עילת הסבירות: כיצד ביטול עילת הסבירות ישפיע על השלטון?

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית או מתוך ניגוד עניינים. ביטולה הוא מהלך קיצוני שיצמצם את יכולתו של בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות.

Photo by Flash90

עילת הסבירות משמשת את בית המשפט כדי לבחון החלטות שלטוניות. בית המשפט יכול לפסול החלטות במקרים שבהם ההחלטה היא קיצונית במיוחד, למשל אם התקבלה מתוך שיקולים זרים ובלי שניתן משקל ראוי לשיקולים הרלוונטיים.

עילת הסבירות מקורה באנגליה, אך היא נפוצה גם בשיטות משפט רבות אחרות. מטרתה לוודא שהשלטון לא פועל בצורה לא שוויונית, לא רציונלית, עם משוא פנים או מתוך ניגוד עניינים. בית המשפט עושה שימוש בעילת הסבירות רק במקרים החריגים.

כך לדוגמה, פסק השופט שטיין בבג"ץ 5782/21 זילבר נ' שר האוצר כי החלטתו של השר להפסיק את מימון מעונות היום עבור פעוטות ממשפחות אברכים באופן מיידי, ללא שום תקופת היערכות, עלולה "לשבש באופן ממשי את חייו או את עסקיו של האזרח" ועל כן "תהא בהכרח בלתי מידתית ובלתי סבירה באופן קיצוני".

דוגמה נוספת היא בג"ץ 8397/06, בו פסק בית המשפט העליון כי החלטת שר הביטחון שלא למגן כיתות בבתי ספר בעיר שדרות אלא להסתפק רק בשיטת "המרחבים המוגנים", על אף הסכנה המיידית, היא החלטה החורגת ממתחם הסבירות.

התערבותו של בית המשפט על בסיס עילת הסבירות איננה חדשה, ובמשך השנים ניתנו פסקי דין רבים אשר בחנו את החלטות השלטוניות על בסיס עילה זו. כך, למשל, בבג"ץ 156/75 אשר דן בתקנה להענקת רישיונות למונית, קבע השופט שמגר כי תקנה שדבקה בה אי סבירות היורדת לשורשו של העניין, רואים אותה כחורגת מסמכותו של מי שהתקין אותה ובשל כך תיחשב כבטלה ומבוטלת.

ההצעה לביטול גורף של עילת הסבירות משמעותה צמצום יכולתו של בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות רבות המתקבלות מדי יום: החלטות על מינויים או פיטורים, תמיכות ציבוריות, תכנון ובנייה, העמדה לדין פלילי ועוד. ביטול עילת הסבירות משמעו יכולת בלתי מוגבלת של השרים לקבל כל החלטה העולה על רוחם, למשל לפגוע בזכויות האזרח באופן קיצוני או לפעול תוך שחיתות שלטונית. ביטול עילת הסבירות ייטול מהאזרחים את הבלם הכמעט יחידי על כוחו של השלטון. זו הצעה לקיצונית, בלתי מקובלת באף שיטת משפט ומנוגדת לשיטת המשפט הישראלי.

בסקר שנערך בדצמבר 2022 על ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה עלה כי 49% מהציבור מתנגד לביטול עילה זו לעומת 38.1% שתמך במהלך. זאת במענה לשאלה "האם אתה תומך בכך שבית המשפט לא יוכל להתערב בהחלטה בלתי סבירה באופן חריג של פוליטיקאים (למשל, החלטה לשינוי מדיניות קיימת כשלציבור אין מספיק זמן להיערך לשינוי), אלא רק בהחלטה שסותרת באופן מובהק את החוק הקיים או נובעת ממניעים פסולים".