ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | עונש מוות למחבלים
הטיעונים נגד עונש מוות רבים ומגוונים, ובהם אי הרתעה ועידוד לטרור. לצד זאת, החוקים הקשורים לנושא מהעשור האחרון לא העלו צורך בעונש המוות כנדרש לטיפול בטרור.
בסעיף 116 נכתב כך: "עונש מוות למחבלים: בשל התעצמות מעשי טרור המכוונים לפגוע במדינה ישראל כמדינת העם היהודי, ועל מנת להכריע תודעתית את המפגעים, סיעות הקואליציה יחוקקו טרם העברת התקציב לשנת 2023 חוק עונש מוות למחבלים בהתאם". מהות ההצעה היא להנהיג עונש מוות על עבירת רצח בנסיבות של טרור בישראל.
בכל המדינות הדמוקרטיות, למעט בארצות הברית (בחלק מן המדינות ובשיטה הפדרלית, וגם שם המגמה היא של הוצאת עונש מוות מספר החוקים) לא קיים או בוטל למעשה עונש מוות.
הטיעונים נגד עונש מוות:
- המתת אדם (שאין נשקפת ממנו סכנה), מכוונת, בדם קר, בידי המדינה ובשם אזרחיה, היא מעשה אכזרי ביותר, שמשדר זילות בערך חיי האדם וכבוד האדם.
- מחקרים רבים בארצות הברית לא הצליחו להוכיח כי עונש מוות מרתיע רוצחים פוטנציאליים. כשזה המצב לגבי רוצחים פליליים, על אחת כמה וכמה קשה להאמין שיש ערך מרתיע לעונש מוות באשר למחבל, שנוטל בדרך כלל סיכון לחייו בעת ביצוע הפיגוע, או בהיותו מתכנן/משלח החשוף לסיכול ממוקד. ספק רב אם יש בעונש המוות כדי להכריע תודעתית את המפגעים. לא מן הנמנע שהטלת עונשי מוות תעודד את הטרור.
- אף מערכת אינה חסינה מטעויות, גם לא הרשעה ברצח. זאת הוכח גם בישראל וגם בעולם. בעוד שכל עונש אחר ניתן לתיקון ולפיצוי, ולו באופן חלקי, עונש מוות לא ניתן לתקן.
- קיימת סכנה כי לאחר לכידתו של מחבל ועד הוצאתו להורג, עונש המוות ידרבן פעולות חטיפה שיעודן לשחרר את מי שעתיד להיות מוצא להורג.
- בעשור האחרון נחקק חוק המאבק בטרור ורפורמה בעבירות ההמתה. שני החוקים הללו הם תוצר של חשיבה ממושכת של חברי כנסת, מומחים, אנשי מקצוע, אנשי אכיפה וביטחון אשר ניסחו את "סל הכלים" הנדרש לטיפול בטרור ובקשר לענישה על עבירות ההמתה. בשני המהלכים האלה לא עלה שום צורך בעונש מוות כחלק מסל כלים זה.