטל, לעכב או לרכך את הרפורמה (ינואר – 68%; פברואר – 73.5%). מקרב מי שלא לקח חלק במחאה מחצית סבורים כי המחאה יכולה לעצור, לעכב או לרכך את יישום תכנית לוין (כמו בינואר 2023). במקביל נמצאה עלייה בשיעור הסבורים כי המחאה לא יכולה להשפיע הן בקרב מי שלא לקחו חלק במחאה (מ-26% לפני חודש ל-36% כיום), והן מקרב מי שכן לקחו בה חלק (מ-8.5% ל-14%).

השפעה צפויה של מחאה רחבה (%, כלל המדגם)

שוקלים לעזוב את ישראל?

חזרנו ושאלנו החודש את המרואיינים האם מאז הבחירות האחרונות לכנסת, הם חשבו ברצינות או פעלו להוצאת דרכון זר. גם החודש הרוב לא עשו כן: 60% דיווחו שלא חשבו ברצינות ולא פעלו להוצאת דרכון זר (בינואר השיבו כך שיעור גבוה יותר – 67.5%), לעומת 6% שציינו כי פעלו להוצאת דרכון זר ו-17% שחשבו על כך ברצינות.

פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות למפלגות הקואליציה או האופוזיציה מעלה כי שיעור מי שחשבו או פעלו להוצאת דרכון זר בקרב האחרונים (37%) הוא יותר מפי ארבעה מאשר בקרב הראשונים (9%). במילים אחרות, למעלה משליש ממצביעי מפלגות האופוזיציה מכוונים מבט החוצה מישראל.

חשבו ברצינות או פעלו בארבעת החודשים שעברו מאז הבחירות להוציא דרכון זר (%, כלל המדגם)

בנוסף, שאלנו את המרואיינים האם במהלך ארבעת החודשים האחרונים פעלו או חשבו ברצינות להוציא כספים מהארץ. שוב, רוב ברור (65%) לא חשבו ברצינות ולא פעלו בכיוון. עם זאת, לא מעט חשבו על כך ברצינות (14%), וכצפוי שיעור נמוך יותר פעלו בנושא (3%).

פילוח התשובות לשאלה זו לפי השתתפות במחאה מעלה כי מקרב המוחים 7.5% פעלו להוצאת כספם מהארץ ו-34.5% חשבו על כך ברצינות אם כי לא פעלו בנדון. מנגד, מקרב אלה שלא לקחו חלק במחאה רק 2% פעלו להוצאת כספם ו-10% חשבו על כך ברצינות.

הערכת תפקוד הממשלה

שאלנו מה לדעת המרואיינים קרה למדינה בתחומים השונים (כלכלי, ביטחוני, מדיני-דיפלומטי, מתחים בין הקבוצות השונות) בהשוואה לתקופה שלפני הקמת הממשלה הנוכחית. בתחום הביטחוני ובתחום הכלכלי מחצית מעריכים כי המצב נעשה גרוע יותר. בתחום המדיני-דיפלומטי ובתחום המתחים בין הקבוצות בחברה מדובר ברוב שרואים הרעה במצב.

לדעתך, בהשוואה לתקופה שלפני הקמת הממשלה הנוכחית, בכל אחד מהתחומים הבאים האם מצבה של ישראל כיום... (%, כלל המדגם)

השוואה בין עמדות מי שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגות הקואליציה לבין מי שהצביעו למפלגות האופוזיציה מעלה כי אפילו בקרב מצביעי הקואליציה בכל אחד מארבעת הנושאים אין רוב הסבורים כי המצב כיום טוב יותר משהיה בממשלת בנט-לפיד: רק 44% סבורים כי בתחום הכלכלי ובתחום הביטחוני המצב כיום טוב יותר, שיעור מעט נמוך אף יותר רואים שיפור בתחום המדיני-דיפלומטי (41%), ורק 19% בנושא המתחים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. כצפוי, בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה המצב גרוע בהרבה - בכל ארבעת התחומים הרוב הגדול סבורים שהמצב גרוע משהיה.

לדעתך, בהשוואה לתקופה שלפני הקמת הממשלה הנוכחית, בכל אחד מהתחומים הבאים האם מצבה של ישראל כיום... (%, כלל המדגם, פילוח לפי הצבעה בבחירות, מפלגות הקואליציה ומפלגות האופוזיציה)

החשש מגל טרור

שאלנו את המרואיינים באיזו מידה הם חוששים שהם או מישהו ממקורביהם ייפגע מפיגוע בתקופת הרמדאן המתקרבת והולכת. רוב המרואיינים (60%) ציינו כי הם חוששים מכך, כאשר ההבדלים בין יהודים לערבים בסוגיה קטנים (יהודים 61%; ערבים 56%). פערים מסוימים נמצאו לפי אזורי מגורים, כאשר תושבי יהודה ושומרון הביעו את החשש הרב ביותר להיפגע מפיגוע (73%), ומנגד דווקא תושבי ירושלים, המהווה לא אחת מוקד לגל פיגועי טרור, ביטאו את מידת החשש הנמוכה ביותר, אם כי גם כאן מדובר ברוב (52%).

חוששים שהם או בני משפחתם ייפגעו בפיגוע (%, יהודים, לפי אזור מגורים)

בקרב המרואיינים היהודים נמצאו גם הבדלים בין המינים - נשים ביטאו חשש רב יותר להיפגע בתקופת הרמדאן מאשר גברים (70% לעומת 53.5%).

---

מדד הקול הישראלי פברואר 2023 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 27/2-5/3/2023, רואיינו 608 איש ואשה בשפה העברית ו-173 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו- https://dataisrael.idi.org.il/

נתוני המדד המלאים