שמירה על חופש הביטוי בתקשורת

המכון הישראלי לדמוקרטיה ימשיך לתמוך בקולות רבים ככל האפשר בשוק התקשורת, אבל המשימה המרכזית היא לתבוע שקיפות וגילוי של אינטרסים כלכליים ופוליטיים שעומדים מאחורי הסיקור העיתונאי, ובצידה – לעודד צריכה ביקורתית של תקשורת.

ישראל מידד ואלי פולק רוצים לגזור קופון על הסאגה של מכירת מקור ראשון כדי לקדם את האג'נדה שלהם. אג'נדה של קורבנות ובשל בכיינות, והכל בשם חופש הביטוי וחופש העיתונות. לכן הם האשימו אותנו כאן בשבוע שעבר בכך שלא תמכנו במאבק של מקור ראשון, ולעומת זאת מסרנו את נפשנו להצלת ערוץ 10.

כדאי לזכור שהזכות לחופש הביטוי קיימת כדי לנהל שיח ציבורי אמיתי וכן. שיח כזה מתקיים כאשר דוברים משתדלים, לכל הפחות, להביא עובדות כהווייתן. אז הנה העובדות, קודם כל: תמכנו בהישרדותו של מקור ראשון באמצעות ראיונות בעיתונות וברדיו, חתימה על עצומות, וגם באמצעות סטטוסים בפייסבוק, המדיום שאלי פולק מסרב לראות בו כלי תקשורת.

עשינו זאת מתוך אמונה שלעצם קיומו של מקור ראשון, כעיתון ימין אליטיסטי שיש לו קהל קוראים נאמן, יש חשיבות וערך תחרותי. תמכנו בו מתוך אמונה שסגירת עיתון או ערוץ טלוויזיה היא פגיעה אמיתית וממשית בשוק הרעיונות והדעות. פחות כתבות תחקיר. פחות מרחב לטורי דיעה. יותר איום על הנותרים בשוק המדיה מצד גורמים פוליטיים. יותר לחץ מצד בעלי הממון להסתיר, למסגר, או להתנצל על תחקירים הנוגעים לאינטרסים שלהם.  תמכנו גם מתוך הבנה שלהקים עיתון חדש עולה פי כמה מאשר להציל עיתון קיים.

להבדיל מאלי פולק וישראל מידד, שהאג'נדה שלהם שטוחה וחד ממדית, שהעולם שלהם מתחלק לרעים (ערוץ 10 והמכון הישראלי לדמוקרטיה) ולטובים (מקור ראשון והם עצמם), אנחנו רואים עולם יותר מורכב. אנחנו רואים את שינוי הדי אן אי של התקשורת בעקבות המהפכה הדיגיטלית ואת קריסת המודלים הכלכליים של העיתונות. אנחנו רואים גם את הפוליטיזציה של רשויות רגולציית הטלוויזיה והרדיו ואת ההתערבות של הפוליטיקאים כשכלי תקשורת נאבקים על חייהם. אנחנו רואים את המעורבות הגלויה של בעלי עיתונים לכל רוחב מפת התקשורת כדי לקדם את האג'נדה שלהם.

לכן, על אף תמיכתנו בהמשך קיומם של ערוץ 10 וגם של מקור ראשון, התרענו במקרה של ערוץ 10 מפני פוליטיקאים שיבקשו "לגזור קופון" בעתיד על תמיכתם בערוץ. במקרה של מקור ראשון סברנו שדיני התחרות הם שומר סף מפני תהליכי ריכוזיות גם בשוק העיתונות ולכן כדאי לשמר מקצועיות ועצמאות של הרשות להגבלים עסקיים.

אנחנו משתדלים להיות אופטימיים ולהאמין שמקור ראשון ישמור על עצמאות מחשבתית כדי ששוק העיתונות הימנית לא יהפוך לחד ממדי. ניאבק גם בחקיקה שמיועדת לפגוע באופן פרסונלי ב"ישראל היום", כמו זאת שעומדת היום לדיון בכנסת. במקביל נבטא חששות מוצדקים מפני צבירת כוח רב מידי בשוק העיתונות והתקשורת. נתמוך בקולות רבים ככל האפשר בשוק התקשורת, אבל ננסה גם לשכנע בכך שהמשימה המרכזית היא לתבוע שקיפות וגילוי של אינטרסים כלכליים ופוליטיים שעומדים מאחורי הסיקור העיתונאי, ובצידה – לעודד צריכה ביקורתית של תקשורת.

תרגום של המאמר פורסם בג'רוזלם פוסט.