מה? עוד פעם בחירות?
מאז פתיחתו של כנס החורף של הכנסת רוחשת המערכת הפוליטית סביב השאלות האם הקיץ הקץ על הממשלה הנוכחית והאם אנו עומדים בפני בחירות חדשות. האמנם?
מאז פתיחתו של כנס החורף של הכנסת, בסוף אוקטובר 2014, רוחשת המערכת הפוליטית סביב השאלות האם הקיץ הקץ על הממשלה הנוכחית והאם אנו עומדים בפני בחירות חדשות. בין אם הבחירות יוקדמו בקרוב או לא, נקודת ההנחה של מרבית חברי הכנסת כמו גם של הפרשנים הפוליטיים היא שהכנסת הנוכחית לא תגיע לקו הסיום החוקי שלה בסתיו 2017. כלומר, פעם נוספת הבחירות יוקדמו. הפעם האחרונה בהן התקיימו הבחירות במועדן החוקי הייתה בשנת 1988. מאז, שבע מערכות בחירות התקיימו טרם מועדן.
מציאות זו מביאה לתחושה ציבורית ולפיה מדינת ישראל הולכת פעמים רבות מדי לבחירות ושקצב חילופי הממשלות בה מהיר מדי. יש הטוענים כי שתי תופעות אלו מעידות על חולשה מובנית של שיטת הממשל בישראל ועל חוסר יציבות ברמות החורגות מהמקובל בדמוקרטיות מערביות. האם תחושה זו מבוססת? האם הפוליטיקה שלנו סובלת מחוסר יציבות קיצונית?
חשוב להכיר בעובדה שתחום מדע המדינה מתייחס למונח יציבות בשני אופנים נפרדים. אם מדובר ביציבות משטרית (כלומר קריסה לעומת יציבות של משטר דמוקרטי), הרי מדינת ישראל היא דווקא דוגמה למדינה שנשמר בה רצף של משטר דמוקרטי כבר למעלה מ-65 שנים. אם מתבוננים בחברה המשוסעת שלה ובאיומים ובאתגרים הקשים שהיא ניצבה לפניהם במהלך קיומה, ישראל דווקא מרשימה במידת החוסן המשטרי שלה. יציבות פוליטית, לעומת זאת, עשויה להימדד בתדירות הבחירות וחילופי הממשלות. בישראל נערכו עד כה 19 בחירות כלליות לכנסת. וכיהנו בה 33 ממשלות. האורך הממוצע של כהונת ממשלה בישראל, מאז 1949, הוא מעט פחות משנתיים. נראה, אפוא, שמהבחינה הזו, היציבות הפוליטית בישראל אכן רעועה.
נשאלת השאלה האם ממשלות בישראל מתחלפות בקצב מהיר בהשוואה לדמוקרטיות אחרות? מחקר שהשווה בין אורך כהונת ממשלות של 27 מדינות דמוקרטיות בין 1990 ל-2010 מצא שישראל ממוקמת במקום ה-17. היא ממוקמת הרחק מתחת למדינות כבריטניה, גרמניה או ספרד אך גם מעל לדמוקרטיות ותיקות כמו דנמרק, איטליה ויפן. ניתן לקבוע, אפוא, שישראל אינה מהווה מקרה קיצון מבחינת חילופי הממשלות התכופים שבה. אולם מכאן אין למהר ולשמוח שהמערכת הפוליטית שלנו מתאפיינת בבריאות-יתר. היא סובלת מפרלמנט מפוצל, משֹיח פוליטי הולך ומקצין, מעומס ביורוקרטיה ומקשיי משילות מרובים המקשים על תכנון ויישום מדיניות לטווח ארוך.