הבחירות האינטרנטיות באסטוניה מציפות את הסכנות שבקידמה הטכנולוגית
קשיים להבטיח את חשאיות ההצבעה ולזהות תקלות וניסיונות התערבות זרים הם חלק מהמכשולים העומדים בדרכה של ההצבעה האינטרנטית בדמוקרטיה היחידה בעולם. האם ובאיזה היקף על ישראל לאמץ את השיטה או חלק ממנה?
Photo by xtock/Shutterstock
אתמול, 5 במרץ 2023, נערכו הבחירות לפרלמנט באסטוניה. בבחירות אלה כל בעלי זכות הבחירה קיבלו אפשרות להצביע באינטרנט – מכל מחשב או מכשיר סלולרי (בנוסף, מי שרצה יכול היה להצביע גם בקלפיות באופן פיזי). לכאורה – מה יותר מתבקש מזה, בעידן שבו ניתן לעשות כל פעולה באינטרנט, לרבות פעולות משמעותיות כמו העברת כספים?
אלא שבפועל, אסטוניה היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמאפשרת לכל בעלי זכות הבחירה להצביע כך. מדוע? למה דמוקרטיות אחרות מסתייגות מכך?
להצבעה אינטרנטית יש מספר בעיות עיקריות:
- הצבעה אינטרנטית פגיעה יותר מדרכי הצבעה אחרות, למשל הצבעה פיזית בקלפיות, ונתונה יותר לסכנה של פריצה, התערבות זרה ושיבוש הבחירות או זיוף התוצאות. ידוע שהיו ניסיונות כאלה בעבר, למשל המעורבות הרוסית בבחירות בארה"ב ב-2016 – ובחירות מקוונת יאפשרו למדינות זרות וגופים אחרים המעוניינים בכך להשפיע לא רק על התעמולה בתקופה שלפני הבחירות, אלא גם על הליך ההצבעה וספירת הקולות, "קודש הקודשים" של בחירות דמוקרטיות.
- בחירות מקוונת דורשות אנונימיות – הפרדה בין זהות המצביע לבחירה שלו (כפי שנעשה גם בהצבעה פיזית, באמצעות הכנסת הפתק למעטפה לא מסומנת). הבעיה היא שבגלל אותה אנונימיות, במקרה של חשש לאי-סדרים, פריצה וזיופים - לא ניתן לפקח על ההצבעה והספירה ולא ניתן יהיה לשחזר את תוצאות האמת. במילים אחרות: האפשרות לזהות תקלות (מכוונות או לא) בהצבעה מקוונת מוגבלת מאוד.
- הצבעה בקלפי פיזית נעשית לבד מאחורי פרגוד. אבל בהצעה מקוונת אי אפשר להבטיח שההצבעה תהיה חשאית, כלומר שליד המצביע לא יעמוד אדם אחר שיוודא כיצד הצביע; ואפילו היכולת לוודא שבעל זכות הבחירה הוא מי שמצביע, ולא בן משפחה או אדם אחר שמזהה בשמו – מוגבלת מאוד. אסטוניה מצאה לכך פתרון חלקי: היא מאפשרת לאזרחיה לבחור בהצבעה מוקדמת מספר ימים לפני הבחירות (כך שלמעשה הבחירות במדינה החלו לפני מספר ימים), וכן לשנות את ההצבעה ככל שירצו עד ליום הבחירות. כאמור, היא גם מאפשרת להם להצביע באופן פיזי בקלפיות ביום הבחירות. כתוצאה מכך, ולמרות הבעיות הללו, הבחירות באסטוניה נהנות מרמות אמון יחסית גבוהות (לראייה, יותר ממחצית הבוחרים הצביעו באופן מקוון).
- בניגוד לציפיות, המחקרים מראים כי בחירות מקוונות – גם באסטוניה – לא מעלות את שיעור ההצבעה. ואכן, שיעור ההצבעה בבחירות האחרונות באסטוניה, ב-2019, היה נמוך למדי – פחות מ-64%. ההסבר של החוקרים פשוט: מי שמעוניין להצביע – יצביע בכל מקרה, בין אם בקלפי פיזית או בטלפון הסלולרי; ולהיפך – מי שלא מעוניין להצביע, לא יצביע בכל מקרה.
ומה קורה בישראל? בישראל נהוגות בחירות אינטרנטיות בעיקר בבחירות פנימיות של מפלגות (פריימריז). אולם נראה שטרם בשלה העת לאימוץ הצבעה אינטרנטית בבחירות הכלליות בישראל.
ראשית, משום שרמות האמון בבחירות נמוכות בלאו הכי, ואף הולכות ויורדות. כל אימוץ של שינוי מרחיק לכת שכזה בהליך ההצבעה עשוי לשמש שחקנים פוליטיים המעוניינים לערער את אמון הציבור בבחירות עוד יותר (כפי שטראמפ ניצל את ההצבעה במכונות הצבעה כדי לערער על אמינות הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת 2020). בהקשר הזה חשוב להזכיר שאסטוניה נהנתה משיעורי אמון גבוהים בבחירות לפני המעבר לבחירות מקוונת, והדבר אפשר לה לבצע את הרפורמה. למרות זאת, התקשורת באסטוניה מדווחת כי הבוקר עם היוודע תוצאות האמת בקלפיות הפיזיות והמקוונות מנהיג מפלגת הימין הפופוליסטית (EKRE) השנייה בגודלה באסטוניה הודיע כי הוא לא מאמין בתוצאות ההצבעה המקוונת ודורש ספירה חוזרת.
שנית, כאמור, המקרה של אסטוניה מלמד אותנו שאימוץ הצבעה אינטרנטית לא בהכרח מעלה את שיעור ההשתתפות בבחירות ולכן הסכנה (התערבות זרה, פגיעה בחשאיות, קושי לפקח על תקלות וזיופים) גבוהה מהערך המוסף הפוטנציאלי.
עם זאת, ניתן לשקול מתן אפשרות להצבעה אינטרנטית לאוכלוסיות ספציפיות. הכוונה היא לאוכלוסיות המתקשות או לא יכולות כיום להצביע בקלפיות הפיזית הקרובות למקום מגוריהן, כמו בעלי מוגבלויות ושליחי המדינה בחו"ל. אוכלוסיות כאלה מצביעות כיום בקלפיות נגישות ובמעטפות כפולות, שמספרן רק הולך וגדל בכל מערכת בחירות באופן שמקשה על הליך ספירת הקולות ופותח פתח לזיופים ותקלות. מעבר של אוכלוסיות אלה להצבעה מקוונת עשויה לפתור את הבעיות האלה, ובמקביל לתחום את הסיכון הקיים בניהול בחירות אינטרנטיות לכלל האוכלוסייה.