ניתוח הצבעת הציבור הערבי בבחירות לכנסת ה-25
סקירה זו עוסקת בדפוסי ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ה-25 שהתקיימו ב-1 בנובמבר 2022. התרשימים והלוחות המוצגים להלן מתבססים על ניתוח התוצאות הסופיות של הבחירות שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת.
Photo by Jamal Awad/Flash90
שיעור ההשתתפות של המצביעים ביישובים הערביים והדרוזיים בבחירות לכנסת ה-25 עמד על 53.2%. מדובר בעלייה מרשימה לעומת השפל ההיסטורי שנרשם בבחירות שנערכו ב-2021 – 44.6%. מפרספקטיבה של עשור (2013–2022) נרשם בבחירות האחרונות תקדים: זו הפעם היחידה שבה נצפתה עלייה של ממש בשיעור ההשתתפות של המצביעים הערבים בבחירות לכנסת, אף על פי שהמערכת הפוליטית הערבית לא הייתה מאוחדת כשם שהייתה בתקופת הרשימה המשותפת.
השתתפות אזרחי ישראל בבחירות לכנסת, 1999–2022 (ב-%)
המגמה שלפנינו מלמדת כי הפיצול במערכת הפוליטית הערבית – התמודדותן של שלוש רשימות ערביות המייצגות ארבע מפלגות – לא דיכא את השתתפותם של האזרחים הערבים בבחירות; נהפוך הוא. ניתוח מעמיק יותר של דפוסי ההתנהגות הפוליטית של כל בעלי זכות הבחירה הערבים בבחירות האחרונות והשוואתם עם דפוסי התנהגותם במערכות הבחירות שנערכו בעשור האחרון (2013–2022) מוביל למסקנה חד-משמעית: שיעור התמיכה במפלגות הערביות בקרב כל בעלי זכות הבחירה (מצביעים ולא-מצביעים) ביישובים הערבים בבחירות האחרונות (44.9%) הוא הגבוה ביותר זה עשור, בהשוואה לכל מערכת בחירות שבה שרר פיצול במערכת הפוליטית הערבית. הרמה הגבוהה ביותר עד כה בתנאים האלה נרשמה רק בבחירות 2013, אז התמודדו בבחירות שלוש רשימות ערביות נפרדות, ושיעור התמיכה במפלגות הערביות בקרב כל בעלי זכות הבחירה ביישובים הערביים (מצביעים ולא-מצביעים) עמד על 43.5%. בכל שאר מערכות הבחירות שנערכו בעשור האחרון שבהן היה פיצול בין המפלגות הערביות היה שיעור הלא-מצביעים ביישובים הערבים גבוה במידה ניכרת משיעור המצביעים למפלגות הערביות. כאמור בבחירות 2022 נרשמה מגמה חדשה והפוכה.
אף על פי כן, שיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות האלה (53.2%) נותר נמוך, ואף נמוך מעט מהממוצע המאפיין את שיעורי השתתפותם בבחירות בעשור האחרון (2013–2022) – 55.9%. למרות העלייה בשיעור ההשתתפות בבחירות התמונה ברורה: מחצית מבעלי זכות הבחירה הערבים (עדיין) אינם משתתפים בבחירות לכנסת.
התפלגות ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת, 1999–2022* (ב-%)
*כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה; הנתונים מציגים את ההצבעה ביישובים הערביים והדרוזיים בלבד, לא כולל הצבעת התושבים הערבים בערים המעורבות, במעטפות כפולות, ובשאר חלקי הארץ
התנהגות בעלי זכות הבחירה הערבים בבחירות לכנסת, 1999–2022* (ב-%)
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה; הנתונים מציגים את ההצבעה ביישובים הערביים והדרוזיים בלבד
בבחירות לכנסת ה-25 התמודדו שלוש רשימות ערביות המייצגות את ארבע המפלגות העיקריות הפועלות בקרב הציבור הערבי כבר יותר משני עשורים: רע"מ, חד"ש-תע"ל ובל"ד. בכך שבה המערכת הפוליטית הערבית אל המבנה המשולש שאפיין אותה בשנים 1999–2013. תקופה זו קדמה לעידן האחדות והבריתות בין ארבע המפלגות הערביות, שהחל ב-2015 עם הקמת הרשימה המשותפת בעקבות העלאת אחוז החסימה מ-2% ל-3.25%.
