ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 | תיקון לחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים

ההצעות להתיר הפרדה מגדרית או לאפשר לעסקים להימנע מאספקת שירותים ומוצרים בשל אמונה דתית עלולות לגרום לישראל נזקים ערכיים חמורים.

Photo by Kobi Gideon / Flash90

חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 נועד "לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים" ובכך למגר אפליה וגזענות ולמנוע פגיעה קשה בכבוד של האדם. מאז נחקק, מהווה החוק מסגרת נורמטיבית חשובה ומרכזית המגנה על נשים, מזרחים, ערבים, להט"בים וקבוצות נוספות, מפני הפליה כלפיהם .

התיקון המוצע בסעיף 108 בהסכם מבקש להוסיף שלושה מרכיבים לחוק: 

• ההצעה להתיר הפרדה מגדרית על ידי שינוי הגדרתה כך שלא תיחשב אפליה אסורה 

הפרדה מגדרית היא אחת מאופני הדרת הנשים ומתבטאת בהפרדה הנכפית על נשים וגברים, ילדות וילדים במרחבים הציבוריים. החלטת ממשלה 1526 משנת 2014 קבעה כי "תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי היא תופעה חמורה המתאפיינת בהפלייתן של נשים באשר הן נשים המחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית לביעורה..." האיסור על הפליה המעוגן כיום בחוק, הוא הבסיס לאיסור הדרת נשים במקרים שונים, כדוגמת פסיקתו של בית המשפט בעניין רדיו קול ברמה (רע"א 6897/14). שם נפסק כי על הרדיו לחדול ממדיניותו המוצהרת להדיר נשים ולא להשמיען ברדיו, לאור האמור בחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים. השינוי המוצע, שעל פיו הפרדה לא תיחשב לאפליה אסורה, יאפשר למקרים כדוגמת זה של רדיו קול ברמה ומקרים נוספים שהתגלו בעבר כמו כניסות נפרדות למרפאות והפרדה כפויה בבתי עלמין, להתקיים. 

• ההצעה לאפשר יצירה וקיום קהילות מגורים על רקע דתי (כפי שמוצע גם בסעיף 101 להסכם) 

הזכות של קהילות מיעוט המעוניינות לשמר את ייחודיותן הוכרה בפסיקה והיא כשלעצמה איננה מנוגדת לחוק (כל עוד עומדת בדרישות שהוגדו לעניין זה בפסיקה כדוגמת הלכות  בג"ץ 6698/95 בעניין קעדאן, בג"ץ 528/88 בעניין בג"ץ 4906/98 בעניין עמותת עם חופשי). יחד עם זאת, האפשרות ליצור קהילות מגורים, אשר בהן הרקע הדתי עלול להוות כסות להפרדה מגדרית, מנוגדת לערכי השוויון ומכשירה שלא כדין, הפרדה מגדרית. התיקון יאפשר למנוע מנשים לשבת בבתי קפה באזורים מרכזיים בעיר, או יאפשר כניסות נפרדות למבנים ציבוריים.

• ההצעה לאפשר לבית עסק פרטי להימנע מאספקת שירות או מוצר בשל אמונה דתית

קשה ‏לתאר‏ את‏ עוצמת ‏הנזק ‏המוסרי ‏והחינוכי שיכול להיגרם ‏לתשתית ‏הערכית ‏של‏ המדינה, ‏לדמותה ‏ולתדמיתה, אם יתאפשר לבעלי עסקים פרטיים להימנע מאספקת שירות או מוצר בשל "אמונה הדתית" על בסיס‏ סובייקטיבי לחלוטין. הדבר נותן הכשר להפליה נרחבת של קבוצות שונות באוכלוסייה. אם בעבר נאסרה הפליה כנגד תלמידות ממוצא מזרחי כתוצאה מהפליה עדתית כנגדן במוסדות חינוך לבנות השייכים למוסד בית יעקב בירושלים, נאסרה הפליה כלפי ערבים בבידוק משפיל על ידי חברת תעופה ונפסל סירוב לערוך מסיבת חתונה רק בשל העובדה כי הזוג הוא חד-מיני – שינוי החוק יהפוך את ההפליה במקרים אלה לחוקית על בסיס הטענה של "אמונה דתית".