על פרישות ופסילות

כל התשובות מאחורי קביעת אי הכשירות של ח"כ לשעבר שיקלי לרוץ במסגרת רשימת הליכוד על ידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

 

מדוע פסל יו"ר ועדת הבחירות השופט עמית את מועמדותו של עמיחי שיקלי ברשימת הליכוד?

ראשית, יש לציין כי לא מדובר ב"פסילה" לפי סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת במסגרתה הגוף המחליט הוא ועדת הבחירות כולה וההחלטה טעונה אישור של בית המשפט העליון במקרה של פסילת מתמודדים (באשר לפסילת רשימות ישנה זכות ערעור בפני בית המשפט העליון).

לגבי מועמדתו של שיקלי הוגשה בקשה מטעם מרצ לקבוע כי הוא אינו כשיר להכלל ברשימת הליכוד, ובהתאם לזאת ההחלטה היתה בסמכותו של יו"ר הועדה, השופט עמית.

הסעיף לפיו נקבע ששיקלי לא כשיר להכלל ברשימת הליכוד הוא סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת:

6א. (א) חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק.

השופט עמית קבע כי שיקלי פרש – גם בהסתמך על התבטאויותיו ופעולותיו בכנסת (מאות הצבעות בניגוד לסיעתו) וגם בהסתמך על החלטת ועדת הכנסת בעניינו. גם לאחר החלטת הועדה, שיקלי המשיך להצביע בניגוד לסיעתו ולא התפטר זמן רב. לכן לפי החלטת השופט עמית, שיקלי לא התפטר "בסמוך" לפרישתו.

יש לזכור כי שיקלי הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי רק לאחר 49 ימים מהחלטת ועדת הכנסת. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בהסכמת הצדדים, לאחר שבייעוץ המשפטי לכנסת הסכימו שמבחינת הכנסת אם שיקלי יתפטר מייד, הוא ייחשב כמי שהתפטר בסמוך לפרישתו. אך זאת תוך הבהרה כי אין בכך לחייב את יו"ר ועדת הבחירות, שעשוי לדון בכך. בסופו של דבר שיקלי התפטר 80 יום לאחר שהתקבלה ההחלטה בעניינו בועדת הכנסת.

העובדה ששיקלי המתין זמן רב, וגם המשיך לאחר ההחלטה בוועדה להצביע כנגד סיעתו – מוכיחה לטעמו של יו"ר ועדת הבחירות כי הוא לא התפטר "בסמוך" לפרישתו, ושאם כך היה נקבע, היתה התעלמות מוחלטת מכוונת המחוקק. 

 

מדוע בכלל ישנו איסור על פרישה מסיעה וריצה במסגרת מפלגה אחרת בכנסת הבאה?

הכנסת חוקקה את סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת בשביל למנוע מקרים של ח"כים ש"עוברים צד" תמורת הבטחות שונות (שבאה לשיאה ב"תרגיל המסריח" בו עברו חברי כנסת בין סיעות תמורת טובת הנאה). יש לזכור שבוחרים לכנסת רשימה ולא אוסף של אנשים עצמאיים. בשל זאת, אם חבר כנסת מתפטר או מסיים כהונתו מכל סיבה אחרת, מחליף אותו חבר הכנסת הבא ברשימה ולא נערכות בחירות חדשות לאותו מושב שהתפנה. הכנסת לכן קבעה סנקציה על פרישה של חבר הכנסת: אי יכולת להתמודד במסגרת מפלגה קיימת בכנסת הבאה. ישנן סקנציות נוספות: אי מינוי לשר או סגן שר במסגרת אותה כנסת ואי מימון הוצאות שוטפות. אם כן הרציונל מאחורי הסעיפים: למנוע מח"כים לעבור בין סיעות ולתמרץ אותם "להחזיר את המנדט" למפלגה.

יש לציין כי ניתן גם "להתפלג" מסיעה באישור ועדת הכנסת, לפי תנאים המוודאים שמדובר בהתפלגות אידיאולוגית, ובמצב כזה לא חלות הסנקציות החלות במצב של פרישה.

 

למה כאשר חבר כנסת מתפטר "בסמוך" לפרישתו הסנקציה לא תחול?