בבחירות האחרונות הפכה רע"מ למפלגה הערבית הגדולה ברחוב הערבי. היא זכתה בחמישה מושבים בכנסת, כמו רשימת חד"ש-תע"ל, אולם היקף התמיכה ברע"מ ביישובים הערביים והדרוזיים (35.2% מהקולות) היה גבוה בהרבה מהתמיכה בשתי הרשימות הערביות האחרות, חד"ש-תע"ל (28.8%) ובל"ד (21.7%). הדומיננטיות של רע"מ ברחוב הערבי משתקפת בבירור מהנתון הבא: מספר הקולות שקיבלה רע"מ ביישובים הערביים והדרוזיים לבדם (173,783 קולות) – לא כולל הערים המעורבות, המעטפות הכפולות ויישובים לא-ערבים ברחבי הארץ – הספיק לה לעבור את אחוז החסימה. כמו בבחירות הקודמות (2021) גם בבחירות האלה היה הנגב אחד ממעוזי התמיכה הבולטים של רע"מ – תמיכה נרחבת השקולה למנדט וחצי.
רשימת חד"ש-תע"ל זכתה גם היא בחמישה מושבים: ארבעה לחד"ש ואחד לתע"ל. היא ביססה את מעמדה הדומיננטי בצפון הארץ, הן ביישובים הערביים עצמם והן בערים המעורבות באזור הזה (חיפה, עכו, מעלות תרשיחא ונוף הגליל). חד"ש-תע"ל זכתה גם לתמיכה לא מבוטלת ביישובים לא-ערביים, דהיינו יישובים שאוכלוסייתם רובה ככולה יהודית. למעשה, מספר הקולות שקיבלה חד"ש-תע"ל ביישובים הלא-ערבים (7,091) גבוה יותר ממספר הקולות שקיבלו שתי הרשימות הערביות האחרות גם יחד ביישובים הלא-ערביים, רע"מ (3,378) ובל"ד (3,340). יש להניח כי רובם המכריע של הקולות שקיבלו שלוש הרשימות הערביות ביישובים לא-ערביים הם של מצביעים ערבים המתגוררים ביישובים יהודיים, אולם חד"ש-תע"ל קיבלה לא מעט קולות גם ממצביעים יהודים, בעיקר מצביעים התומכים בחד"ש.
בל"ד לא עברה את אחוז החסימה. לראשונה משנת 1996, אז התמודדה בבחירות בפעם הראשונה, איבדה בל"ד את ייצוגה הפוליטי בכנסת. עם זאת, שיעור הקולות הכולל שקיבלה בל"ד מסך כל הקולות הכשרים של המצביעים בבחירות האחרונות (2.9%) הוא הגבוה ביותר בתולדות המפלגה, והיה אך כפסע בינה לבין הצלחתה להיבחר לכנסת. מעוז התמיכה העיקרי של בל"ד היה בערים המעורבות במרכז הארץ, ובעיקר בעיר לוד. באזור המשולש השתוותה המפלגה בכוחה לכוחן של שתי הרשימות האחרות, רע"מ וחד"ש-תע"ל. חולשתה היחסית של בל"ד בצפון הארץ ובנגב עמדה לה לרועץ, וככל הנראה הכריעה את הכף לכישלונה בבחירות.
בסך הכול זכו שלוש הרשימות הערביות ב-85.7% מקולות המצביעים בפועל ביישובים הערביים. בולטת לעין העובדה ששיעור התמיכה הכולל ברשימות הערביות הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז נחלה הרשימה המשותפת את הישגה הגבוה ביותר בבחירות לכנסת ה-23 שנערכו במרץ 2020, וזכתה בתמיכתם של 87.6% מהמצביעים בפועל ביישובים הערביים. אילו היה אחוז ההצבעה בבחירות האחרונות מתקרב ל-60% (דומה לבחירות שנערכו בספטמבר 2019, כאשר הוקמה הרשימה המשותפת מחדש), ובהנחה שרובם המכריע של המצביעים בפועל נותנים את קולם לרשימות ערביות, יש להניח כי בל"ד הייתה מצליחה לעבור את אחוז החסימה.
