ביום שאחרי: להוציא את הפוליטיקה מוועדת הבחירות
בסיום חישוב הקולות, תצטרך ועדת הבחירות לאשר את התוצאות. ומה אם חבריה יבחרו שלא לעשות כן? סיבה נוספת להקמת רשות בחירות עצמאית.
כשתסתיים ספירת הקולות ביותר מ 12,000 הקלפיות, לאחר שיועברו התוצאות של כל קלפי לועדות הבחירות האזוריות ומשם למטה ועדת הבחירות המרכזית בבנין הכנסת, ולאחר שיסיימו לספור את המעטפות הכפולות (שמספרן עולה מבחירות לבחירות), אחרי הפחתת הקולות הפסולים, חישוב הקולות הנדרשים על מנת לעבור את אחוז החסימה, הפחתת הקולות הכשרים של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, חלוקת המנדטים, התחשבות בהסכמי העודפים – אחרי כל אלה - תצטרך ועדת הבחירות המרכזית לאשר את התוצאות (לפי תקנות הבחירות לכנסת תשל"ג-1973): קודם בנשיאות הוועדה המורכבת מיושב ראש הוועדה (נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית) וסגניו שהם נציגי ארבע הסיעות הגדולות בכנסת היוצאת (הליכוד, יש עתיד, כחול לבן וש"ס). ולאחר מכן גם במליאת הוועדה עצמה המונה 34 חברים (מספרם עלה בשל פיצולי סיעות), שהם נציגי הסיעות בכנסת היוצאת, וביניהם גם 7 חברי כנסת מכהנים כמו איתמר בן גביר ושלמה קרעי. יחסי הכוחות בוועדה משקפים את יחסי הכוחות בכנסת היוצאת (לליכוד מספר הנציגים הגדול ביותר – 7), למעט סיעות שלהן פחות מ- 4 מושבים, שלהן ניתן נציג אחד.
לכאורה, האישור הזה של ועדת הבחירות המרכזית הוא פורמלי. אין שום סיבה שבעולם שהוועדה לא תאשר את התוצאות שהיא עצמה (המטה המקצועי) אחראית לטוהרן ולחישובן. אלא אם התוצאות לא ישאו חן בעיני הסיעות שאותן מייצגים חברי הוועדה. מכאן שכללי המשחק ישמרו, כל עוד התוצאה תישא חן בעיני השחקנים.
ולא מדובר במקרה היפותטי. נורה אדומה כבר היתה בבחירות לכנסת ה-23. אז תוצאות הבחירות לא אושרו פה אחד על ידי הנשיאות ומליאת ועדת הבחירות המרכזית הפוליטית, בשל טענות לא מבוססות בנוגע לאי התאמות סטטיסטיות בתוצאות. בישיבת הנשיאות בה משתתפים יושב ראש הוועדה (השופט) וסגניו (הפוליטיים), שנערכה ב-10.3.2020, יום לפני פרסום התוצאות הרשמיות, תמכו בהצעה לאישור תוצאות הבחירות 3 ונמנעו 2, ובמליאת ועדת הבחירות המרכזית תמכו 20 חברי הוועדה ו-6 נמנעו. אז תוצאות הבחירות אושרו.
טוהר הבחירות הוא אחד מקרשי ההצלה הבודדים שנותרו לספינת הדמוקרטיה הישראלית הטובעת. למעט מקרים נקודתיים של אי סדרים בספירת קולות בקלפיות, למעט מאות קולות בודדים של מצביעים שהצביעו הצבעה כפולה, של נפטרים שנעשתה בשמם הצבעה, וגם של זכאים להצביע שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה ובכל זאת רשומים שהצביעו – תופעות שהיו מנת חלקן של מערכות הבחירות מאז ומעולם – בסך הכל, עד היום, הבחירות בישראל התנהלו כסדרן. ומדובר בהישג של ממש, בעיקר לנוכח העובדה שזוהי מערכת בחירות חמישית בפחות מארבע שנים.
