הפתרון למשבר התעסוקה החרדי אינו בהגדלת תקציבים, אלא בשינוי גישה מהותי
נוכח הגידול העצום במספר תלמידי הישיבות רבים מהם אינם רואים עתיד בעמל התורני, והסיפוק שלהם מלימודי הקודש יורד. רק מתן כלים לפיתוח אוריינטציה תעסוקתית למעוניינים בכך ישפר את סיכוייהם להשתלב בשוק העבודה.
Photo by Yaakov Cohen/Flash90
תוצאות הבחירות האחרונות גרמו לשמחה בקרב נציגי המפלגות החרדיות. התקופה הקצרה שבה שהו באופוזיציה הגבירה את תחושת הנרדפות מצידם של אלה המייצגים בעיניהם את המודרנה והחילוניות, וכעת עם שובם לממשלה, נשמעת אצלם אנחת רווחה. בחריצות רבה הם ניגשים לדאוג לאינטרסים של אלה שבשליחותם נשלחו לכנסת, וכבר הביעו רצון להגדיל את קצבת האברכים ולהשוות את שכר אנשי ההוראה והמוסדות החרדים לזה של העמיתים והמוסדות שאינם חרדים. תקציבם של המוסדות החרדים אכן אינו שווה למוסדות הממלכתיים, אך לכך יש סיבה טובה. הם כידוע אינם מלמדים לימודי יסוד חיוניים, וגם במקומות שבהם מלמדים את מקצועות החול, עושים זאת בצורה שאיננה מספקת לתלמידים ולבוגרים כלים להתמודד בשוק העבודה התחרותי בישראל.
ייתכן שהצורך בביצור המחנה והגדלת התקציב הייעודי לציבור החרדי אינם נובעים רק מתחושת המצור שחשה החברה החרדית בשנה האחרונה. נראה שדווקא היום יותר מבעבר, החברה החרדית, על כל גווניה וקהילותיה, עוברת טלטלה עזה שלעיתים איננו שמים אליה לב. לנוכח הגידול הדמוגרפי העצום של הציבור החרדי המכפיל את עצמו מדי כ-16 שנים, הולכים וגדלים צורכיה המשתנים של קהילה זו: צורכי הדיור המאמירים, קשיי פרנסה לנוכח יוקר המחייה ממנו סובלים החרדים יותר ממגזרים אחרים, משברי הנהגה ותופעות מתרחבות של נוער חרדי בסיכון ובשוליים המסכן את אחדות המחנה ומטיל על פרנסי ציבור זה את הצורך למצוא פתרונות יצירתיים ומיידיים הנוגעים לעולם הישיבות, שגם הוא איננו חסין מתמורות הזמן ומהשפעותיה של המודרנה.
מחקר שערכתי לאחרונה שבחן את האתגרים החברתיים בעולם הישיבות הגבוהות המיועדות לרווקים חרדים בני 17 ומעלה, מלמד על כך שגם המבצר התרבותי והחינוכי החרדי האולטימטיבי נמצא ככל הנראה במשבר, המחייב רפורמה מהותית בשיטות הלימוד המסורתיות הנהוגות במוסדות אלו במאה השנים האחרונות. עולם הישיבות שנוסד במאה ה-19 בליטא, יועד במקורו לשכבת מצטיינים, ואופי הלימוד ותוכנית הלימודים נבנו בהתאם לכך, אך כיום הישיבות הינם מוסדות המוניים המהווים חלק בלתי נפרד מתהליך החינוך והחיברות לכל צעיר חרדי החפץ להישאר בקהילה, בעוד תוכנית הלימודים ואופייה לא עודכנו בהתאם. הישיבות הללו, אינן מסוגלות להכיל את אלפי הלומדים בהן בהעדר אנשי חינוך בהיקף מתאים, ובלא מדידה של הישגים ויכולות, חסרים המובילים לתסכול גדול בקרב צעירים חרדים רבים. צעירים חרדים רבים מחויבים כיום להישאר בישיבה בעיקר מטעמים חברתיים ותועלתניים, כדי להישאר במסגרת הקהילתית, ליהנות משידוך ראוי ואולי גם ממשרה תורנית מכובדת או בתחום ההוראה והחינוך. עם זאת, בשל הגידול העצום במספר הלומדים בישיבות גדולות, העומד השנה על 47,450 תלמידים, רבים מבחורי הישיבות אינם רואים כל אופק בעמלם התורני בהיעדר משרות תורניות מכובדות, ומכאן שגם הסיפוק מלימודי הקודש הולך ופוחת, קשיי המשמעת בולטים יותר מבעבר ולמעלה מ-20% מבחורי הישיבות שהשתתפו במחקר מבינים כי עליהם למצוא חלופות מעשיות-תעסוקתיות למסלול התורני המקובל – אברכים במשרה מלאה - מיד לאחר חתונתם במידה והם מעוניינים להתפרנס בכבוד מיגע כפיהם.