הישגי המפלגות הערביות בבחירות לכנסת ה־25 (נובמבר 2022)
התפלגות ההצבעה ביישובים הערביים והדרוזיים (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 52.3%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
המפלגות היהודיות זכו לתמיכה זעומה מהמצביעים הערבים – רק 14.3% מקולות המצביעים בפועל ביישובים הערביים. תוצאות הבחירות האחרונות הן עדות נוספת להיחלשותן המתמשכת של המפלגות היהודיות ברחוב הערבי. התמיכה בהן הולכת ופוחתת בהדרגה: בשנים האחרונות שיעור התמיכה במפלגות היהודיות בקרב כל בעלי זכות הבחירה ביישובים הערביים (מצביעים ולא-מצביעים) אינו עולה על 10%. מבחינות רבות המפלגות היהודיות חדלו להיות אופציה פוליטית רלוונטית למצביעים הערבים.
ההשוואה שלהלן ממחישה זאת יותר מכול: בבחירות לכנסת ה-21 (אפריל 2019), כאשר המערכת הפוליטית הערבית סבלה מפילוג עמוק עקב התפרקותה של הרשימה המשותפת (בפעם הראשונה), היה שיעור התמיכה במפלגות היהודיות בקרב המצביעים בפועל ביישובים הערביים 28.4%. סך כל הקולות שהעניקו אז המצביעים ביישובים הערביים למפלגות יהודיות היה שקול ליותר מ-3 מנדטים, והנהנית העיקרית הייתה מרצ, שרק בזכות הקול הערבי הצליחה לעבור את אחוז החסימה. לעומת זאת, בבחירות האחרונות, כאשר הרשימה המשותפת התפרקה והמפלגות הערביות התמודדו בנפרד, הייתה התמיכה שהעניקו המצביעים ביישובים הערביים למפלגות היהודיות נמוכה מ-2 מנדטים.
בבחירות האחרונות זכתה רשימת המחנה הממלכתי לתמיכה הגבוהה ביותר (3.2%) בקרב הערבים. היא קיבלה יותר מ-15 אלף קולות, רובם המכריע (כ-11 אלף קולות) ממצביעים ביישובים דרוזיים. עם זאת, מספר הקולות הכולל שקיבלה הרשימה שקול לפחות מחצי מושב בכנסת. גם מרצ זכתה לתמיכה לא מבוטלת ביישובים הערביים – כ-13 אלף קולות, 2.7% מקולות המצביעים הערבים, שהם כשליש מושב בכנסת – אלא שמרצ לא עברה את אחוז החסימה. הליכוד (2.2%) וישראל ביתנו (2.0%) זכו בתמיכה השקולה לשליש מושב בכנסת, והתמיכה ביש עתיד (1.7%) שקולה לרבע מושב. מפלגות העבודה וש"ס, שבעבר נהנו מתמיכה לא מבוטלת ברחוב הערבי, זכו בבחירות האחרונות בתמיכה נמוכה מאוד.
תרומת ההצבעה הערבית למפלגות יהודיות, בחירות 2022*
1 מנדט = כ־36,230 קולות
*הנתונים מציגים את הצבעת האזרחים הערבים ביישובים הערביים והדרוזיים בלבד. הם אינם כוללים את הצבעת האזרחים הערבים במעטפות כפולות, בערים מעורבות או ביישובים אחרים.
הציבור הערבי אינו מקשה אחת. דפוסי ההצבעה של הבוחרים הערבים מושפעים ממשתנים דמוגרפיים יסודיים, כגון אזור המגורים והשיוך הדתי. הצבעתם מושפעת גם מנורמות חברתיות, כגון תמיכה במועמד מאותו היישוב של הבוחרים. דפוס הצבעה זה מכונה "תופעת בן היישוב", והוא מתבטא בתמיכה גבוהה במיוחד במועמד מיישוב או מאזור מסוים, מתוך רצונם של המצביעים המתגוררים באותו יישוב או אזור לשלוח מועמד משלהם לכנסת.
להלן נסקור את דפוסי ההצבעה של המצביעים הערבים על פי חמישה אזורים גאוגרפיים: צפון הארץ, המשולש, פרוזדור ירושלים, הנגב והערים המעורבות.
