בחירות 2015 - תרשימים ונתונים
הדף הוקם ומתעדכן החל מ 14.12.2014
לפניכם נתונים וגרפים הקשורים במערכת הבחירות הקרובה, שתתקיים במרץ 2015. את הנתונים אסף ועיבד ד"ר עופר קניג מצוות פרויקט תיקון שיטת הממשל בישראל.
התמונה באדיבות Shutterstock
ביום רביעי אמורה לקום ממשלה חדשה בישראל. אם אכן כך יהיה יסתיימו להם חמישה חודשים ארוכים בהם לא הייתה ממשלה מכהנת. ד"ר עופר קניג דיבר על פרק הזמן הארוך ביומן הבוקר של גל"צ: "השילוב הזה של תקופה כה ארוכה בה מערכות השלטון נמצאות בהילוך סרק עם בחירות כל שנתיים-שלוש הוא הרסני. זה מחליש את היכולת לבנות תכניות ארוכות טווח. כדאי לכנסת החדשה לחשוב על שינויי חקיקה שיקצרו את תקופת הדמדומים הזאת".
הגרף שלפניכם ממחיש את פרקי הזמן שחלפו בין היום שבו התקבלה ההחלטה על בחירות מוקדמות (והתחיל בפועל קמפיין הבחירות) ועד ליום בו הושבעה הממשלה החדשה לאחר הבחירות. הערך היוצא דופן של 2001-2000 נובע מכך שהיו אלה בחירות מיוחדות: רק לראשות הממשלה ולא לכנסת. בשאר המקרים מדובר על טווח שנע בין כארבעה חודשים לחצי שנה.
אם ניקח בחשבון שלהחלטות הפורמליות על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות קדמו בדרך כלל גם משברים קואליציוניים אזי פרקי הזמן שבהם ממשלות לא תיפקדו באופן מלא ארוכים אף יותר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל היום (20.4) מנשיא המדינה ארכה של שבועיים לצורך השלמת הרכבת הממשלה החדשה. מאז יום הבחירות חלפו כבר 34 ימים, והממשלה תושבע ככל הנראה רק בעוד כשבועיים. האם פרק זמן של 50 ימים הנדרש להרכבת ממשלה לאחר בחירות הוא חריג ביחס לדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות? כפי שעולה מהתרשים שעיבד ד"ר עופר קניג מתברר שזהו לא פרק זמן יוצא דופן באורכו. התרשים מראה את משך הזמן (בימים) שנדרש להקים ממשלות חדשות (לאחר הבחירות האחרונות) ב-18 מדינות. מספר הימים מציין את הזמן שחלף מיום הבחירות ועד מועד כניסת הממשלה החדשה לתפקידה.
עד ראשית שנות האלפיים עמד שיעור ההצבעה הממוצע בישראל על כ-80%. בארבע מערכות הבחירות לכנסת שנערכו בשנת אלפיים ירד שיעור ההצבעה לממוצע של כ-65%. בבחירות האחרונות 1,823,059 בעלי זכות בחירה לא מימושו את זכותם הדמוקרטית להצביע. על אף שלפי נתוני הלמ"ס כ- 500,000 מקרב אלה הרשומים בפנקס הבוחרים אינם מתגוררים בישראל שנים ארוכות או שאינם בין החיים, עדיין מדובר במספר גבוה של אזרחים שאינם מממשים את זכותם הדמוקרטית להצביע.
תרשים 1: שיעור ההצבעה הכללי בבחירות 1949-2013
בפרט, בולטת התופעה בקרב הערבים אזרחי מדינת ישראל. שיעור הירידה בהשתתפותם בבחירות חד אף יותר מזה של כלל האוכלוסייה. שיעור ההצבעה הממוצע בקרבם בבחירות לכנסת מאז תחילת שנות האלפיים עומד על כ-10% פחות משל כלל האוכלוסייה (קראו עוד על שיעורי ההצבעה בקרב הערבים כאן ועל הסיבות לכך כאן).
