מאיר שטרית: נשיא חברתי
מועמדים לנשיאות כותבים
אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה מלווה את המירוץ לנשיאות בסדרת מאמרים העוסקים במוסד הנשיאות. חלקה הראשון של הסדרה מוקדש למאמרים תיאורטיים והמשכה במאמרים מאת המתמודדים. אנו מתכבדים להציג את מאמרו של ח"כ מאיר שטרית המתמודד בבחירות לנשיאות 2014.
זה לא סוד שמוסד הנשיאות בישראל הוא בעיקרו סמלי וייצוגי. נשיא איננו תפקיד ביצועי. הוא אינו עוסק בפוליטיקה ואינו אמור להתערב בעיצוב מדיניות החוץ והביטחון של המדינה. תפקידים אלה שמורים לרשויות המבצעת והמחוקקת. ואולם לנשיא, בהיותו בראש ובראשונה הדמות המאחדת את עם ישראל, יש יכולת ייחודית וחשובה מאין כמותה: הוא יכול להפנות את הזרקורים לכל נקודה בה יחפוץ במדינה ובחברה הישראלית.
זו הסיבה שבעטיה החלטתי דווקא עתה להתמודד על תפקיד הנשיא העשירי של מדינת ישראל. במלאת ארבעים שנים בדיוק לפעילותי הציבורית, אני רוצה יותר מכל דבר אחר להפנות את הזרקורים אל הפינות החשוכות של החברה בישראל, ובמיוחד להאיר את האזורים והאוכלוסיות שסובלים ממצוקה, מעוני, מאי שוויון ומפערים כלכליים וחברתיים.
מבלי להפחית בכבודם של מתמודדים אחרים לנשיאות, אני משוכנע כי השילוב של הרקע ממנו צמחתי; הניסיון העשיר שצברתי; העשייה המוכחת משך השנים במגוון תחומים; והדרך שבה אני מאמין המבוססת קודם כל על יחס אישי ואנושי בגובה העיניים לכל אדם ולכל - ציבור, ללא הבדלי דת, לאום, מין, השכלה, מעמד כלכלי או מוצא עדתי כל אלה ביחד הופכים – אותי למועמד המתאים ביותר להאיר את הפינות החשוכות בחברה הישראלית ולהעצים את מימד האחדות בתוכנו.
למי שאינו יודע נולדתי עם קום המדינה, בשנת 1948, בקסר אסוק אשר במרוקו. בשנת 1957 עליתי לישראל כילד בן תשע יחד עם הוריי. השתקענו ביבנה, שהייתה באותם ימים יישוב עני ונחשל, ואשר בה אני מתגורר עד היום עם רעייתי רותי וילדינו דודו ונעמה. לאחר שירות צבאי בצה"ל כמפקד ענף קצינים בבה"ד 10, ולאחר שלחמתי כקמב"צ של גר"פ אוגדה 252 במלחמת יום הכיפורים, השתחררתי מצה"ל בדרגת סרן בדצמבר 1973 והחלטתי להתמודד לתפקיד ראש המועצה המקומית יבנה.
נבחרתי לראש המועצה ב 1 בפברואר 1974 ועד לפרישתי מראשות העיריה בשנת 1987 הובלתי ביבנה שסבלה מפשיעה חמורה, אבטלה גבוהה, הגירה שלילית חריפה ורמת שירותים ירודה מהפכה אדירה בתחומי החינוך, התעסוקה ואיכות החיים והסביבה. העדיפות הראשונה במעלה הייתה בחינוך.
הנהגתי לראשונה בישראל הוראה יחידנית לכל תלמיד ותלמידה, תוך מתן תשומת לב פרטנית לחלשים ולמצטיינים, בשיתוף עם משרד החינוך, אוניברסיטת תל אביב והמרכז לטכנולוגיה חינוכית. מחנכים וראשי ערים מכל רחבי הארץ באו ליבנה כדי להתרשם משיטת הלימוד החדשנית באותם ימים, ששינתה את פני העיר, את הרכב אוכלוסייתה ובראש ובראשונה את מערכת החינוך שלה.
בשנת 1981 נבחרתי לראשונה לכנסת, שבה אני מכהן כח"כ מאז ועד היום להוציא ארבע שנים (1988-1992) בהן כיהנתי כגזבר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית. בין יתר תפקידיי בכנסת כיהנתי כמ"מ יו"ר הכנסת, יו"ר הקואליציה, יו"ר סיעת הליכוד, יו"ר הוועדה לתקציב הביטחון, יו"ר ועדת המחשוב של הכנסת וכחבר בוועדת הכספים, ועדת חוץ וביטחון, ועדת חוקה חוק ומשפט, ועדת החינוך, ועדת הכנסת, הוועדה למעמד האישה ועוד.