שיעור ההשתתפות בבחירות האחרונות באזור צפון הארץ – הכולל את הגליל, עמקי הצפון, הר הכרמל וצפון מישור החוף – עמד על 53.9%. באזור זה מתגוררים יותר מ-60% מבעלי זכות הבחירה הערבים והדרוזים, ומבחינה היסטורית הוא נחשב ערש ההוויה הפוליטית והלאומית של הציבור הערבי בישראל. באזור זה נהנתה חד"ש-תע"ל מתמיכה גבוהה יחסית (31.6%) בהשוואה לרע"מ (27.3%) ובל"ד (21.3%). במעוזי התמיכה ההיסטוריים של מפלגת חד"ש, ובהם היישובים הערביים במטרופולין נצרת ובבקעת סח'נין, הגיעה התמיכה ברשימת חד"ש-תע"ל ל-40% בממוצע, והיא הייתה הרשימה הדומיננטית שם.
התפלגות ההצבעה הערבית בצפון הארץ (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 53.9%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
שיעורי השתתפות גבוהים במיוחד נרשמו בכמה יישובים עירוניים גדולים בגליל, דוגמת סח'נין (68.4%), מג'ד אל-כרום (66.7%), כפר מנדא (65.2%), טמרה (63.5%) ועראבה (56.9%). מנגד בולטת לעין העובדה שדווקא בשתי הערים הערביות הגדולות ביותר באזור הצפון, נצרת ושפרעם, נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים, 48.3% ו-51.5% בהתאמה. שיעור נמוך במיוחד נרשם במע'אר, 44% בלבד – נתון מפתיע בהתחשב בעובדה שיו"ר רע"מ, מנסור עבאס, הוא בן היישוב.
ניתוח דפוסי ההצבעה באזור הצפון מגלה הבדלים מובהקים הקשורים במוצא האתני והדתי של המצביעים. המפלגה הדומיננטית ביישובי הבדואים בצפון הארץ היא רע"מ, בזכות תמיכתם של 66.8% מהמצביעים, ואילו חד"ש-תע"ל ובל"ד זכו לשיעורי תמיכה נמוכים (11.1% ו-10.6% בהתאמה). הדומיננטיות של רע"מ בקרב הבדואים בצפון מוסברת בשיבוצו של יאסר חוג'יראת (בעבר ראש מועצת ביר אל-מכסור) במקום החמישי ברע"מ.
ביישובי הדרוזים זכו המפלגות היהודיות לתמיכת רוב מכריע של המצביעים (90%); המפלגה הדומיננטית היא המחנה הממלכתי (30.4%) ואחריה ישראל ביתנו (18.3%), מרצ (14%) והליכוד (10.6%). בכמה כפרים נוצריים בגליל חד"ש-תע"ל היא המפלגה המובילה (39.8%) ואחריה בל"ד (24.3%). מרצ (11.7%) זכתה ביישובים אלו לתמיכה גדולה יותר מרע"מ (7.5%).
בעקבות הבחירות האחרונות רשם הייצוג הדרוזי בכנסת רשם שפל היסטורי: רק נציג אחד מהחברה הדרוזית נבחר לכנסת – ח"כ חמד עמאר, המועמד במקום השישי ברשימת ישראל ביתנו. שאר המפלגות היהודיות, כגון הליכוד, המחנה הממלכתי, העבודה ומרצ, שיבצו מועמדים דרוזים בכירים שסיפקו לרשימותיהם קולות רבים בקרב המצביעים הדרוזים, אך הם לא נבחרו לכנסת משום ששובצו במקומות לא ריאליים ברשימותיהם. עלי סלאלחה, הנציג הדרוזי היחיד ששובץ במקום ריאלי – המקום הרביעי ברשימת מרצ – לא נבחר לכנסת הואיל ומרצ לא עברה את אחוז החסימה.
השפל ההיסטורי בייצוג הפרלמנטרי של הדרוזים, בצד העובדה ששיעור ההצבעה הממוצע של הדרוזים בשתי מערכות הבחירות האחרונות (2021–2022, 48.7%) היה נמוך במידה ניכרת מממוצע ההצבעה שלהם בחמש מערכות הבחירות שקדמו לכך (2013–2020, 55.9%), מלמדים כי החברה הדרוזית מתמודדת עם תחושת שוליות פוליטית ומשבר אוריינטציה הולך ומעמיק.
