תגובה להמלצות הוועדה להסדרת המשילות של ההשכלה הגבוהה

לפני מספר חודשים, הוקמה הוועדה להסדרת המשילות של ההשכלה הגבוהה. בימים אלה הוגשו המלצות הוועדה לשר החינוך. היום הוצגו עיקרי ההמלצות לציבור. לצערנו אנו סבורים שההמלצות, בנוסחן הנוכחי, בעייתיות.

הן בעייתיות, בעיקר, בשני היבטים:

ראשית, המבנה שהציעה הוועדה מעניק הרבה יותר כוח ממה שראוי לגישתנו לגורמים הפוליטיים, ובראשם שר החינוך; גישה זו של הוועדה באה לכלל ביטוי באוסף רחב של היבטים, ובפרט הרכב גופי האסדרה וחלוקת הסמכויות ביניהם. המבנה המוצע אינו מעניק למערכת ההשכלה הגבוהה את מידת האוטונומיה שהיא חיונית עבורה ולתרומתה לחברה, וחושף אותה לסכנה של פוליטיזציה. ושנית, ככול שניתן מקום במבנה המוצע לקול האקדמי, מושם בו דגש חזק במיוחד על שיקוף הסוגים השונים של המוסדות להשכלה גבוהה, ולא על מצוינות אקדמית.

נראה לנו שהבעייתיות בהמלצות משקפת מעקש רעיוני שמופיע כבר בכתב המינוי של הוועדה. כתב המינוי הציג את שמירת האוטונומיה של ההשכלה הגבוהה והשגת היעדים הלאומיים כתכליות מתחרות המצריכות "מציאת איזון מושכל ובר קיימא." המשגה זו איננה נכונה. תועלות מרכזיות של ההשכלה הגבוהה למדינת ישראל מותנות בעצמאות ההשכלה הגבוהה ולא יושגו – או למצער, לא יושגו באופן המיטבי – אם עצמאות זו תיפגע. (הסיבה לכך דומה לסיבה בגינה עידוד ראוי של מחקר ופיתוח מחייב אסדרה מבזרת בדמות דיני הקניין הרוחני, אשר מקטינים – ולא מעצימים – את מעורבות השלטון.)  ציווי העצמאות הזה איננו חף מקשיים, אך אלו הם החריגים לכלל המחייבים הסדרים נקודתיים שיענו עליהם. אסדרה ראויה של מערכת ההשכלה הגבוהה איננה מחייבת איזון בין עצמאות לבין השגת יעדים לאומיים, אלא עיגון עצמאות ההשכלה הגבוהה תוך מתן מענה מוסדי ראוי לקשיים האמורים. בנייר העמדה שהגשנו לוועדה הצענו מבנה שנועד להבטיח עצמאות תוך התמודדות עם הקשיים האמורים. ראו נייר עמדה זה.

אנו מקווים שהדיון הציבורי בישראל בהמלצות החשובות האלה יטה חזרה את המטוטלת לכיוון הראוי באופן ש"חלון ההזדמנויות" ההיסטורי הזה של מחשבה מוסדרת ומושכלת באשר לאופן שבו ראוי להסדיר את אחד מאוצרות הטבע של המדינה לא יוחמץ, כפי שלצערנו יקרה אם תאומצנה המלצות הוועדה בנוסחן זה. כאמור, למיטב שיפוטנו, המשגה נכונה של האתגר האסדרתי מחייבת כיוון שונה מזה בו בחרה הוועדה, ברוח נייר העמדה המקורי שלנו.

בהנחה שבכול זאת יאומץ הכיוון העקרוני של דו"ח הוועדה, נראה לנו שראוי לכול הפחות לבצע בו את השינויים הבאים:

• לוודא שבחוק יובהרו תכליות מערכת ההשכלה הגבוהה, כמבואר בסעיף ב' לנייר העמדה שלנו, ויודגש שהחלטות כול גורמי האסדרה צריכות להיבחן במשקפי התכליות הללו;
• להבהיר שהיעדים ארוכי הטווח של ההשכלה הגבוהה צריכים להיבחן לאור טובת המדינה והחברה, ולא לאור יעדי הממשלה; על החוק להבהיר שהממשלה היא נאמן הציבור בהקשר זה, באופן שאחריותיות המערכת היא קודם לכול לציבור;
• להפוך את וועדת האיתור לוועדת מינוי ולוודא שהרכבה מבטא מחוייבות עליונה למצויינות אקדמית ברמה הבינ"ל (בהקשר זה נזכיר את הצעתנו לכלול בה שני מומחים זרים בעלי-שם);
• לקבוע בחוק כי ראש המל"ג יבחר על ידי חברי המל"ג.
• להחזיר על כנם את היחסים המספריים הנוכחיים בין חברים אקדמיים למי שאינם כאלה, הן במל"ג והן בוע"מ (/ות"ת);
• לוודא שתנאי הכרחי לבחירתם של אנשי האקדמיה לגופי האסדרה השונים יהיה מצויינות אקדמית ברמה בינלאומית, וששיקולי המגוון הבינ-תחומי והבינ-מוסדי יבואו בחשבון רק בהתקיים תנאי זה;
• להבהיר שהקוד האתי הבסיסי שתקבע המל"ג למוסדות לא יפגע בכול צורה ואופן בחופש האקדמי האישי והמוסדי;

 

המכון הישראלי לדמוקרטיה מעמיד את עצמו בשירות המאמץ להבטיח את עצמאות ההשכלה הגבוהה, רמתה ותרומתה לחברה.

במסגרת זו, יתקיים במכון שולחן עגול ובו ידונו המלצות הועדה, ב-10.6.2014 החל בשעה 17:30.