במשכן הכנסת יזמתי והנעתי חוקים רבים המשפיעים על חיינו. ביניהם, חוק יום חינוך ארוך; הורדת מס רכישת דירה לזוגות צעירים; הגדלת שכר המינימום מ 45% ל 47.5%; הענקת 60 ימי חופשה להורים לילד חולה סרטן בזמן הטיפולים הכימותרפיים; חוק החיסיון הגנטי; חוק הטלוויזיה בכבלים; ביטול המכס על מחשבים וציוד נילווה; איסור על ח"כים לקבל הכנסה ממקור חיצוני או לכהן כדירקטורים; והרשימה עוד ארוכה.
כגזבר הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית בשניים 1992-1988, בהן נפתחו שערי ברית המועצות, נפלה בחלקי הזכות ההיסטורית להקים את מערכי העלייה ממדינות חבר העמים ולארגן את הטסתם לארץ של מאות אלפי עולים חדשים. לצורך זה ערכנו מבצע גיוס תרומות בעולם היהודי בהיקף של כמיליארד דולר לשנה. במקביל הייתי אחראי על "מבצע שלמה" בו הובאו לישראל תוך יממה אחת על ידי הסוכנות היהודית 89 אלף עולים חדשים מאתיופיה. גזברות הסוכנות הייתה גם זו שדאגה לקליטת העולים מאתיופיה ולשיכונם בארץ עד המעבר לדיור קבוע
מאז שנת 1996 כיהנתי בממשלות נתניהו, שרון ואולמרט כשר האוצר, שר המשפטים, שר החינוך התרבות והספורט, שר התחבורה, שר השיכון ויו"ר מועצת מנהל מקרקעי ישראל, שר הפנים והשר הממונה על השירותים החשאיים. קצרה היריעה מלעמוד במאמר זה על העשייה הרבה והמגוונת שהובלתי בשורת תפקידים מיניסטריאליים אלה. על כן אתעכב על קצה המזלג רק בכמה דוגמאות מייצגות.
כשר האוצר בממשלת נתניהו הראשונה ביטלתי את מס רכוש, שהיה מעוות ופגע במיליוני אזרחים ללא הצדקה. הפעלתי תכנית במסגרתה התאפשר לכל דיירי עמידר ועמיגור לרכוש את דירתם מחברת הדיור הממשלתית בהנחה של עד 80 אחוז כפונקציה של מספר שנות המגורים. בזכות תכנית זו אלפי משפחות הגשימו את חלומן לרכוש דירה, שאותה ניתן יהיה להוריש לילדים, והפסיקו לשלם שכר דירה. מאוחר יותר, בשנים 2003-2004, כשר במשרד האוצר בממשלת שרון, לצדו של שר האוצר נתניהו, הובלנו מהפכה בכלכלה הישראלית אשר העבירה את המשק ממיתון חריף, ומצמיחה שלילית ואבטלה גבוהה לצמיחה חיובית אשר נמשכת עד היום.
כשר המשפטים בממשלת שרון הראשונה (2001-2003) שינינו את חוק המשכנתאות, כך שאי אפשר יהיה לפנות משפחות מבתיהן בגלל חוב קטן או פיגור קטן בתשלומים לבנקים ולמשרדי עורכי הדין שלהם. עד לשינוי החוק הוציאו בכל שנה בתי המשפט 8,000 צווים לפינוי משפחות מבתיהן בגלל פיגורים בתשלום משכנתא. החוק פתר את הבעיה לכ 95% מהמקרים, אשר לולא החוק היו נזרקים מבתיהם. כמו כן תוקן חוק קנסות התעבורה, באופן שמנגנון כפל הקנס לא יגרום לשלילת רישיון ממאות אלפי נהגים; חוקקו חוק השב"כ והחוק למלחמה בפשע המאורגן; הונהגו רפורמות במערכת בתי המשפט; והוקמו נציבות קבילות השופטים והיחידה למלחמה בהלבנת הון.