התפלגות ההצבעה ביישובי הבדואים בצפון הארץ (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 50.6%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
התפלגות ההצבעה ביישובי הדרוזים בצפון הארץ (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 50.9%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
התפלגות ההצבעה ביישובים נוצריים בצפון הארץ (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 57.8%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
שיעור ההשתתפות בבחירות באזור המשולש היה 52.5%, דומה לממוצע הארצי של היישובים הערביים והדרוזיים. במבט כללי על דפוסי ההצבעה במשולש מסתמן שוויון מוחלט בהיקף התמיכה בשלוש המפלגות הערביות: רע"מ (31.7%), חד"ש-תע"ל (32.4%) ובל"ד (31.7%). עם זאת, ההשוואה בין דרום המשולש לצפון המשולש חושפת הבדלים מובהקים בהתנהגות המצביעים ובהעדפותיהם הפוליטיות. שיעור ההצבעה בדרום המשולש (60.8%) היה גבוה במידה ניכרת בהשוואה לממוצע הארצי. שיעורי הצבעה גבוהים נמדדו ביישובים עירוניים בחלקו הדרומי של האזור: ג'לג'וליה (69.5%), כפר קאסם (66.9%), כפר ברא (64.8%) וטירה (62.3%).
לעומת זאת, שיעור ההשתתפות בצפון המשולש (46.2%) היה נמוך במיוחד. רק בכפר קרע (62.2%) נמדד שיעור הצבעה גבוה. בבאקה אל-ע'רביה, עירו של המועמד הרביעי ברשימת בל"ד, וליד קעדאן, נרשם שיעור הצבעה נמוך (47.5%). שיעור ההצבעה הנמוך ביותר נמדד בעיר הגדולה אום אל-פחם, 38.3% בלבד. לא רק שזהו שיעור ההצבעה הנמוך ביותר בכל אזור המשולש, אלא הוא גם שיעור ההצבעה הנמוך ביותר בכל היישובים העירוניים הגדולים במגזר הערבי.
שתי המפלגות הדומיננטיות בדרום המשולש היו חד"ש-תע"ל (37.2%) ורע"מ (36.5%), ואילו בצפון המשולש נהנתה דווקא בל"ד ממעמד דומיננטי (41.1%). דפוסי ההצבעה האלה אינם מלמדים בהכרח על שוני באוריינטציה הפוליטית, אלא על הזדהות אישית של המצביעים עם מועמד מיישוב מגוריהם. בדרום המשולש סחפו אחריהם וליד טהא מכפר קאסם (רע"מ) ואחמד טיבי מטייבה (חד"ש-תע"ל) מצביעים רבים, ואילו בצפון המשולש – וליד קעדאן מבאקה אל-ע'רביה (בל"ד). דפוסי הצבעה כאלה הם דוגמה מובהקת לתופעת "בן היישוב" בפוליטיקה הערבית, שעליה עמדנו לעיל.
התפלגות ההצבעה באזור המשולש – מבט כללי (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 52.5%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
התפלגות ההצבעה בדרום המשולש (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 60.8%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
התפלגות ההצבעה בצפון המשולש (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 46.2%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
פרוזדור ירושלים כולל את המצביעים בשלושה כפרים: אבו גוש, עין נקובא ועין ראפה. שיעור ההשתתפות של המצביעים באזור זה בבחירות האחרונות היה 55.9%, גבוה מעט מהממוצע הכללי ביישובים הערביים והדרוזיים. בל"ד (36.1%) זכתה לשיעור תמיכה גבוה מעט יותר מרע"מ (28.6%) ומחד"ש-תע"ל (24.2%). לעומת זאת, מפלגת הליכוד זכתה לתמיכה לא מבוטלת ביישובים האלה (6.2%), והקדימה בפער ניכר את שאר המפלגות היהודיות, שזכו לשיעורי תמיכה זניחים.
התפלגות ההצבעה הערבית בפרוזדור ירושלים (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 55.9%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
דפוסי ההצבעה באזור הנגב מלמדים עד כמה ביססה התנועה האסלאמית את אחיזתה בחבל ארץ זה. רע"מ הייתה המפלגה הדומיננטית בנגב (73.9%), והקדימה בפער ניכר את חד"ש-תע"ל (11.9%) ואת בל"ד (8.1%). העובדה שרע"מ מציבה בראש סולם העדיפויות שלה את בעיותיהם של התושבים הבדואים בנגב, בצד שיבוץ מועמד בעל שיעור קומה בדמותו של וליד אל-הואשלה במקום השלישי ברשימה, מסבירה את התמיכה הגורפת ברע"מ באזור זה. הואשלה הוא איש התנועה האסלאמית והנציג הבכיר של רע"מ בנגב. הוא ממלא את מקומו של סעיד ח'רומי, בן הנגב, שנפטר במפתיע בקיץ שעבר.