משום שההנחה היא שאם ההתפטרות נעשתה בסמוך לפרישה, היא התפטרות אידאולוגית ולא לשם השגת טובות הנאה ואינטרסים פוליטיים. במצב זה חבר הכנסת לא "נהנה" מתוצאות הפרישה שלו.  

 

האם רק ועדת הכנסת יכולה לקבוע כי חבר הכנסת "פרש"?

לפי החלטתו של עמית (המסתמכת על החלטה קודמת של השופט הנדל לקראת הבחירות לכנסת ה-23), הפרישה אינה נקבעת רק לפי קביעתה של ועדת הכנסת. גם ליו"ר ועדת הבחירות ישנה סמכות לאשר את כשירות המועמדים לפי סעיף 63 לחוק הבחירות הכנסת. לפי עמית זהו מצב אבסורדי, שאם ח"כ מכריז על פרישה, מצביע באופן קונסיסטנטי בניגוד לעמדת סיעתו, אבל לא יתייחסו אליו כפורש רק בגלל העדר קביעה של ועדת הכנסת. במצב כזה ח"כ יוכל לעשות כרצונו, בהסתמך שיקולים פוליטיים המונעים דיון בועדה. עם זאת, ככל שוועדת הכנסת דנה בפרישתו של ח"כ, קביעתה מחייבת משום שיו"ר ועדת הבחירות אינו יושב כערכאת ערעור על החלטתה.

 

מה עשוי לטעון שיקלי בבג"צ כנגד החלטת השופט עמית?

סביר כי טענתו העיקרית תהיה שהוא הסתמך על החלטת בית המשפט המחוזי, שנתן לו להבין כי אם ימשוך את הערעור כנגד החלטת ועדת הכנסת על פרישתו, ויתפטר, התוצאה המשפטית תהיה כי הוא רשאי להתמודד במסגרת מפלגה קיימת. לטענתו, במצב שנוצר גם לא ניצל את הזכות לערער על פרישתו, וגם לא יוכל להתמודד כי יו"ר ועדת הבחירות לא קיבל את עמדת היועץ המשפטי לכנסת והעמדה ש"נרמזה" בבית המשפט המחוזי. לטענתו משום שההתפטרות היתה בסמוך להחלטה בבית המשפט המחוזי יש בכך להספיק מבחינת הזמן שעליו להתפטר בסמוך לפרישתו. יש לזכור שאף שהמתין 49 יום עם הערעור, זה עדיין היה במסגרת הזמן האפשרי להגשת ערעור לפי תקנות סדר הדין האזרחי.

לעתיד לבוא, כדאי לשקול תיקון לחוק יסוד הכנסת, שיגדיר מהי אותה פרישה "בסמוך" וכן שיגביל את זמן הערעור על החלטת הכנסת, כך שלא יישנו מקרים דומים, בהם הערעור גורר פרישה מאוחרת מאד של חבר הכנסת.

 

האם נפגע שיקלי בכך שהוא אינו יכול עוד להתמודד ברשימה אחרת (שלא היתה בכנסת הקודמת)?

אכן, שיקלי לא יכול להתמודד במסגרת רשימה אחרת, משום שעבר המועד להגשת הרשימות לכנסת. לכך משיב יו"ר ועדת הבחירות, כי על שיקלי היה לגשת מבעוד מועד ליו"ר ועדת הבחירות, שיקבע מראש, בענייינו, האם התפטרותו היתה "בסמוך" לפרישתו, וכך היה יכול להתמודד במסגרת רשימה אחרת. הליך "פרה רולינג" כזה הוא הליך מקובל ואפשרי.

 

מדוע לא נקבע כי גם עידית סילמן לא כשירה להתמודד במסגרת רשימת הליכוד?

זאת משום שבקשר לעניינה לא הוגשה כלל לוועדת הכנסת בקשה לקבוע כי היא פרשה מסיעת ימינה, וכמו כן מספר ההצבעות בה הצביעה בניגוד לעמדת סיעתה היה זעום. משום שמדובר בעניין גבולי, ומתוך כיבוד הזכות לבחור ולהבחר, הוחלט שלא לקבוע שסילמן אינה כשירה להתמודד ברשימת הליכוד.