ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | אוטונומיה לרשת החינוך של ש"ס, איסור העסקת מורים תומכי טרור
ההסכם עם עוצמה יהודית כולל תיקון לחוק חינוך ממלכתי שלפיו לא תתאפשר העסקת מורה שמביע תמיכה בטרור. התיקון עלול להחריף את החשש הקיים בקרב מורים לעסוק בנושאים אקטואליים בכיתות בשל השיח הציבורי הסוער.
Photo by Gershon Elinson/Flash90
צבר של סעיפים המפורטים מטה נועד לגבש תצורה חדשה של ישות עצמאית לרשת מעין החינוך התורני, אשר תהנה מעצמאות פדגוגית מלאה, היעדר פיקוח וביקורת, השוואת תנאי תקציב ושכר למקובל בחינוך הכללי המוכפף למשרד החינוך - ההתנתקות מהמחוז, וקבלת התקציבים להשוואת תנאים, תקינה ומעמד של רשות חינוכית, מייצרים למעשה מעמד חדש מבחינה משפטית שאין לו הגדרה בחוק ויוצר מסגרת עצמאית ואוטונומית לחלוטין.
סעיף 138:
"הממשלה תפעל למתן מעמד עצמאי לרשת מעיין החינוך התורני בשים לב למעמדה המיוחד בהתאם לסעיף 3א בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985, כך שהיא לא תהיה כפופה למחוז החרדי, אלא מעמדה יהיה דומה לזה של מנהל החינוך ההתיישבותי."
הרשת תקבל מעמד עצמאי, תוך הדגשה שלא תהיה כפופה למחוז החרדי (כפי שהיא מוגדרת היום בחוק יסודות התקציב). הסעיף מכוון למעמד דומה לזה של מנהל חינוך (דוגמת החינוך ההתיישבותי /החינוך הדתי). במצב כזה הרשת הופכת למינהל עצמאי בתוך משרד החינוך. אבל, הסעיף הבא מוסיף היבט נוסף למעמד זה:
סעיף 139:
"בנוסף, רשת מעיין החינוך התורני תקבל מעמד של רשות חינוך בדומה לרשות עירונית לעניין השתתפות משרד החינוך בתקציב אחזקת ותפעול מוסדות חינוך כפי שהוא מעביר לרשויות מקומיות, ולעניין רישוי, בינוי ושיפוצים. "
הרשת תקבל מעמד של רשות חינוך בדומה לרשות עירונית בכל הקשור לתקציבי אחזקה, תפעול בינוי ושיפוצים. הרשויות המקומיות אחראיות על פי חוק על תקציבים אלה. למעשה, רשת חינוך המעיין התורני גם מקבלת מעמד עצמאי ואוטונומי במשרד החינוך כמינהל (סעיף 138) אבל גם מקבלת את התקציבים הנדרשים לבינוי, אחזקה ותפעול, שלרוב מגיעים לרשות המקומית (סעיף 139).
סעיף 140:
"החלטת ממשלה 226 בעניין התכנית לגמישות הניהולית במערכת החינוך, תתוקן באופן שתקציב גפ"ן ינוהל ויועבר למוסדות דרך רשת המעניין החינוך התורני".
סעיף זה מתייחס באופן ישיר לתקציב הגפ"ן המועבר למנהלי בתי הספר לצורך שימוש על פי שיקול דעתם הפדגוגי מתוך מאגר התכניות החיצוניות. סעיף זה מבקש להעביר את תקציב הגפ"ן אל הרשת ולא אל המנהלים. כך תהיה לרשת שליטה על תקציב זה. במובן זה, נושא הגמישות הניהולית מצטמצם.
סעיף 122:
"יתוקן חוק חינוך ממלכתי (פסול עוברים מטעמי תמיכה בטרור) לפיו לא תתאפשר במשרד החינוך ובמערכת החינוך ובמל"ג העסקת מורה שמגלה תמיכה בטרור"
תיקון לחוק חינוך ממלכתי שלפיו לא תתאפשר במשרד החינוך, מערכת החינוך ובמל"ג העסקת מורה שמגלה תמיכה בטרור. סעיף זה מתבסס על הצעה לתיקון חוק שהוגשה בכנסת ה-24 על ידי חברי הכנסת איתמר בן גביר, מאי גולן, ינון אזולאי ומשה אבוטבול.
השאלה מה ייחשב תמיכה בטרור היא קריטית וככל שאינה מוגדרת היא עלולה להכיל מגוון רב של התבטאויות ו/או פעילויות אזרחיות המקובלות בחברה דמוקרטית: ביקורת על מדיניות, חתימה על עצומות, השתתפות בהפגנות ואף כתיבת פוסטים או מאמרי דעה ברשתות החברתיות.
סעיף זה מעלה שתי שאלות הקשורות זו בזו. הראשונה, האם נכון לעסוק בסוגיות מעין אלה במסגרת חקיקה. אלה סוגיות שיש לדון בהן בזירה החברתית והציבורית ובעיקר בזירה הפדגוגית. הפיכת הנושא לסעיף בחוק מייצרת משפטיזציה מוגברת של הנושא שמייתר את הדיון האתי הרלוונטי אליו. מכך נגזרת גם השאלה השנייה, הקשורה לחופש הביטוי וחופש אקדמי. התיקון חל על מורים המועסקים במשרד החינוך, בבעלויות החינוך השונות (רשתות ורשויות מקומיות) ובמוסדות להשכלה גבוהה – מכללות ואוניברסיטאות. תיקון זה יחריף את המציאות שבה מורים חוששים לשוחח על נושאים אקטואליים ומורכבים בכיתה בשל השיח הציבורי המתלהם, ועוד יותר מכך, יאפשר לפטר מורים שיעסקו בכך בכיתה אבל גם יבטאו בפומבי עמדות שיוגדרו דה-פקטו כתמיכה בטרור.