יצוין כי זו מערכת הבחירות השנייה ברציפות ששיעור התמיכה שמקבלת רע"מ מהמצביעים בנגב שקול למנדט אחד לפחות: בבחירות הקודמות (2021) סיפקו המצביעים הבדואים לרע"מ את המנדט הרביעי שאפשר לה לעבור את אחוז החסימה, ואילו בבחירות האחרונות גדל היקף התמיכה ברע"מ בנגב עוד יותר. הרשימות חד"ש-תע"ל ובל"ד זכו בתמיכה נמוכה מצד המצביעים הבדואים. בכל זאת, גם לרשימת חד"ש-תע"ל נבחר נציג מהנגב, יוסף אל-עטאונה, ששובץ במקום החמישי.
וכך, לראשונה מהבחירות לכנסת ה-20 ב-2015, שבהן התמודדה הרשימה המשותפת בפעם הראשונה, נבחרו בבחירות האחרונות שני מועמדים מהנגב מטעם מפלגות ערביות, וליד אל-הואשלה ויוסף אל-עטאונה. אליהם יש להוסיף את יאסר חוג'יראת מרע"מ, שהוא בן לשבט בדואי גדול בצפון הארץ. משקלו של הייצוג הבדואי בכנסת (30% מחברי הכנסת הערבים) הולם את הגידול במשקלו ובחשיבתו של העניין הבדואי בפוליטיקה הערבית בשנים האחרונות.
על חשיבותו האלקטורלית של הנגב תעיד העובדה שמשקלם של בעלי זכות הבחירה הערבים בנגב בתוך כלל בעלי הזכות הבחירה בחברה הערבית נמצא לאורך השנים במגמת עלייה. למשל, בבחירות 1992 היה משקלו של האלקטורט הבדואי 8.6% בלבד מכל בעלי זכות הבחירה ביישובים הערביים והדרוזיים (לא כולל הערים המעורבות); לפני עשור, בבחירות 2013, כבר עמד משקלו היחסי על 12.7%, ובבחירות 2022 הוא הגיע ל-15.4%. אם כן, לאורך 30 שנה גדל משקלם הסגולי של בעלי זכות הבחירה הערבים בנגב פי שניים.
התפלגות ההצבעה של הבדואים בנגב – מבט כללי (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 51.0%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
התפלגות ההצבעה בעיירות הבדואים בנגב (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 56%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
התפלגות ההצבעה של הבדואים במועצות האזוריות (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 57.1%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
התפלגות ההצבעה בשבטי הבדואים בפזורה (ב-%) | שיעור ההשתתפות: 38%
* כולל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה
העירוב הדמוגרפי של ערבים ויהודים בערים המעורבות אינו מאפשר למדוד במדויק את שיעור ההשתתפות ואת דפוסי ההצבעה של המצביעים הערבים בערים אלו. שיעור ההשתתפות של המצביעים הערבים בערים המעורבות נאמד אפוא על פי מדגם קלפיות בכל אחת מהערים המעורבות ששיעור התמיכה הכולל בהן במפלגות הערביות היה גבוה במיוחד ודמה לממוצע התמיכה במפלגות הערביות ביישובים הערביים. הנתונים מלמדים כי שיעור ההצבעה בקרב המצביעים הערבים בערים המעורבות נמוך בדרך כלל מהשיעור העירוני, למעט בשתי ערים מעורבות בצפון הארץ – מעלות תרשיחא ונוף הגליל – שבהן שיעור ההצבעה הערבית (על פי האומדן) גבוה מהממוצע העירוני.
השוואת אומדן ההשתתפות של המצביעים הערבים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות חושפת מגמה מעניינת. בכמה ערים מעורבות, ובמיוחד בלוד ובנוף הגליל, שיעור ההצבעה הערבית בבחירות האחרונות, שבהן התמודדו שלוש רשימות ערביות בנפרד, עלה במידה ניכרת בהשוואה לבחירות שנערכו בשנה שעברה (2021), וכמעט שהגיע לשיא שנמדד בבחירות 2020, שבהן התמודדו כל המפלגות הערביות במסגרת הרשימה המשותפת. כזכור, בבחירות 2020 הגיעה הרשימה המשותפת לשיא כוחה, 15 מנדטים, בעקבות עלייה ניכרת בשיעור ההשתתפות בבחירות של המצביעים הערבים בכל הארץ. ממצאים אלו מחזקים את המסקנה שתחרות בריאה בין המפלגות הערביות דווקא תרמה לעלייה בשיעור ההשתתפות בבחירות של המצביעים הערבים (ביישובים הערביים ובערים המעורבות).