כשר התחבורה בממשלת שרון השנייה (2004-2006) הובלתי שורה ארוכה של רפורמות: הקמת החברה הלאומית לדרכים במקום מע"צ הישנה; הכנת תכנית עבודה חמש שנתית ותקצוב של 19 מיליארד שקל לסלילת כבישים בכל רחבי הארץ; השלמה וחנוכת נמל היובל באשדוד; השלמה וחנוכת הטרמינל החדש נתב"ג 2000; חתימת חוזה ותחילת העבודות במנהרות הכרמל; התחלת עבודות הפיתוח בנמל חיפה; תכנון המשך כביש 6 לכיוון קריית שמונה בצפון ודימונה בדרום, וביצוע עבודות סלילה של מקטעים נרחבים בכביש; חתימת חוזה ותחילת ביצוע כביש 431; תכנון כביש 531; הפעלת חברת הרכבת, הכנת תכנית עבודה חמש שנתית ותקצוב 29 מיליארד שקל לביצוע; פיתוח והרחבת רשת מסילות הברזל ברחבי הארץ ופתיחת תחנות רכבת חדשות באשקלון, מודיעין, נתב"ג, דימונה, לוד, אוניברסיטת בן גוריון, להבים; ועוד.
כשר השיכון בממשלת אולמרט (2006-2007) הובלתי את חקיקת חוק דירות להשכרה, שעל פיו יזמים שייבנו פרויקטים להשכרה לטווח ארוך לזוגות צעירים ייהנו מהטבות מס; הוקצו על ידי מנהל מקרקעי ישראל קרקעות לבניית 13 אלף דירות להשכרה; הוגדל הסיוע לדיור מוגן לעולים חדשים; הוגדל הסיוע בשכר דירה למשפחות נזקקות; הוגדלו ההנחות לדיירי הדיור הציבורי שרוכשים את דירתם; הוכנה תכנית לאומית לטיפול במגזר הבדווי; נבנו 15 מתנ"סים ברשויות הערביות; הוקמו 50 בתי כנסת; אושרה החלטה 979 המסדירה את זכויותיהם של חקלאים בחלקת מגוריהם; נערך מבצע היוון שאפשר לכל משפחה לשלם 4% דמי חכירה על דירתה ולרשום את הדירה בטאבו על שמה מבלי לשלם דמי חכירה נצחיים; שונתה מדיניות "בנה ביתך" בכל ערי הפיתוח ובמגזר המיעוטים כך שתהיה עדיפות לתושבים המקומיים במכרזים; ועוד.
כשר הפנים והממונה על השירותים החשאיים בממשלת אולמרט הוקמה רשות ההגירה אחרי 10 שנות סחבת והועברו אליה הסמכויות לטיפול בעובדים זרים; הופעלה מערכת מחשוב מתקדמת בכל המעברים והגבולות היבשתיים, האוויריים והימיים; הוקמה רשות ארצית לכיבוי אש; גובש הסכם עם הרשויות המקומיות הערביות והדרוזיות לעידוד הקמת אזורי תעסוקה אזוריים ולשיפור הגבייה של תשלומי מים ומסים עירוניים; חוזקו מחוזות משרד הפנים; הוחל בהנפקת דרכונים ותעודות זהות ביומטריים מבוססי חתימה אלקטרונית המאפשרים קבלת שירותי הממשלה דרך מחשב; והרשימה עוד ארוכה.
כדי להפנות את הזרקורים באופן יעיל ואפקטיבי אל בעיות הדיור ומחוסרי הדיור, ואל הפערים בחינוך, והפערים באיכות החיים ובשוויון ההזדמנויות בין חילונים לחרדים, ובין יהודים לערבים, ובין הפריפריה ויישובי קו העימות לבין מרכז הארץ וכדי לקדם פתרונות אמתיים ומהירים ולא רק דיבורים מדינת ישראל זקוקה הפעם יותר מתמיד לנשיא שמכיר את הנושאים הללו מקרוב. מישהו שמכיר אישית הן את הבעיות והן את הפתרונות. מישהו שנגע בכל רבדי הציבור ובכל סוגי האוכלוסיות. מישהו שבקיא ברזי המערכת הפוליטית והממשלתית. מישהו שיודע איך לגייס את הפזורה היהודית והקהילה הבינלאומית. מישהו שבעצמו לא גדל עם כפית של זהב בפה.
אני משוכנע כי שהידע והניסיון שצברתי בארץ מאז ששוכנתי לראשונה בצריף קטן ורעוע עם הוריי כילד עולה חדש ממרוקו, נותנים לי את הכלים הטובים ביותר לאחד, להאיר ולגרום לכך שדברים באמת יזוזו ויתרחשו.
אחרי ארבעים שנות פעילות ציבורית, אין לי כוונה לחזור מבית הנשיא למערכת הפוליטית. מבחינתי נשיא המדינה זו התחנה האחרונה והחשובה ביותר בחיי הציבוריים. תחנה שבה אמנע מעיסוק כלשהו בנושאים פוליטיים ובסוגיות שנויות במחלוקת, ואתמקד באיום שהוא בעיני המסוכן ביותר למדינת ישראל: האיום החברתי.