תרשים 2: שיעור ההצבעה הכללי ושיעור ההצבעה של הערבים בבחירות 1949-2013
המועד האחרון להגשת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת הוא 47 יום לפני מועד הבחירות עד השעה 22:00 (סעיף 57 ט (1) בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב) – התשכ"ט-1969). לקראת הבחירות הנוכחיות התאריך הוא יום חמישי, ה- 29 בינואר 2015.
בשלוש מערכות הבחירות האחרונות היינו עדים למספר שיא של רשימות שהתמודדו בבחירות לכנסת (מעל 30).
לקראת הבחירות הנוכחיות לכנסת ה-20 מעניין יהיה לבחון האם מספר הרשימות שיגישו מועמדות יצטמצם בשל העלאת אחוז החסימה ל – 3.25% ובשל מערכת הבחירות הקצרה שהגבילה את יכולת ההתארגנות של המפלגות.
להלן תרשים המציג את מספר הרשימות שהתמודדו בבחירות וכמה מהן זכו לייצוג מהכנסת הראשונה ועד הכנסת התשע-עשרה.
מספר הרשימות שהתמודדו בבחירות ומספר המפלגות שזכו בייצוג בכנסת (1949-2013)
מצעד הבחירות נמשך, ומחר כ-49,000 המתפקדים של מפלגת העבודה הולכים לקלפיות כדי לקבוע את מועמדי המפלגה לכנסת מפלגת העבודה היא המפלגה היחידה שעורכת פריימריז לקביעת רשימת המועמדים באופן רציף החל מ-1992: הפעם תהיה זו הפעם השמינית. 36 מועמדים, ביניהם 12 חברי כנסת מכהנים, יתחרו על כ-15 מקומות ריאליים (לפי הסקרים האחרונים ולאחר השריונים השונים לחברי התנועה ולמזכ"ל המפלגה). מבין המועמדים 10 נשים, 6 לא-יהודים ו-4 מההתיישבות העובדת - קיבוצים ומושבים. כל מתפקד צריך לסמן בין 8 ל-10 שמות של מועמדים. הבחירות יתקיימו בכ-75 אתרי הצבעה ברחבי הארץ.
מה תהיה הפעם שלישיית המנצחים?
| 2006 | 2009 | 2013 | 2015 | |
| מקום ראשון | יצחק הרצוג | יצחק הרצוג | יצחק הרצוג | שלי יחימוביץ' |
| מקום שני | אופיר פינס | אופיר פינס | עמיר פרץ* | סתיו שפיר |
| מקום שלישי | אבישי ברוורמן | אבישי ברוורמן | איתן כבל | איציק שמולי |
*פרץ החליט לבסוף לפרוש מהמפלגה ולהתמודד במסגרת רשימת התנועה
מדוע אני הצטרפתי למפלגה ומדוע אחרים מצטרפים?
מניע אזרחים להצטרף למפלגה? קידום מועמד בבחירות המקדימות, אינטרס אישי או אולי אידיאולוגיה? כאשר נשאלו חברי מפלגות מדוע הצטרפו למפלגה רובם הצהירו כי הסיבה היא אידיאולוגית (הזדהות עם מצע המפלגה והרצון לקדם אינטרס ציבורי). אולם כאשר נשאלו מדוע אנשים אחרים מצטרפים למפלגה פרט לסיבה האידיאולוגית הצביעו על כך שאחרים הצטרפו כדי לתמוך במועמד מסוים בפריימריז וכדי לקדם אינטרסים אישיים.
לפירוט ולמידע נוסף ראו עופר קניג, גדעון רהט, מיכאל פיליפוב ואור טוטנאור, פחות תמורת יותר: חברי מפלגות בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014.
שיעור חברי המפלגות בישראל מכלל אוכלוסיית הבוחרים 1969 – 2013 (באחוזים)
למרות אימוץ שיטת הבחירות המקדימות בחלק מהמפלגות שתורם להגברת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית, מספר המצהירים שהם חברי מפלגות נמצא במגמת ירידה. ב- 2013 רק כ-6% הזדהו כחברי מפלגה.
