ביקורת והערות ביחס להצעת חוק השידור הציבורי התשע"ד 2014

רשות השידור הנוכחית הגיעה למצב של תת תפקוד' יש בה בזבוז עצום של משאבי עתק ציבוריים וחוסר יכולת להבריא. חלק ניכר מכספם של אזרחי ישראל המיועד לשידור ציבורי, איננו מגיע לנתיב של שימוש ראוי. נדרש מהלך דרסטי כדי לשנות מצב דברים זה באורח יסודי אך חובה להמשיך ולקיים רשות שידור ציבורית שתכליתה, הגדרות תפקידיה והמבנים שלה מוכוונים לשרת כראוי את הציבור הישראלי

חוות הדעת פורסמה בדה מארקר בתאריך 17.6.2014

רשות השידור הנוכחית הגיעה למצב של תת תפקוד ברמה שיש בה בזבוז עצום של משאבי עתק ציבוריים וחוסר יכולת להבריא. חלק ניכר מכספם של אזרחי ישראל המיועד לשידור ציבורי, אם באמצעות האגרה ואם באמצעות מימון ממשלתי נוסף, איננו מגיע לנתיב של שימוש ראוי. למצבה הנוכחי של רשות השידור יש גם השפעה מהותית על שוק הטלוויזיה המסחרית, שהשחקנים שבו נדרשים לעמוד במחויבויות תוכן גבוהות על מנת לגשר על הפער שנוצר בעיקר בהיבטים של יצירה מקורית ושל שוק החדשות בטלוויזיה. לכן, אנו סבורים שנדרש מהלך דרסטי כדי לשנות מצב דברים זה באורח יסודי. המהלך הדרסטי הנדרש ייבחן לפי פרטיו ולפי התוחלת שלו לחולל את השינוי הנדרש.

אנו מבקשים להדגיש כי חובה לקיים רשות שידור ציבורית שתכליתה, הגדרות תפקידיה והמבנים שלה מוכוונים לשרת כראוי את הציבור הישראלי. רשות כזאת, שמטרתה לספק לאזרחי ישראל תוכן חדשותי ותרבותי איכותי ולא מוטה אינטרסים מסחריים, היא חלק מן המרכיבים הבסיסיים ביותר של המשטר הדמוקרטי שלנו. שוק הרעיונות והדעות, שהוא תנאי מוקדם לקיומו של הליך דמוקרטי תקין, לא יהיה שלם במדינת ישראל כמדינה קטנה בעלת שפה ייחודית ללא מימון ציבורי של רשות לתוכן ציבורי.

בנוסף, אנו מתנגדים לחלקים מתוך הצעת החוק וזאת בשל שני טעמים שאותם נפרט בעמודים הבאים: ראשית, הגדרת אופי הפעולה, המטרות והתפקידים של גוף התוכן הציבורי נעשתה בצורה צופה פני עבר ולא מתוך התייחסות לתפקידו של גוף כזה בעידן המידע.

שנית, חלק מדרכי המינוי של בעלי התפקידים משקפים מגמה של שימור השליטה הפוליטית בגוף החדש, דבר שיוביל ל"עוד מאותו הדבר" ולא יאפשר הקמת רשות עצמאית.

קראו את חוות הדעת המלאה