התיקון לחוק שיאפשר התפלגות סיעה יסייע לצמצם את הפיצול הפוליטי
יש גם להגביל את אפשרות הפילוג של סיעות משותפות, המורכבות מכמה מפלגות; ולהבהיר מתי על ח"כ שפרש מסיעתו להתפטר כדי שהתפטרותו תיחשב שאירעה "סמוך לפרישתו".
הצעת החוק שבנדון מבקשת לבטל את האפשרות של ארבעה חברי כנסת ומעלה להתפלג מסיעתם (גם אם הם אינם עומדים בתנאים אחרים להתפלגות) – אפשרות שנוספה במסגרת תיקון מס' 49 לחוק הכנסת, שנעשה בכנסת הקודמת.
להלן נבקש לחוות דעתנו על הצעת החוק:
- הצעה זו מצטרפת להצעות אחרות, של הקואליציה הצפויה וגם של קודמותיה, שביקשו לתקן עקרונות משטריים למען האינטרסים הפוליטיים הספציפיים של הממשלה ובמהירות רבה. הדבר נעשה תוך זילות כללי המשחק הפוליטיים ופגיעה ביציבותם, שהיא תנאי יסוד למשטר דמוקרטי. אם כל ממשלה, באמצעות שליטתה בקואליציה, יכולה לעצב את כללי המשחק המשטריים כרצונה, הכללים הופכים להמלצה בלבד. גם כאשר יש הצדקה עניינית לשינוי כללי המשחק המשטריים, הדבר צריך להיעשות בהליך חקיקה מסודר, ארוך ולא בהול, ותוך דיון ציבורי רציני בכנסת ובתקשורת שבו ישולבו עמדות וקולות שונים – למשל מהאקדמיה, החברה האזרחית ועוד. לא כך מתבצע הליך החקיקה באשר לחוק שבנדון.
- לצד זה, מבחינה מהותית אנו תומכים בהצעת החוק. מלכתחילה הבענו את התנגדותנו לתיקון מס' 49 לחוק הכנסת, שאפשר לקבוצה של ארבעה חברי כנסת או יותר להתפלג מסיעתם. תיקון זה היה פסול לא רק משום שגם הוא נבע מאינטרסים פוליטיים ספציפיים, אלא גם משום שהוא עודד פיצול סיעות. באופן כללי, פיצול סיעות בכנסת פוגע ביציבות ובתפקוד הכנסת והממשלה; ופוגע באמון הציבור בפוליטיקה, משום שהוא עלול לבטא מעין "הפרת הבטחה" של הנבחרים לבוחרים (הנבחרים הרי ביקשו את אמון הציבור כרשימה אחת) וכן לחזק את התחושה הציבורית שחברי הכנסת פועלים בעיקר לטובת אינטרסים אישיים ולא כנציגי הציבור. מקרים של פיצול סיעות בלטו במיוחד בכנסות האחרונות. בשל כך, במיוחד בעת הנוכחית, חשוב לעודד יציבות פוליטית ולצמצם את ההתפלגויות בסיעות הכנסת, והתיקון המוצע תואם מטרה זו.
- אנו קוראים לחברי הכנסת לשקול לבצע – בהמשך כהונת הכנסת, ובהליך מסודר וראוי – תיקונים נוספים בחקיקה הנוגעת לפיצול סיעות. שני תיקונים נדרשים במיוחד: א. להגביל את האפשרות של סיעות משותפות (המורכבות מכמה מפלגות) להתפלג. כיום סיעות כאלה יכולות להתפלג בכל עת וללא כל תנאים וסנקציות. התפלגויות כאלה הפכו לתופעה של ממש, באופן החותר תחת המטרה של הגברת היציבות והפחתת הפיצול בכנסת ובממשלה, והופך את ההתמודדות של מפלגות שונות ברשימה משותפת ל"תרגיל" בלבד; ב. להבהיר מתי חבר כנסת שפרש מסיעתו נדרש להתפטר על מנת שהתפטרותו תיחשב ככזו שנעשתה "סמוך לפרישתו". לשאלה זו יש חשיבות רבה, משום שאם חבר כנסת שפרש מסיעתו לא מתפטר מהכנסת סמוך לפרישתו, מוטלות עליו סנקציות חמורות לפי חוק יסוד: הכנסת וחוק: יסוד הממשלה. המקרה של פרישת ח"כ עמיחי שיקלי בכנסת הקודמת – והדיון המשפטי שהתפתח בשאלה אם התפטר מהכנסת סמוך לפרישתו – הדגים היטב את הצורך להסדיר באופן ברור את הסוגייה הזו.