ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | ביטול "נבחרת הדירקטורים" וביטולן ועצירתן של ועדות איתור

יש ערך ציבורי רב באיוש תפקידי הניהול הבכירים בחברות הממשלתיות ובדירקטוריונים המפקחים על ההנהלה בבעלי כישורים, ניסיון והשכלה מתאימים. שלושה סעיפים בהסכמים עלולים לגרום להטיות ולקידום המועמדים שאינם הטובים ביותר.

Photo by r.classen/Shutterstock

סעיף 74

"הממשלה וסיעות הקואליציה יחזקו את הפיקוח על החברות הממשלתיות ויפעלו לחיזוק הקשר שבין הממשלה לחברות הממשלתיות. לשם כך הממשלה תקים ועדת משנה בכנסת לפיקוח על החברות הממשלתיות והשירות הציבורי".

סעיף 75

"תוכן הצעה על ידי שר האוצר לבחינה מחודשת של החברות הממשלתיות, לרבות הצורך בתיקון החקיקתי הנדרש בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה – 1975. בין יתר הסוגיות שיובאו בפני הועדה בעניין זה, הוועדה תבחן את כפיפות החברות הממשלתיות למשרדי הממשלה ותגבש את המלצותיה בעניין ותציגן לראש הממשלה".

סעיף 76

"כל סיעות הקואליציה יתמכו בממשלה ובכנסת בתיקוני חקיקה נדרשים לביטול "נבחרת הדירקטורים" וכן ביטולן ועצירתן של ועדות איתור למיניהן"

סעיפים אלה מתמקדים בשני תחומים: (1) חיזוק הקשר שבין הממשלה לחברות הממשלתיות והפיקוח עליהן, וכן בחינה של מידת הכפיפות של חברות ממשלתיות למשרדי הממשלה; (2) מינויים לדירקטוריונים ותפקידים בכירים בחברות ממשלתיות, באמצעות ביטול נבחרת הדירקטורים, ביטול ועצירה של ועדות איתור וכן באמצעות קביעה של דרישות כשירות ייחודיות לחרדים לטובת השתלבותם בדירקטוריונים ובתפקידים בתאגידים סטטוטוריים.

חברות ממשלתיות הן תאגידים בבעלות ממשלתית, אשר פועלים במגוון תחומים במשק. בין החברות הממשלתיות ניתן למצוא גופים מרכזיים מאוד במשק הישראלי ומן הגדולים שבהם, גופים המקיימים פעילות עסקית או חברתית מורכבת, כמו חברת החשמל לישראל, רכבת ישראל, נת"ע, רפא"ל, עמידר, חברת הביטוח ענבל. משרדי הממשלה הרלוונטיים (או הממשלה) משרטטים את האינטרסים הציבוריים הרלוונטיים ואלו נקבעים בהוראות הרגולטוריות החלות לפעילות אותם גופים. החברות עצמן, בכפוף להוראות הרגולטוריות, מקיימות פעילות עסקית. הפעילות העסקית תהיה יעילה, דינמית ותחרותית לטובת המשק והצרכנים, אם תתקיים במתכונת הדומה לזו של גופים עסקיים, תחרותיים, על פי סטנדרטים עסקיים המקובלים במגזר הפרטי.

לכן, ישנו ערך ציבורי רב לאיוש תפקידי הניהול הבכירים בחברות הממשלתיות והמינויים לדירקטוריונים המפקחים על ההנהלה באנשים שכישוריהם מתאימים לבצע משימות אלה. חוק החברות הממשלתיות מונה את הכישורים הנדרשים מדירקטור או מנהל בחברה ממשלתית, בכל האמור להשכלה ולניסיון. כמו כן, נקבע כי זיקה אישית או פוליטית לשר משרי הממשלה תמנע את מינוי של אדם כדירקטור, אלא אם הוכיח קיומם של כישורים מיוחדים.

בשנת 2013, במטרה לטייב את הליכי המינויים בחברות ממשלתיות, הכריז שר האוצר דאז, יאיר לפיד, על הקמת נבחרת דירקטורים שתשמש מאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם, על פי המלצות מבקר המדינה. באותה שנה בחרה רשות החברות הממשלתיות לראשונה נבחרת של מועמדים, כדי שתשמש מאגר שממנו יבחרו השרים דירקטורים לחברות הממשלתיות. מאז בחרה הרשות עוד מספר נבחרות, ובשנת 2022 פנתה לציבור לגיוס דירקטורים חדשים. וכך קבע גם מבקר המדינה (דוח מיוחד בנושא מינויים בחברות ממשלתיות, פורסם דצמבר 2017):

"יש לעגן את שיטת נבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר. זאת תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים, לרבות אינטרסים פוליטיים-מפלגתיים כפי שנעשה בעבר, שבסופו של דבר פוגעים בתפקוד החברות הממשלתיות, ובמשתמע באינטרס הציבורי."

ההסדר המוצע מעורר חשש כבד של פגיעה בפעילות המיטבית של החברות הממשלתיות, בחוסנן והצלחתן הכלכלית ופגיעה שתנבע ממנה גם בשירותים הניתנים לאזרחים. יש חשיבות לשמירת המרחק שבין החברות הממשלתיות לבין משרדי הממשלה ורשות החברות הממשלתיות בתפקידיהם כמסדירים את פעילות החברות הממשלתיות השונות, כרגולטור.

שנית, ביטול נבחרת הדירקטורים וועדות איתור לתפקידים בכירים בחברות ממשלתיות, הוא מתכון לקידום מינויים של מי שאינם עונים לקריטריונים המחמירים, ואינם המינויים המיטביים. במיוחד מתעורר חשש שהכוונה היא לקדם את המינויים הפוליטיים והזיקה לשרי הממשלה, באופן שיגרמו פגיעה קשה באי-התלות וביכולת לשקול שיקולים ניהוליים כלכליים מיטביים.