לפירוט ולמידע נוסף ראו עופר קניג, גדעון רהט, מיכאל פיליפוב ואור טוטנאור, פחות תמורת יותר: חברי מפלגות בישראל, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014.
השבוע (28.12.2014) אנחנו נכנסים רשמית ל"עונת הפריימריז". בשבועיים הקרובים יתקיימו במפלגות הדמוקרטיות בחירות פנימיות שייקבעו את רשימות המועמדים שלהן. כפי שממחיש התרשים, באדיבות גדעון רהט ועופר קניג, לקראת שלוש מתוך ארבע הבחירות האחרונות נבחרו כמחצית חברי הכנסת בהליך לא דמוקרטי – על-ידי המנהיג או סוג של "וועדה מסדרת". מה שמסבירתופעה זו, בין היתר, היא הופעתן של מפלגות מנהיג חדשות שבהן הרשימה נקבעת על-ידי המנהיג ולא בהליך של בחירות. כך היה בשנת 2006 עם קדימה, ב-2013 עם יש עתיד והתנועה וכך קורה הפעם עם יש עתיד, כולנו והעם איתנו.
*הנתונים לגבי 2015 מבוססים על הערכה של חלוקת המנדטים לפי סקר ערוץ 10 שנערך ב-23.12.2014.
כל כמה זמן הולכים לבחירות? (בממוצע, בשנים, מאז 1990 ועד היום)
הערות לתרשים:
- מסגרת הזמן עבור כל מדינה היא מיום הבחירות הראשון אחרי 1.1.1990 ועד ליום הבחירות האחרון הסמוך ביותר ל-14.12.2014 (מלבד המקרה הישראלי שמתייחס ל-17.3.2015).
- מסגרת הזמן (בשנים) חולקה במספר הבחירות פחות אחת. לדוגמא: מסגרת הזמן עבור ישראל היא מ-23.6.1992 ועד 17.3.2015. בסך הכל 22.74 שנים חלקי 8 נותן 2.8. (כולל הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001).
- במרבית המדינות הנכללות בתרשים תקופת הכהונה החוקתית של פרלמנט היא 4 שנים. יוצאות דופן הן אירלנד, בריטניה, איטליה ודנמרק בהן פרלמנט יכול לכהן עד 5 שנים. התרשים אינו כולל את ניו זילנד ואוסטרליה בהן פרלמנט יכול לכהן עד 3 שנים.
האם תדירות הבחירות בישראל גבוהה במיוחד?
ישראל נמצאת בקבוצת המדינות בעלות תדירות בחירות גבוהה, כאשר רק ביפן וביוון התדירות גבוהה יותר.
אורך תקופת כהונת הכנסת, 2015-1949*
האם זו הכנסת שכיהנה את הזמן הקצר ביותר?
הבחירות שיתקיימו ב-17 במרץ 2015 יערכו 778 יום בלבד לאחר הבחירות הקודמות. זהו פרק הזמן השני הקצר ביותר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. רק פרק הזמן בין הבחירות לכנסת הרביעית (1959) לכנסת החמישית (1961) היה קצר יותר.
מתי בפעם האחרונה נערכו הבחירות במועדן החוקי?
הבחירות הנוכחיות הן השמיניות ברציפות שנערכות טרם מועדן החוקי. הפעם האחרונה בהן נערכו הבחירות במועדן הייתה בשנת 1988.
מדוע הוקדמו הבחירות לכנסת ה-20?
קשה לשים את האצבע על הסיבה להקדמתה של כל מערכת בחירות, כיוון שבדרך כלל מדובר בשילוב של גורמים. שחקנים פוליטיים שונים נוטים לייחס סיבות אחרות להקדמת הבחירות. את הקדמת הבחירות הנוכחית אפשר לייחס למשבר אמון חריף בין ראש הממשלה לשניים משריו הבכירים, להבדלי תפיסה עמוקים באשר לשיווי המשקל העדין בין הרכיב הדמוקרטי ליהודי של מדינת ישראל (הויכוח על חוק הלאום), לחוסר הסכמה על תקציב המדינה לשנת 2015 או ל"דיל" פוליטי נסתר למען הקמת ממשלה חלופית.