אידאולוגיה זאת לא מילה גסה
הפיצול ברשימה המשותפת יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה משלה, והציבור הערבי זכה לבחירה רבה יותר. מצד שני, הפירוק יכול אפילו לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה והשלכותיו יתבהרו בהמשך. כך או כך, הכתובת הייתה על הקיר.
התפרקותה של הרשימה המשותפת מעוררת תגובות שונות מימין ומשמאל במערכת הפוליטית. הימין שמח על כך מפני שהוא סבור שהוא בדרך להשגת ה-61, וקרוב יותר מתמיד להרכבת ממשלת ימין "על מלא". לעומת זאת, במחנה "רק לא ביבי" מודאגים מאוד מהפירוק שאירע דקות ספורות לפני הגשת הרשימות בגלל החשש שהוא יחריף את אי האמון של הציבור הערבי במנהיגיו, יוריד את שיעורי ההצבעה וירחיק את המחנה מהאפשרות להרכיב ממשלה ללא הליכוד וללא ביבי.
עדיין מוקדם לקבוע את זהותו של ראש הממשלה הבא, אך הפיצול ברשימה המשותפת הוא האירוע המשמעותי ביותר שקרה בפוליטיקה הישראלית עד כה במערכת הבחירות הנוכחית.
מצד אחד, הפירוק יצר שלוש רשימות שלכל אחת מהן אידיאולוגיה, מצע ועקרון מארגן משלה והציבור הערבי יכול לבחור חלופה מבין החלופות הרבות העומדות בפניו. רע"מ – עם מצע פרגמטי החותרת להשתלבות בכל קואליציה ממשלתית, ללא הבדל בין שמאל וימין ועם סדר יום אזרחי המנסה להתעלם מהסכסוך הישראלי פלסטיני; חד"ש-תע"ל – עם תפיסה ריאליסטית למציאות ויותר רדיקלית שמבחינה דווקא בין שמאל לימין, מנסה ליצור חלופה שלטונית לימין המתנחלי, תוך כדי קידום סדר יום לאומי ואזרחי המעמיד את סיום הכיבוש ופתרון הסכסוך במרכז; ובל"ד – עם תפיסה המשלבת אלמנטים פוליטיים הן מרע"מ והן מחד"ש. מצד אחד איננה מבחינה בין שמאל לימין ורואה שכל הזרמים במערכת הפוליטית הישראלית הם וריאציות שונות של הציונות ואי אפשר לבסס שום שיתוף פעולה איתם, ופוסלת על הסף כל אופציה למשא ומתן עם הכוחות הקיימים. מצד שני לבל"ד מצע פוליטי הוליסיטי המשלב סדר יום אזרחי ולאומי ומעמיד את שאלת הסכסוך וסיום הכיבוש בראש מעייניה.
מצד שני, הפירוק יכול גם לעורר תחרות שלילית בין המפלגות השונות ולגרום לקמפיין של הכפשות, השמצות והתקפות הדדיות שיגרמו לציבור להצביע ברגליים ואף לסכן את הייצוג הערבי בכנסת הבאה.
הפיצוץ ברגע האחרון שהוביל לפיצול ברשימה המשותפת אינו תוצאה של חבלי לידה במשא ומתן שהתנהל בין שלוש המפלגות שהרכיבו את הרשימה המשותפת כפי שרבים נוטים לחשוב, אלא תוצאה בלתי נמנעת לשלושה גורמים עיקריים:
ראשית, פוליטיקה פנים מפלגתית ומחנאות בתוך המפלגות שהעצימו את חילוקי הדעות הפנים מפלגתיים, בעיקר בתוך חד"ש ובל"ד. ההסכם שנחתם בין שתי המפלגות כמה ימים לפני הגשת הרשימות על בסיס הקו המדיני שהכתיבה בל"ד עורר כעס רב בקרב הפעילים והסניפים של חד"ש. מה גם, אין זה סוד שבל"ד חלוקה בין שני מחנות, אחד החותר להצנעת חילוקי הדעות עם שאר המרכיבים של הרשימה המשותפת, ומחנה אחר הדוחף לעצמאות וריצה נפרדת גם במחיר של אובדן הייצוג הפרלמנטרי. שנית, פערים אידיאולוגיים ופוליטיים בלתי ניתנים לגישור בין שלושת המרכיבים. חד"ש ותע"ל, מזה, שמובילים את פרדיגמת ההשפעה ומנסים להשפיע על המערכת הפוליטית הישראלית, ובל"ד שהציבה תנאים שבמרכזם לא להמלצה, לא לתיאום ולא להצטרפות לאף קואליציה. שלישית, אי האמון בין המפלגות וחוסר היכולת שלהן להרחיב את בסיס השותפות ביניהן. המציאות הפוליטית השברירית והתפיסה של כל מפלגה כי הצד השני הולך ונחלש ואין ביכולתו לעבור את אחוז החסימה לבד גרמה להתבצר בעמדתם ונסיון להציב תנאים מכשילים ברגע האחרון. כל הגורמים הללו תרמו להחרפת הפערים ולא אפשרו לאחות את הקרעים.
ניתן לראות שהפירוק ברשימה איננו תוצאה בלעדית של כיסאולוגיה אלא של אידיאולוגיה ופערים פוליטיים בלתי ניתנים לגישור. אמנם יש סימנים ואינדיקציות לכך ששיעורי ההצבעה ימשיכו לרדת אך מוקדם מדי להכריז על דמותו של המנצח. השלכות הפיצול ושיעור ההצבעה המסתמן יתבהרו בהמשך ותלויות רבות בקמפיינים הן של המפלגות הערביות והן של מפלגות "גוש השינוי" והיחס שלהן לציבור הערבי ולמפלגות הערביות.
פורסם לראשונה בהארץ