תגובת המכון למתווה הנשיא הרצוג למהלכים המשפטיים

למרות הנכונות המבורכת לשריין את חוקי היסוד ולוותר על פסקת ההתגברות, גם ההצעה החדשה עלולה להוביל לפוליטיזציה בבחירת השופטים ולאפשר חקיקה שתסתור את המתווה עצמו.

Photo by Yonatan Sindel/Flash90

במסמך שפורסם אתמול, 6 במרץ 2023, כהצעה למתווה הנשיא, ישנם כמה היבטים חיוביים – ודאי בהשוואה לתכני ה"רפורמה" שהוצעה על ידי שר המשפטים. היבטים אלה, אם אכן יגובשו בחקיקה, יהיו בעלי חשיבות לקראת כינון הסדר חוקתי עתידי. כך למשל, אנו מקדמים בברכה את הכוונה לשריין את חוקי היסוד, לעגן זכויות בסיסיות נוספות, לעגן בחוק מפורש את הביקורת השיפוטית על חקיקה, לוותר על פסקת ההתגברות, להגביר הגיוון בקרב השופטים ולנקוט מהלכים להפחתת העומס בבתי המשפט.

עם זאת, היבטים רבים במסמך מעלים בעיות רציניות ומשמעותיות ואם יתקבלו בחקיקה יפגעו קשות בדמוקרטיה הישראלית. להלן מובאים חלק מן ההסדרים הבעייתיים:

1. הרכב הוועדה לבחירת שופטים - גם ההצעה החדשה עלולה להוביל לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים. המעבר ממצב שבו כיום נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברי ועדה למנות שופט לעליון למצב בו נדרש רוב של 6 מתוך 11 חברים, כאשר חלקם היחסי של הפוליטיקאים ואלו המתמנים על-ידם גדל בצורה חדה, מחליש מאוד את משקלם של השופטים בהבטחת אמות מידה מקצועיות גבוהות למינויים שיפוטיים. לפיכך לדעתנו הרוב הנדרש למינויים לבית המשפט העליון צריך להיות רוב של 8 מתוך 11 חברי ועדה.

2. הוראות המעבר - הסדרי המעבר בהצעה עמומים מדי ועלולים לאפשר דילול משמעותי של ההסדר המוצע, קרי לאפשר חקיקה שתסתור את המתווה עצמו. לדעתנו יש להחריג מכל הסדרי המעבר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: החקיקה וחוק יסוד: השפיטה והוראות חוק יסוד: הכנסת, הקשורים להליך הבחירות, שאותם יש לשריין מיידית ברוב של 80 ח"כים. תיקונים אחרים בחוקי יסוד צריכים להתבצע גם בתקופת המעבר ברוב של 70 ח״כים לפחות.
3. כל ההסכמות תלויות זו בזו - הואיל ומדובר בהסדר חוקתי חדש עליהן להתקבל כמקשה אחת וברוב גדול בכנסת.

מעבר לכך, יש לנו הסתייגויות ספציפיות ביחס לנושאים רבים הכלולים בהצעת המתווה, לרבות נוסח הזכויות המוצעות והיעדרן של זכויות אחרות, כלל הסניוריטי, אופן בחירת נציגי הציבור בוועדה לבחירת שופטים, הדרישה להרכבים מלאים בבית המשפט העליון, ההסדר המוצע ביחס לחוות דעת של יועצים משפטיים, הביקורת השיפוטית על הליך חקיקת חוקי יסוד, ותחולת מבחני הסבירות על ראש הממשלה. ככל שתהיה התקדמות בקידום המתווה, המכון הישראלי לדמוקרטיה יציג את עמדותיו המפורטות ביחס לכל נושא ונושא.