התכנית לריסוק הדמוקרטיה היא קריאת השכמה לנשים
אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, כתב ביום שישי האחרון כי הרפורמה לא תפגע בהגנה על נשים ואפילו להיפך. זכויות נשים, לדבריו, יזכו להגנה חזקה יותר. אמירת הרגעה זו מצטרפת לאמירתו של האחרונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהבטיח במפגש מקוון "לא לפגוע בזכויות אדם".
בהבטחות אלה אין נחמה ובוודאי לא הרגעה או הגנה של ממש. היא אפילו מדירת שינה בכל הנוגע להגנה על זכויות נשים. הרי אם זכויותיה של מישהי ייפגעו בעתיד הקרוב, מה היא תאמר? "סמוטריץ' או רוטמן הבטיחו להגן עליי"?
לקראת יום הנשים הבינלאומי שחל השבוע, לצד הסטטיסטיקה המדאיגה ביחס לירידה בייצוג נשים ולחשיפה נרחבת לאלימות על שלל סוגיה, חשוב להדגיש עד כמה יוזמות החקיקה לשינוי המערך המשטרי בישראל ולהחלשת הרשות השופטת יפגעו באופן מיידי ונרחב בזכויות נשים.
במשך שנים רבות היו אלה בתי המשפט ככלל, ובית המשפט העליון בפרט, שעיצבו בפסיקותיהם את זכויות הנשים והגנו עליהן במקרי פגיעה. אם אכן יושלם הליך החקיקה, ייקבע עבור בית המשפט העליון רף כמעט בלתי אפשרי לפסילת חוקים. על ידי הגדרת הרכב מלא ובהסכמה לפסילת חוקים, בית המשפט לא יוכל להגן על זכויות נשים במקרים של חוקים מפלים. יותר מכך, הקואליציה לא רק מסתפקת בהעלאת רף לפסילת חוקים אלא גם מבקשת לעצמה את הסמכות לחוקק שוב חוק שנפסל, בהגדירה פסקת התגברות שתאפשר לרוב קואליציוני רגיל לקבוע כי על אף שחוק סותר זכות יסוד חוקתית מוגנת ניתן יהיה לחוקק אותו. אפשרות זו, שאושרה בקריאה טרומית, מותירה את אוכלוסיית הנשים במדינת ישראל ללא שום הגנה מפני כל רוב קואליציוני רגיל שיבקש לפגוע בזכויותיהן.
אחת הטענות של תומכי החקיקה היא שמדובר במסע הפחדה בלבד ושלאף אחד אין שום רצון לפגוע בזכויות נשים. אולם, בחינת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 חושפת כי הקואליציה מבקשת לקדם חקיקה שתתיר את ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי, תוך קביעה שהפרדה זו אינה בגדר הפליה אסורה או הרחבת סמכויות בתי דין דתיים, שממילא מפלים נשים כבר עכשיו. במקרים אלה, התערבותו של בית המשפט וקביעתו כי חוק שכזה פוגע באופן עמוק בזכות לשוויון תהיינה חסרות כל משמעות. בוודאי לאור העובדה כי על פי אחת מהצעות החוק, יוגבל בית המשפט לפסול חקיקת חוקים רק אם הזכות מעוגנת בהוראה מפורשת בחוק יסוד, בעוד שכיום הזכות לשוויון אינה מעוגנת עלי ספר כזכות חוקתית.
ואם כל זה לא מספיק, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומתן שליטה מוחלטת לקואליציה בהרכב זה אף הוא עשוי באופן ודאי לפגוע בנשים. זאת במיוחד במצב הנוכחי שבו הקואליציה לוקה באופן חריף בהיעדר ייצוג נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה, ונעדרת כמעט כליל דמויות הנושאות את דגל קידום השוויון המגדרי, כך שכל מינוי לא יכלול שיקולים הנוגעים לקידום זכויות נשים. לא שכיום הייצוג של נשים, ודאי בבית המשפט העליון, מספק. אולם כבר כעת, הבטחת הייצוג בהרכב עצמו תפגע בנשים, כשתובטח נציגות רק לשלוש נציגות ולא כפי שכיום מובטח ייצוג לארבע מתוך תשעת חברי הוועדה. לא ניתן להבין כיצד ניתן להסביר כי שינוי זה יוביל לשיפור ולא לפגיעה מידית בנשים.
מחקר שנערך על ידי ארגון UN Womenהראה באופן מפורש כי במדינות אשר חוו נסיגה דמוקרטית משמעותית, כמו פולין והונגריה, היתה פגיעה חמורה בזכויות נשים. בפולין, למשל, במקביל לפגיעה קריטית בעצמאות מערכת המשפט, השתלטות מוחלטת של המפלגה השלטת על מינוי שופטים והקשחת התנאים לביקורת חוקתית, העבירה מפלגת השלטון הפולנית "חוק וצדק" חוקיים דרקוניים נגד זכותן של נשים על גופן ואיסור כמעט מוחלט לבצע הפלה. למרבה הצער, מתוך חשש של רופאים לעבור על האיסור הפלילי שלא לבצע הפלה, נשים כבר קיפחו את חייהן. אולם לבתי המשפט בפולין אין כל סמכות להתערב. אף אישה בישראל לא היתה רוצה למצוא עצמה לבד במערכה כזאת, כשהמדינה גזלה ממנה כהרף עין את חופש הבחירה ואת הזכות על גופה והפכו אותן לאות מתה.