אולם במערכות הבחירות האחרונות אנו עדים ליותר ויותר מתקפות על המטה המקצועי של ועדת הבחירות המרכזית ועל יושב ראש הוועדה, שמגיעות לא פעם גם מחברי ועדת הבחירות המרכזית בעצמם. איך זה יתכן? זה נובע מכך שוועדת הבחירות המרכזית היא בעצם גוף דו ראשי – מצד אחד המטה המקצועי, שאסורה עליו זיקה פוליטית או מפלגתית כלשהי, מצד שני מליאת ועדת הבחירות המרכזית שמורכבת מנציגי הסיעות בכנסת היוצאת וחברים בה גם חברי כנסת מכהנים (בחוק אין הבחנה בין המטה המקצועי ומליאת הוועדה). בראש שני הגופים עומד יושב ראש ועדת הבחירות, שהוא שופט מכהן בבית המשפט העליון.
לתופעה הזו של נבחרי ציבור מכהנים שחברים בגוף שקובע את כללי המשחק של הבחירות ואת התנהלותן אין אח ורע בדמוקרטיות אחרות. מדובר באנומליה שבאה לידי ביטוי חריף כבר בשלב של פסילת רשימות ומועמדים. גם במערכת הבחירות הזו, כמו בכל מערכת בחירות כמעט, בית המשפט העליון אישר את השתתפותה של רשימה שנפסלה על ידי ועדת הבחירות המרכזית (בל"ד). מצעד הפסילות הזה וביטול החלטות הוועדה כבר הפכו להרגל. אבל זהו הרגל מגונה שמחליש הן את בית המשפט העליון שנגרר אל תוככי הזירה הפוליטית והן את הוועדה שמפגינה עד כמה מדובר בגוף פוליטי מוטה, ולמעשה בכנסת זוטא, שמגבילה את הזכות להיבחר ומכאן גם את הזכות לבחור.
העירוב בין המקצועי והפוליטי קיים גם ברמת ועדות הקלפי והוועדות האזוריות. למרות שנדמה לנו, המצביעים, שכל חברי ועדת הקלפי הם מקצועיים, מסתבר שלמעשה בכל קלפי יש מזכיר אחד או שניים שהם עובדי ועדת הבחירות המרכזית ועוברים הכשרה מסודרת לתפקידם, שאר חברי ועדת הקלפי הם נציגי הסיעות השונות, כשהשאיפה היא שהרכב ועדת הקלפי ייצג סיעות מגושים שונים (אם כי במציאות שבה הגושים לא ברורים, קשה גם להבטיח איזון בוועדות הקלפי). אלה מקבלים תשלום דרך הסיעות באמצעות תקציב המוקצה לוועדת הבחירות המרכזית. אלה וגם המשקיפים מטעם הסיעות, שלכאורה אמורים להוות ערובה להתנהלות תקינה, אך בפועל לא פעם הם עצמם מקור לאי סדרים בקלפיות ומעבירים מידע לסיעות בזמן אמת על מצבת המצביעים.
איך בכל זאת אפשר להבטיח את טוהר הבחירות והלגיטימציה של התוצאות? בטווח הקצר, יש לקוות שכל מי שנטל על עצמו את המחויבות להיות מזכיר, חבר ומשקיף בוועדת קלפי רואה את טובת הציבור לנגד עיניו ויקפיד על טוהר הבחירות. ליתר בטחון יסתובבו אנשי יחידת טוהר הבחירות, שהחלה לפעול בבחירות לכנסת ה-22 , וגדלה מכמה אלפים ליותר מעשרת אלפים מפקחים. בנוסף, יש לקוות שחברי מליאת ועדת הבחירות המרכזית ישילו את זהותם הסיעתית ויבטיחו את האינטרס הציבורי ואת הדמוקרטיה ביום הבחירות ולאחריו. בטווח הארוך נדרשת רפורמה יסודית והקמת רשות לאומית לבחירות, שתהיה אחראית על כל היבטי הבחירות, ותפעל באופן מקצועי ונטול זיקה מפלגתית.