המאבק בשחיתות השלטונית: מאזן ביניים
מאמר דעה מאת מרדכי קרמניצר
המאבק בשחיתות השלטונית הוא מאבק מתמשך, מתמיד. לא ניתן להגיע בו להכרעה בעיקר בשל כוחו של הפיתוי להשחית ומשום שהכוח בידיהם של בעלי שררה מביא לידי גבהות לב ולתחושה של חסינות מפני ידו של החוק.
המאמר התפרסם בעיתון הארץ בתאריך 13.4.2014
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.229443
המאבק בשחיתות השלטונית הוא מאבק מתמשך, מתמיד. לא ניתן להגיע בו להכרעה בעיקר בשל כוחו של הפיתוי להשחית ומשום שהכוח בידיהם של בעלי שררה מביא לידי גבהות לב ולתחושה של חסינות מפני ידו של החוק.
בתקופה האחרונה ספג המאבק בשחיתות מהלומות קשות: האחת - פסק דינו המביך של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניינו של אהוד אולמרט, שבו נמנע בית המשפט מלהסיק את המסקנות המתבקשות מהראיות שהובאו לפניו בפרשיות "ראשונטורס" וטלנסקי. ככל הנראה לא הצליח בית המשפט להשתחרר מרום מעמדו של מי שהיה ראש הממשלה ומהמשמעות של הפללתו כמשליכה על כולנו. האחרת - טיפולו הכושל של היועץ המשפטי לממשלה בתיק החקירה נגד אביגדור ליברמן: ממשיכת הטיפול בו עד צאת נשמתו של התיק ועד קבורת החמור שנעשתה לו. ניתן היה להתרשם שהמאבק בשחיתות נמצא על הקרשים.
עתה בא פסק הדין בפרשת הולילנד ושינה במשהו את התמונה. מבחינת הפרשה עולה כי גלומים בה מסרים חשובים להרתעה מפני שחיתות שלטונית. מכיוון שהתנהגות של שחיתות היא התנהגות מחושבת ומתוכננת (להבדיל ממעשי עברה הנעשים באופן אימפולסיבי וספונטני), מסרים כאלה עשויים להניא מקצת מהמושחתים בפוטנציה מעשייה מושחתת.
המסר הראשון מבחינתם של מושחתים פוטנציאלים הוא שאי-אפשר לסמוך על השותפים למעשי השחיתות. מי שמשתף פעולה עם אחר בקנוניה מושחתת - אם בצד הנותן שוחד ואם בצד המקבל - שם נפשו בכפו, שכן הוא עלול להיות נתון לסחיטה כמו שקרה בפרשת "הולילנד". ואם אינו נכנע לסחיטה, הוא עלול להיות מושא לבגידה מצד משתתף אחר, החוצה את הקווים ומעמיד עצמו לרשות מערכת אכיפת החוק כעד המדינה. מה שנעשה בסתר, במחשכים, בתחושה שלא יתגלה לעולם, עלול להיות מוצג קבל עם ועולם וכדי ביזיון וקצף מבחינתם של השותפים לקנוניה.
הנאשמים בפרשת "הולילנד" פעלו במרץ לשלול את הלגיטימיות של השימוש שעשתה מערכת אכיפת החוק בעד מדינה בפרשת שוחד. תוצאת ההליך מלמדת שמדובר במהלך מוצדק וחיוני למאבק בשחיתות מן הסוג החמור ביותר. מבחינה זו גורמי האכיפה ובראשם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ופרקליט המדינה משה לדור ראויים לכל שבח על המהלך שנקטו בהסכם עם עד המדינה, שלא היה נטול סיכון ומשך כלפיהם ביקורת קשה. לא ייתכן מאבק אפקטיבי בשחיתות ללא נטילת סיכונים. מי שחורט על דגל "המאבק" אי-נטילת סיכונים, מרים דגל לבן אל מול השחיתות השלטונית. לעומת זאת, המסתכן באופן מחושב ואחראי מקדם את המאבק בשחיתות וזוכה בהערכה ציבורית.
במשך שנים הופעלה בישראל מתכונת פעולה, לכאורה מתוחכמת, שנועדה להבטיח חסינות בפועל למפעילי המתכונת מפני אחריות פלילית. מתכונת פעולה זו - ששני ראשי ממשלה, אריק שרון ואהוד אולמרט, נקטו בה - התבטאה בהתנהלות מפוקפקת באמצעות "אחר", הפועל עבורם, בנאמנות מוחלטת ובנכונות לשכב על הגדר למענם. יתרונה העיקרי של שיטת פעולה זו, מבחינת מפעיליה, הוא יכולתם לטעון לאי-השתתפות ולהיעדר מודעות בנוגע למעשים שלמעשה נעשו בשליחותם, בשבילם ובידיעתם המלאה. עד לאחרונה היה הרושם שמדובר בשיטה יעילה, שבאמצעותה מפעיליה מצליחים לחמוק מאחריות פלילית; מעין מתכון לפעילות מושחתת שידו של החוק אינה יכולה להשיגה. דוגמה מפחידה להצלחת השיטה התקיימה בפרשת ראשונטורס, שהסתיימה בהרשעתה של שולה זקן ובזיכויו של אולמרט על קבלת דבר במרמה שזקן לא נהנתה ממנו. הקרע שנוצר לאחרונה בין שולה זקן לאהוד אולמרט ונכונותה של שולה זקן להפוך לעדת מדינה מוכיח את פגיעותה ואת שבירותה של שיטת "הפלא" האמורה.
על כן, המסר השני הגלום בפרשה הוא שידעו מעתה השוקלים מסלול של פעילות מושחתת כי גם מי שנחזה להיות נאמן ללא סייג נושא בתרמילו את סכין "הבגידה". תחושת הביטחון המתקיימת בלשכותיהם ובחוותיהם של בעלי כוח שלטוני שהאמת לא תצא לאור - מוגזמת.
המסר השלישי הוא שהתברר שגם קמפיינים תקשורתיים מתוזמנים היטב, מסוג הקמפיין נגד הסכם עד המדינה שנעשה עם שמואל דכנר, אינם מצליחים תמיד למנוע את האמת מלצאת אל האור.
והמסר הרביעי הוא שבעלי כוח שלטוני השוקלים עשייה מושחתת אינם יכולים לסמוך על התובעים והשופטים שיוכו בסנוורים עקב רום מעמדם. יש תובעים ושופטים שבשבילם נאשם מס' 8 (אהוד אולמרט בפרשת הולילנד) הוא לא פחות ולא יותר מכל נאשם אחר. יש גם תובעים ושופטים אחרים, אך בעלי השררה אינם יכולים לסמוך על שבעניינם יטפל דווקא אחד מאלה ולא אחד מהראשונים.
מצבו של המאבק בשחיתות אחרי הכרעת הדין בפרשת "הולילנד" טוב אפוא משהיה לפניה.
יש לחזק את ידיהם של שומרי הסף, הנאבקים בשחיתות השלטונית ללא מורא וללא משוא פנים, וכן לעודד את גורמי אכיפת החוק לפעולה פרו-אקטיבית במאבק בשחיתות. מה שנראה כתולדה של עשייה מושחתת, כמו הגוש המכוער הקרוי "הולילנד", הוא לא אחת תוצר של שחיתות שלטונית. החלשתם של שומרי הסף פוגעת ביכולת להיאבק בשחיתות. אין פלא שהתביעה להחלישם באה מבית מדרשם של המושחתים.
המאמר התפרסם בעיתון הארץ בתאריך 13.4.2014
http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.229443