שיעור ההשתתפות של המצביעים הערבים בערים המעורבות (ב-%), בחירות 2022
השתתפות המצביעים הערבים בערים המעורבות (ב-%), בחירות 2020–2022
ניתוח תוצאות ההצבעה לרשימות הערביות בערים המעורבות מצביע על הבדל מובהק בדפוסי ההצבעה בין הערים המעורבות בצפון הארץ (חיפה, עכו, מעלות תרשיחא, נוף הגליל) לבין הערים המעורבות במרכז הארץ (תל אביב-יפו, רמלה, לוד). בערים המעורבות בצפון הארץ הרשימה הערבית הדומיננטית היא חד"ש-תע"ל, והיקף התמיכה בה עלה על סך כול התמיכה בשתי הרשימות האחרות, רע"מ ובל"ד. דפוס הצבעה זה עולה בקנה אחד עם הדומיננטיות של חד"ש-תע"ל ביישובים הערביים בצפון הארץ, שהם מעוז כוחה המסורתי של חד"ש. לעומת זאת, בערים המעורבות במרכז הארץ הרשימה הערבית הדומיננטית היא דווקא בל"ד, והיקף התמיכה בה עלה על סך כול התמיכה בשתי הרשימות האחרות, חד"ש-תע"ל ורע"מ. הסיבה לכך היא האהדה הרבה והתמיכה ביו"ר מפלגת בל"ד, סאמי אבו שחאדה, במיוחד בלוד וביפו, שבהן הוא נחשב "בן היישוב". בעבר נהנתה חד"ש ממעמד דומיננטי בכל הערים המעורבות (בצפון הארץ ובמרכזה), אולם תוצאות הבחירות האחרונות מלמדות כי בל"ד השתוותה בכוחה לחד"ש-תע"ל בערים אלו.
הישגי המפלגות הערביות בערים המעורבות, בחירות 2022
ניתוח נתוני ההצבעה של הציבור הערבי בבחירות האחרונות מעיד על מגמה מעורבת. מצד אחד, האזרחים הערבים שבו לגלות עניין בבחירות ושיעור ההצבעה עלה במידה ניכרת בהשוואה לבחירות בשנה שעברה. התפתחות זו אפשרה לשתי מפלגות ערביות – רע"מ וחד"ש-תע"ל – לשמור על ייצוג של 10 מושבים, דומה לייצוג של כל המפלגות הערביות בכנסת הקודמת. מצד שני, מפלגת בל"ד לא עברה את אחוז החסימה, ובפעם הראשונה מ-1996 לא כל הזרמים הפוליטיים בחברה הערבית מיוצגים בכנסת.
המקרה של בל"ד בבחירות האחרונות הוא דוגמה מובהקת לאמירה "הניתוח הצליח, אבל החולה מת". אין ספק שהתמודדותה העצמאית של בל"ד בבחירות האחרונות הזרימה דם חדש לאווירת הבחירות ברחוב הערבי, והיא ההסבר לעלייה הניכרת בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות האלה. עדיין מוקדם לדעת אם בחירות 2022 הן נקודת מפנה המסמנת את שובן של המפלגות הערביות להנהגת הציבור הערבי, אולם הן עשויות לבשר על חידוש הקשר הישיר בין המפלגות הערביות לבוחריהן. ייתכן שאלו החדשות הטובות ביותר העולות ממערכת הבחירות הזאת.
האזרחים הערבים תולים תקוות רבות בנבחריהם, יהיה הרכב הכנסת אשר יהיה. בהנחה שסבב בחירות נוסף אינו נראה באופק, למפלגות הערביות, בכנסת ומחוץ לה, יש ארבע שנים להיערך לבחירות הבאות. לכולן מטרה משותפת – חיזוק הקשר עם הציבור. ההיערכות לקראת הבחירות הבאות מתחילה היום.