חוק עונש מוות למחבלים גזעני, פסול ומעורר קבס
מחקרים רבים לא מצאו ראיות לכך שעונש המוות אכן מרתיע. הצעת החוק משדרת זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם ותעורר ביקורת קשה כלפי ישראל.
אף כי נראה שהחרבת מערכת המשפט היא המטרה מאחורי ההפיכה המשפטית, יש לזכור שזהו אינו אלא אמצעי. המטרה היא הסרת המגבלות על כוחו של הרוב הפוליטי לחוקק חוקים הפוגעים פגיעות קשות בזכויות האדם באין מפריע. הצעות אלה כבר מתגלגלות בוועדות השונות. השבוע דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בחוק "עונש מוות למחבלים". לפי החוק העונש על רצח, כשהמעשה נעשה מתוך גזענות או עוינות כלפי ציבור, ומתוך "מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם וארצו" ייגזר עונש מוות חובה – ללא כל שיקול דעת לתביעה או לבית המשפט.
לא במקרה עונש המוות בוטל כמעט בכל המדינות הדמוקרטיות. למעט החריג בולט של חלק ממדינות ארצות הברית (שגם בהם, המגמה רבת השנים היא של צמצום מספר ההוצאות להורג בפועל) אף מדינה דמוקרטית מערבית אינה משתמשת בו ובוודאי לא כעונש "חובה". הסיבות לכך רבות: קודם כל קדושת החיים. חברה המכבדת את חיי האדם לא יכולה לסבול המתה מכוונת, מטעם המדינה, בדם קר, של אדם שלא נשקפת ממנו סכנה. זוהי זילות של ערך החיים ושל כבוד האדם. הטענה שאותו אדם נטל חיים נכונה, אך בחברה שאינה ברברית לא נוהגים עין תחת עין. אנסים לא נאנסים בתור עונש, ומי שתקף לא נענש במלקות או עינויים. הזעזוע שהחברה מביעה כלפי המעשה הנורא שעשה הרוצח לא יכול להיות מעשה שבעצמו מבטא זילות מוחלטת של ערך החיים.
מעבר לכך, מחקרים רבים, כולל בארצות הברית, הוכיחו שאין אף ראייה לכך שעונש מוות אכן מרתיע. ואם כך באשר לרוצחים "פליליים" על אחת כמה וכמה מחבלים: מי שנוטלים ממילא סיכון רב לחייהם במהלך פעולת הטרור (גם משלחי המפגעים חשופים ל"סיכול ממוקד"). בנסיבות כאלה, קל וחומר, שאין שום תוספת של הרתעה כלשהי. בדיונים בשנת 2018 סביב הצעה להחלת עונש מוות על מחבלים, היו כל ראשי מערכות הביטחון, כולל השב"כ, תמימי דעים שההצעה לא תועיל אלא רק תזיק: היא תתן מוטיבציה לפיגועי מיקוח לשחרור "נידונים למוות" ותביא להתססת השטח. הרי ההצעה (בינתיים) לא דורשת להמית מחבלים על אתר וללא משפט. משפט פלילי כזה לוקח זמן ארוך, ולאחריו יש ערעור, בקשות להמתקה ועוד: בכל הזמן הזה יהיה תמריץ גדול לארגוני הטרור לחטוף ישראלים ולהציל את מי שנמצאים בסכנת הוצאה להורג.
נימוק חשוב נוסף שגרם לביטול עונש המוות בעולם הדמוקרטי הוא שאין מערכת פלילית שחסינה מטעויות. הרשעה בפלילים אינה מעבר לכל ספק אלא מעבר לספק סביר. תמיד ישנו מקום לטעויות, והוכח זאת שוב ושוב, כולל לאנשים שהיו בדרך להוצאה להורג בארצות הברית. על עונש מוות, בניגוד לעונש מאסר, אין יכולת לפצות, במקרה שתתגלה הטעות בעקבות ראיות חדשות.
אם בכל זאת לא די, ההצעה היא גם מפלה וגזענית. היא חלה רק על מחבלים ערבים ולא על מחבלים יהודים וזאת בשל האלמנט של "מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו". ניסיון כזה להחיל עונש מוות בצורה סלקטיבית על בסיס לאומי-אתני מעורר קבס. הביקורת שהוא יעורר כלפי ישראל תהפוך אותה ובצדק למצורעת. אסור לחוק כזה לעבור.
המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ"