איך לטפל באינפלציה
נגידת בנק ישראל לשעבר וכיום סגנית נשיא במכון, מסבירה מה עומד מאחורי גל ההתייקרויות, מהו הכלי המרכזי לטיפול באינפלציה וכיצד זה קשור להסכמי השכר במגזר הציבורי. בכל מקרה, היא מבהירה, אנחנו לא נמצאים במקום בו היינו בשנות השמונים, אך חשוב לטפל בכך עוד היום.
מדד המחירים שפורסם לאחרונה הצביע על האצת האינפלציה ל-5.2 אחוזים ב-12 החודשים האחרונים, שיעור חריג בגובהו מאז שישראל הגיעה ליציבות מחירים בשנת 2003, שנצפה רק ב-2008 במהלך המשבר הפיננסי הגלובלי (GFC).
האינפלציה בחלקה מיובאת - בגלל שיבושים בשרשרת האספקה ובגלל המלחמה באוקראינה שהביאה להתייקרות של חומרי גלם רבים ושל עלויות ההובלה הימית - ובחלקה תוצאה של עלייה חדה בצריכה הפרטית, המשתקפת בעלייה בביקושים המקומיים למוצרים ושירותים אחרי משבר הקורונה, אשר במהלכו רבים חסכו יותר משתכננו, בעקבות מגבלות על הצריכה של שירותים שונים כמו נסיעות לחו"ל, יציאות למסעדות ולחופשות, ובילויים שונים.
חלק מהגורמים שהביאו לעליית האינפלציה צפויים להתמתן בחודשים הקרובים: כך, מחירי הנפט העולמיים ירדו באוגוסט, וחלה גם ירידה בחלק ממחירי חומרי הגלם בעולם; הביקושים לטיסות ולחופשות צפויים לרדת אחרי חודשי הקיץ ולהביא להוזלה במחיריהן, והייסוף שחל בשקל בחודש האחרון, צפוי אף הוא למתן את עליית המחירים של המוצרים המיובאים.
המדיניות הכלכלית יכולה וצריכה להתמקד בעיקר בטיפול באינפלציה שנובעת מההתחממות של המשק ועודפי הביקושים המקומיים, כדי למנוע ספירלה של אינפלציה: כלומר, אינפלציה שמזינה ציפיות לאינפלציה, שמזינות בתורן עליות שכר, שמעלות את עלויות הייצור, וחוזר חלילה בהזנה של האינפלציה.
הכלי העיקרי לטיפול באינפלציה של ביקושים הוא המדיניות המוניטרית, קרי מדיניות הריבית. בנק ישראל כבר העלה את הריבית ל-1.25%, ואותת על כוונתו להמשיך ולהעלות אותה ככל שיידרש כדי להחזיר את האינפלציה לתחום של יציבות מחירים, קרי 1-3 אחוזים בשנה.
מדיניות זו של בנק ישראל שמטרתה להיות "ahead of the curve", שואפת להקדים עליות ריבית חדות יחסית כדי למנוע התבססות של אינפלציה גבוהה. זאת באמצעות צינון מסויים של הביקושים במשק שיביא לריסון האינפלציה. ככל שמדיניות כזו תיתפס ע"י השחקנים בשוק כנחושה למנוע את התבססות האינפלציה, היא תסייע גם להורדת הציפיות לה, ובכך תסייע למנוע, מבעוד מועד את יצירת הספירלה האינפלציונית.
לצד זאת, גם להסכמי השכר שייחתמו במגזר הציבורי, יש תפקיד במניעת הספירלה. הסכמי שכר צריכים לתת פיצוי על התייקרויות, אבל להיות קצרים וממוקדים בפיצוי על התייקרויות העבר או צופים פני עתיד. לא נכון יהיה לחתום היום על הסכמים שמניחים שהאינפלציה הגבוהה תימשך.
ואולם, אין בכך כדי למנוע תיקון עיוותים בהסכמי שכר קיימים ותיקון משמעותי ונדרש בשכר לקבוצות מובחנות כמו המורים הצעירים. יתרה מזאת, בהינתן שעסקת החבילה לא יצאה לפועל, ראוי גם לבטל את הוראת השעה שמנעה את העלאת שכר המינימום ולעדכן אותו בהקדם בהתאם לחוק המצמיד אותו ל-47.5% מהשכר הממוצע במשק. לא יהיה זה נכון לאפשר שחיקה של כוח הקנייה של השכר של העובדים החלשים ביותר במשק.
תפקיד מסייע בבלימת האינפלציה עשוי להיות גם ליישום הרפורמות שהממשלה החליטה עליהן בחוק ההסדרים האחרון, שיועדו להגברת התחרות ויתרמו להוזלה באותם ענפים ריכוזיים במיוחד, או כאלו שאינם חשופים לתחרות מספקת מייבוא, אם בשל הגנה על היצרנים המקומיים, בשל תקנים ייחודיים, בשל מגבלות על ייבוא מקביל או מסיבות אחרות.
חשוב להדגיש: אנחנו לא נמצאים במקום בו היינו בתחילת שנות ה-80 שהביא אותנו לאינפלציה תלת-ספרתית. בזמנו היינו עם גירעונות עצומים בתקציב הממשלה, חוב ממשלתי ענק ובנק מרכזי שנאלץ להדפיס כסף ולממן את הגירעונות התופחים.
יש לנו ניהול תקציבי אחראי, חוב ממשלתי סביר ובמגמת ירידה, ובנק מרכזי עצמאי. גם התלות שלנו באנרגיה מיובאת פחתה הן בגלל ירידה בעתירות האנרגיה של התוצר והן בזכות הגז הטבעי שמצאנו והסכמים ארוכי טווח המבטיחים את הספקתו.
ויחד עם זאת, חשוב לטפל באינפלציה כבר היום, כדי שלא נסתגל לאינפלציה גבוהה, ונמנע את יצירת הספירלה אותה קשה הרבה יותר לעצור.
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר וכיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
פורסם לראשונה בגלובס