קברניטי עולם הישיבות ומנהיגיו, טרם הכירו בכך שרבים וטובים לא יצלחו את המשוכות הרבות והמאתגרות של עולם הישיבות. חלקם מודעים היטב לעומק המשבר והקושי של הצעירים, אך חוששים מאוד, ואולי גם בצדק, מהאפשרות שבחורי ישיבות ילמדו לימודי חול או מקצוע מפרנס במקביל ללימוד התורני בישיבות. לימודים כאלו אפשריים כיום רק באישור ראש הישיבה ובהיקף מצומצם יחסית של שעות בשבוע (לא יותר מ-15 שעות). למרות זאת מלמד הסקר שנערך במסגרת המחקר וכלל כ-530 בחורי ישיבות רווקים ממגוון מוסדות וזרמים, כי קרוב ל-20% מבחורי הישיבות עובדים מעת לעת לפרנסתם, בדרך כלל בעבודות לא-מקצועיות שאינן מקנות להם כלים להשתלב בשוק העבודה המתקדם. על כן מעריכים 70% מבחורי הישיבות כי הורדת גיל הפטור משירות צבאי – שהייתה אמורה להתבצע עם העברת חוק הגיוס החדש שנדחתה בשל חילופי השלטון - תסייע להם להשתלב מוקדם יותר מהמתוכנן בשוק העבודה. מפתיע עוד יותר לגלות היה כי רק שליש (34%) מהם מעריכים כי מרבית הבחורים ימשיכו ללמוד בכוללים שנים רבות לאחר חתונתם.
לא פלא אם כן שהרבנים והח"כים החרדים מבקשים לבצר את עולם התורה ולהקצות לו עוד ועוד משאבים ותקציבים. ייתכן שדרישות אלו אינן קשורות רק לרצון האותנטי לחיזוק וביצור עולמה של תורה לנוכח האיומים החיצוניים המתרגשים עליו, אלא גם חשש מפני העובדה שחלק מהסוסים עלולים לעזוב את החממה התורנית שאיננה מהווה עבורם עוד מקור לסיפוק תורני ואישי. פתרון הבעיה כלל לא כרוך בתקציבים נוספים ומוגדלים, אלא בניסיון כן ומהותי לביצוע שינויים ותיקונים בגישה החינוכית ושיטות הלימוד, כדי לאפשר לאלפי בחורים אפשרות לחיים בכבוד, מבלי לפגום בצביון ואורח החיים החרדי. תיקונים אלו יכולים להתבצע רק על ידי פרנסי הציבור החרדי ומתוך בטחון בחוסנה וחיוניותה של הקהילה. כדי לשלב בין לימודי קודש תורניים ואיכותיים להכנה משמעותית לעולם המעשה נדרשים פתרונות אמיצים וחדשניים וביניהם הכשרת מחנכים ואנשי מקצוע חרדיים לליווי בחורי ישיבות, לאפשר לימודי יסוד ומקצוע מחוץ לשעות הלימוד בישיבה, ומתן כלים לפיתוח אוריינטציה תעסוקתית למי שמעוניין בכך על מנת שהדור הבא של הגברים החרדים יוכל לשמור על צביונו, אך גם לשפר את סיכוייו להשתלב בשוק העבודה הישראלי.
המאמר פורסם לראשונה באתר "סרוגים"