סעיף 169 – חוק החמ"ד + סעיף 170 – פירוט הפעולות לחיזוק החמ"ד:
169
"חוק החמ"ד – הממשלה תקדם את תיקון חוק חינוך ממלכתי לצורך חיזוק וייצוב מעמדו ועצמאותו של החינוך הממלכתי - דתי. התיקון לחוק יידון בוועדה מיוחדת בכנסת אשר תהיה משותפת לוועדת חינוך וועדת חוקה. כיו"ר הועדה יכהן חבר כנסת מהציונות הדתית."
170
"לאחר הקמת הממשלה, תאושר החלטת ממשלה לחיזוק החינוך הממלכתי - דתי בישראל. במסגרת התכנית יתוקצבו ויינתנו מענים למאפיינים הייחודיים של חמ"ד בבסיס התקציב, גודל ופריסת המוסדות, אורח חיים דתי, אפשרות להפרדה מגדרית, מוסדות פנימייתיים, חינוך על-יסודי בבעלויות חינוך אשר אינן רשויות מקומות, ובכלל זה מערך פיקוח בתחומי שפ"י, קליטת עליה, חינוך חברתי וחינוך מיוחד ועוד, התכנית תתוקצב בבסיס התקציב בסך של 637 מיליון ש"ח".
בחוק חינוך ממלכתי, סעיף 1 , מוגדר החינוך הממלכתי-דתי כמינהל נפרד. תיקון החוק לצורך חיזוק מעמדו של החמ"ד וחקיקת חוק החמ"ד, תעניק לו סמכויות נוספות ועצמאות תקציבית ופדגוגית גדולה יותר ממה שיש לחמ"ד היום, ולמעשה תייצר מעין משרד חינוך עצמאי (רשות/מחוז) המאגד את כל מוסדות החמ"ד, מעניק לו תקציב ייעודי ומוגדל ויאפשר בפועל מערכת נפרדת המנוהלת עצמאית במסגרת חוק לצד החינוך הממלכתי.
סעיף 9 בנספח התפקידים:
"עם הקמת הממשלה ולא יאוחר מ-30 יום מיום הקמתה, תקבל הממשלה החלטה להעברת היחידה לתכניות חיצוניות וקידום שותפיות ממשרד החינוך למשרד ראש הממשלה ותהיה באחריות סגן השר ח"כ אבי מעוז, היחידה האמורה תועבר על תקציביה ועל תקני כוח האדם שלה."
היחידה המועברת על פי הסעיף היא חלק מהמינהל הפדגוגי במשרד החינוך. זוהי יחידה מינהלתית האחראית על מאגר התכניות החיצוניות הפועלות בבתי הספר, הרגולציה עליו וניהול תקציב הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) , המיועד למנהלים לבחירה עצמאית שלהם מתוך מגוון של יותר מ-10,000 תכניות חיצוניות שעברו אישור מינהלי ופדגוגי לפעולה.
המאגר מחולק לנושאים ומקצועות נתונים מראש וניתן לפלח אותו על פי שכבות גיל, אוכלוסיית יעד, פיקוח, סוג הפעילות ועוד. נכון להיום, הגופים הפועלים במאגר מגיעים מקשת רחבה של שחקנים מכלל הגזרים (העסקי, אזרחי ציבורי). הכניסה למאגר דורשת גם היבטים משפטיים הקשורים במעמד הארגון, הרישום התקין שלו וכו' אבל גם התייחסות למטרות פדגוגיות. האישור ניתן מינהלתית אבל גם יש צורך באישור פדגוגי (גורמים שונים במשרד החינוך, על פי הנושאים).
הרעיון העומד בבסיס המאגר הוא "חוכמת המשתמשים". למרות תהליכי האישור, המאגר יחסית פתוח ומאפשר מגוון גדול מאוד של נושאים וגופים. עמדותיו המוצהרות של סגן השר במשרד ראש הממשלה ח"כ אבי מעוז בנוגע למאגר עוסקות בצורך להפוך אותו לשקוף יותר לשיטתו, ובעיקר הוא מתייחס לשקיפות הנדרשת לגופים המנוגדים לתפיסת עולמו (למשל ארגונים העוסקים בזכויות להט"ב, מיניות בריאה וכו'). מנהלי בתי הספר על פי הגפ"ן, פועלים את הפעילויות בעצמם. אם יהיה שינוי במגוון התכניות ו/או בצמצום המענים הניתנים היום בנושאים כמו חברה משותפת, מגדר, חינוך למיניות בריאה וכו', בחירה זו תוגבל. מנהלים יכולים לעשות שימוש בתקציב הייעודי רק באמצעות המערכת. כלומר, מי שאחראי על המערכת כולה, יכול לעשות שינוי בתכניות הניתנות בתוכה.