דווקא עכשיו, על המורים והמורות לדון בערכים דמוקרטיים
סקר המכון הוכיח שגם אם קיים מתח מסוים בין ערכיים יהודיים לערכים דמוקרטיים, הציבור הישראלי מאמין ביכולתה של מערכת החינוך לחנך לדמוקרטיה. לכן, על השיח בכיתות לגעת במחלוקות תוך מתן ביטוי לקבוצות השונות בחברה.
Photo by Hadas Parush/Flash90
בציבוריות הישראלית רווחת לעיתים התפיסה כי קיים מתח בין ערכים דמוקרטיים-ליברליים לבין ערכים יהודיים. מתח זה דוחק לעתים את הערכים הדמוקרטיים מתכניות הלימוד במסגרות חינוכיות רבות בחינוך הממלכתי-דתי, מתוך חשש שלימוד מעמיק זה יוביל להחלשת הזהות היהודית.
לאור תהליכים אלה, ניתן היה לצפות כי הציבור בישראל, ובפרט בחברה הדתית, יצדד בכך שמערכת החינוך לא תעסוק בהקניית ערכים דמוקרטיים אלא תתמקד בערכים זהותיים-דתיים ובהקניית ידע ומיומנויות. אולם, בחינה של תפיסת החברה בישראל מגלה מציאות אחרת. בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה נמצא כי מתוך כלל הציבור, 70.7% מייחסים חשיבות להקניית ידע ומיומנויות בבתי הספר באופן שווה לחינוך לערכים דמוקרטיים. בקרב ציבור שהגדיר עצמו דתי, 63% ענו באופן זהה, דהיינו, באופן המייחס חשיבות זהה להקניית ידע ומיומנויות ולחינוך לערכים דמוקרטיים. נתונים אלה מוכיחים כי גם אם קיים מתח בין השפות ותפיסות העולם, הציבור בכללותו ובפרט הציבור הדתי, מאמין בחינוך לערכים דמוקרטיים בבתי הספר ונותן את אמונו במסגרות החינוכיות כמקום הראוי שינחיל אותם.
1. לדעתך, האם נכון או לא נכון שבבית הספר התיכון ידונו המורים עם התלמידים בנושאים אקטואליים שיש עליהם מחלוקות ציבוריות, כגון פיסקת ההתגברות או הפרדה בין גברים לנשים?
התמיכה שעלתה בסקר, לפיה 60.8% מהציבור המגדיר עצמו דתי (61.2% מהציבור בכלל), מאמין כי נכון שבבית ספר יידונו נושאים אקטואליים שיש עליהם מחלוקת ציבורית כדוגמת פסקת ההתגברות, מלמדת כי הציבור הדתי נותן אמון בצוותי ההוראה שיידעו לקיים את הדיונים באופן ראוי. הדבר מאפשר לתלמידים להכיר את הסוגיות ואף לחשוב על מורכבות הבעיות.
לעיתים קרובות, צוותי ההוראה אינם מרגישים באמון שניתן להם ונמנעים מלדון בסוגיות מורכבות שצפות בהתמודדות עם נושאים אקטואליים, בייחוד כאשר אלה מחדדים את המתח בין הערכים הדמוקרטיים לבין הזהות היהודית. על מנת לגשר על פער זה, יש לחזק את המיומנות בקרב צוותי ההוראה לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת. חשוב שדיון שכזה לא רק יכלול את הזוויות השונות העולות מסוגיות אקטואליות, אלא גם את ההבנה וההכרה הטמונה בהתבוננות מנקודות מבט מגוונות של קבוצות שונות בחברה בישראל. כך, למשל, חשוב כי בבית ספר חילוני, כאשר דנים בנושאי דת ומדינה, תוצג נקודת מבטה של החברה הדתית, על פלגיה השונים. בהתאמה, כאשר נלמדת אותה סוגיה בבתי ספר ממלכתיים דתיים, רצוי להסביר את נקודות המבט השונות המשקפות את החברה. היכרות עם זוויות אלה חיונית לא רק על מנת להבין את המחלוקות בחברה הישראלית אלא גם כדי לחזק את התפיסה כי על אף שיש שוני בין הקבוצות, כולנו חלק מחברה ישראלית אחת ויש צורך ליישב את המחלוקות בה, גם כאשר הפערים גדולים.
2. לדעתך, איזו משתי האפשרויות עדיפה:
ההיכרות עם הזוויות השונות של הקבוצות בחברה היא הכרחית לאור העובדה כי כיום רוב המסגרות הלימודיות אינן כוללות ייצוג של הקבוצות השונות בחברה. על כן, החובה להנכיח את נקודות המבט המגוונות מתגלגלת לפתחם של צוותי ההוראה. בסקר נמצא שרוב בציבור הרחב (66.1%) היה מעוניין לשנות את המציאות שלפיה בבית הספר לומדים ילדים מקבוצות דומות מבחינה דתית, לאומית, תרבותית. על אף שכאשר בוחנים את המענה בציבור הדתי לסוגיה זו עולה כי רוב זה מצטמצם לכדי 50.1%. נתון זה יכול ללמד על הרצון לשמר את הערכים של הציבור וייתכן שאף על החשש מפני פגיעה בזהות אם המסגרות החינוכיות יהיו הטרוגניות.
אם אכן זוהי המציאות, חשוב על אחת כמה וכמה להציף את השונות בחברה הישראלית באופן שמלמד על המחלוקות ובד בבד מחזק את היופי והמגוון בקבוצות השונות בחברה. ראוי ליצור מערכת חינוך עשירה ומרובת דעות והשקפות. המענה לשאלה כיצד עושים זאת, היה במרכזו של תהליך שהובל על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה וקרן לאוטמן ושתוצריו הוצגו בכנס שנערך ב-22 בדצמבר 2022 באוניברסיטת תל אביב, במעמד נשיא המדינה.
3. באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים עם ההיגד הבא: חינוך לערכים דמוקרטיים בגיל צעיר יכול לתרום להישגים במקצועות הלימוד השונים
המאמר פורסם לראשונה ב"מקור ראשון"