הגברים יתנו את הטון בכנסת ה-25 - אבל יש מה לעשות

שיעור הנשים בקואליציה המסתמנת יהיה 14% בלבד וגם מספר השרות יהיה נמוך דרמטית בהשוואה לממשלות קודמות. כלים מוסדיים כמו הגדלת מימון למפלגות שיקדמו נשים ישפרו את המצב העגום

פלאש 90

הבחירות לכנסת ה-25 לא נשאו כל בשורה באשר לייצוג הנשי בכנסת וככל הנראה גם בממשלה. נהפוך הוא, הן ביטאו נסיגה משמעותית במישור זה. הכנסת ה-25 תמנה בעת השבעתה 29 נשים, אחת פחות מאשר הכנסת ה-24. הקואליציה המסתמנת, בת 64 החברים, תמנה תשע נשים (14%) בעוד שהאופוזיציה תמנה 20 נשים מתוך 56 חברים (36%). גם אם יופעל החוק הנורבגי באופן נרחב, כך ששרים רבים יתפטרו מהממשלה, מספר חברות הכנסת לא צפוי לגדול משמעותית בהינתן ששתי המפלגות החרדיות מדירות נשים ממפלגותיהן, כתפישת עולם. מלבד זאת, בליכוד ובציונות הדתית מספר הנשים במיקומים הנמוכים איננו גבוה.

מספרן של הנשים סביב שולחן הממשלה מסתמן כעגום אף יותר, והוא צפוי להצטמצם דרמטית בהשוואה לממשלה הקודמת, שבה כיהן מספר שיא של תשע שרות. לפחות כרגע נראה שספק רב אם אישה תכהן כשרה באחד מהמשרדים הבכירים. לכך תהיה השלכה שלילית ובלתי נמנעת גם על איוש התפקידים הבכירים בשירות הציבורי, כגון מנכל"יות המשרדים הממשלתיים, וספק אם נראה מספר גבוה של נשים בתפקידים אלה.

מדוע חשוב שנשים יזכו לייצוג הולם בזירה הפוליטית ובפרט בבתי מחוקקים? משום שהוא מבטא מתן לגיטימציה למשטר הדמוקרטי-ליברלי ומסייע להנחלת התפישה הרואה בנשים אזרחיות שוות-ערך לגברים. בנוסף, חברות פרלמנט נוטות לעסוק בנושאים הקשורים במצבן של נשים בחברה ולקדם אינטרסים של נשים יותר מאשר חברי פרלמנט. לפיכך, שיעור גבוה של נשים בפרלמנט ובממשלה מגביר את הפוטנציאל לקידום האינטרסים והתפישות המשותפים לנשים.

מחקר שערך ב-2013 במכון הישראלי לדמוקרטיה על ייצוג מהותי של נשים בכנסת מצא באופן מובהק שהסוגיות שמחוקקות עוסקות בהן יותר ממחוקקים הן אלה שנתפשות לכאורה כ"נשיות" – ילדים ומשפחה. ממצאי המחקר  מלמדים כי חברות הכנסת הן הדואגות הראשיות לקידום מצבן ומעמדן של נשים בחברה ומראים שככל שייצוגן המספרי קטֶן, כך נפגעת היכולת לקדם אינטרסים נשיים ושוויון מגדרי בחברה.

הגם שהרכב הכנסת ה-25 ואופייה של הממשלה המתגבשת אינו מבשר טובות בתחום ייצוג הנשים, אין לומר נואש. יש לעודד מהלכים שישפרו את ייצוג הנשים בפרלמנט (על אפן ועל חמתן של מפלגות הדוגלות בהדרת נשים).

מנגנון אחד הוא הגדלת הכנסת. בית המחוקקים הישראלי הוא אחד הפרלמנטים הקטנים בעולם ביחס למספר האזרחים. מקובל להניח שבית מחוקקים קטן פוגע בייצוגן של הנשים: משום שלנשים יש בדרך כלל פחות משאבים פוליטיים מאשר לגברים (משאבים כלכליים, חשיפה תקשורתית, קשרים עם קבוצות עניין ועם אליטות פוליטיות ועוד), רובן ממוקמות נמוך ברשימות לבית המחוקקים. בשל כך, הגדלת הכנסת צפויה להגדיל את שיעור הנשים בה (אם כי היא לא תשפיע על כל הרשימות באופן זהה, וכמובן לא תשפיע כלל על שיעור הנשים ברשימות שמדירות נשים לחלוטין).

מנגנון מוסדי נוסף שניתן לאמץ הוא "הבטחות ייצוג" או "מכסות חוקיות". זהו מנגנון שיתמרץ רשימות להציג רשימות מועמדים שוויוניות – או שוויוניות במידה סבירה – באמצעות הגדלת מימון למפלגות שיפעלו כך. מנגנון שכזה קיים בדמוקרטית מבוססות שונות, כמו פורטוגל, אירלנד וצרפת, וגם בשלטון המקומי בישראל. זהו אמצעי יעיל ומוצדק מבחינה נורמטיבית לשיפור הייצוג של נשים בפרלמנט במדינות כמו ישראל, שבהן מעמדן של נשים בחברה כבר מבוסס למדי (ברוב פלחי האוכלוסייה), ואף יש בה מפלגות שאימצו מכסות ייצוג וולונטריות המבטיחות שוויון מגדרי (או קרוב לכך) ברשימותיהן, אך ייצוגן בפרלמנט עדיין נמוך.