ישראל ויעדי פיתוח בר קיימא: לקרוא לילד בשמו
למרות אימוץ יעדי ה- SDGs של האו"ם בהחלטת הממשלה, אזכור בודד אחד נמצא בתכניות הממשלה לשנת 2022. בדיקת 298 החלטות ממשלה מעלה כי יעדי הפיתוח לא הוזכרו במפורש, ובהתאם גם לא נמדדו. הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו.
בספטמבר 2015 אימצו מדינות העולם, ובהן ישראל, את אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא של האו"ם. האג'נדה כוללת תוכנית פעולה המורכבת מ-17 יעדים שאותם נדרש להטמיע, במטרה להתמודד עם האתגרים החברתיים-כלכליים-סביבתיים הכי מורכבים, והם מכונים Sustainable Development Goals – SDGs.
יעדי הפיתוח נפרסים על תחומים רחבים מאוד, ולכן גם האו"ם וגם ה-OECD המליצו על כינון מנגנון מוסדי שיהיה אמון על תיאום ויצירת מדיניות עקבית לקידום אג'נדת 2030. ואכן, במדינות רבות הוקמו תהליכים מובנים או מנגנונים בין-משרדיים לניהול תהליך הטמעת יעדי SDGs. תחומי הסמכות של מנגנונים אלה משתנים ממדינה למדינה: ייעוץ לממשלה; גיבוש אסטרטגיה לקידום היעדים; תיאום רב-מגזרי של בעלי העניין; הערכת מצב אסטרטגית ומטה יישום; קביעת מדדים לאומיים לניטור ההתקדמות למימוש היעדים; מעקב אחר תהליך מימוש היעדים ודיווח לגורמים הרלוונטיים בתוך המדינה ועוד.
לרגל שבוע Global Goals Week של האו"ם שמתקיים השבוע בצמוד לעצרת הכללית, החלטנו לבדוק מה עשתה ממשלת ישראל הלכה למעשה בהקשר לנושאים שנוגעים ל-17 יעדי פיתוח בר קיימא.
ואכן, גם ממשלת ישראל קיבלה החלטה על מנגנון תומך לתיאום ובקרה של התקדמות ביעדי פיתוח בר קיימא של האו"ם. החלטת ממשלה 4631 מיולי 2019 בדבר "שילוב יעדי הפיתוח של האו"ם לשיפור המשילות ותהליכי תכנון אסטרטגי בממשלה" קבעה כי הממשלה הולכת לאמץ והלטמיע את שיח יעדי הפיתוח (SDGs) בחשיבה האסטרטגית שלה – ע"י פיתוח מדדים למשרדים השונים, הטמעה בתוכניות העבודה המשרדיות ויישום כיווני הפעולה בעבודת הממשלה.
אולם, קצת יותר משלוש שנים אחרי החלטת הממשלה ונראה כי החלטות לחוד ומציאות ההטמעה לחוד.
עיון בספר תכניות עבודה של הממשלה לשנת 2022, מעלה כי ההתייחסות לSDGs היא אך ורק בהקשר ליעד אחד של משרד החוץ לשימור מעמדה של ישראל בעולם, בהקשר של שוויון זכויות, שוויון מגדרי, וזכויות להט"בים.
עיון ברשימת החלטות הממשלה מאז ועד היום מעלה כי לא היה אזכור כלל של יעדי SDG בהחלטות ממשלה. יחד עם זאת החלטות ממשלה רבות דווקא כן נוגעות לנושאי הליבה של יעדי פיתוח בר קיימא – ולכן מיפינו את ההחלטות לפי הפריסה של היעדים.
סה"כ נבחנו 298 ההחלטות של ממשלות ישראל, החל מ-14.7.2019 (בה התקבלה החלטה 4631) ועד היום. נראה כי ישנה הטיה ברורה של עיסוק החלטות הממשלה ביעדים לצמיחה כלכלית, תעשיה, חדשנות ותשתיות וצמצום אי-השוויון. סוגיות אלו נמצאות בליבת באג'נדה חברתית-כלכלית של המדינה, וכל אחד מיעדים אלו מופיע ב-68 החלטות ממשלה שונות.
ובו בזמן, יש מיעוט עיסוק, בסוגיות כמו מיגור העוני (היעד הראשון מבין היעדים), שוויון מגדרי וביטחון תזונתי ואפס רעב, וגיוון ביולוגי – חיים מתחת למים ועל פני האדמה. ייתכן וזה מלמד על סדר העדיפויות של הממשלות בשנים האחרונות. מעניין לציין שלעיתים ישנו דיסוננס בין מרכזיות נושא מסוים בשיח הציבורי, אל מול כמות ההחלטות שמתקבלות בנושא זה. כך תחום החינוך זוכה לכ-10% בלבד מסך ההחלטות.
בשלב זה ניתן לומר בוודאות שיש עיסוק רב בסוגיות הליבה של ה-SDGs, והשאלה העולה היא אם כבר מקדמים את נושאי הליבה – אז מדוע לא לקרוא לילד בשמו ולבדוק זאת אמפירית במטרות ובמדדים של כל יעד.
לאור הפערים הקיימים, מומלץ לפעול ליישום החלטת הממשלה, לפתח מדדים, להטמיע בעבודה משרדי הממשלה וכן לייצר מנגנונים תומכים לתיאום, גיבוש תפיסה משותפת ואסטרטגיה של whole-of-government להטמעת יעדי הפיתוח הן בהצעות מחליטים של הממשלה והן בפורמטים של תוכניות עבודה ומנגנוני רגולציה ממשלתית.
עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, ראשת התכנית לרפורמות בשירות הציבורי