מסטארט אפ ניישן לסטראט אפ "גברמנט"

מדינת ישראל נמצאת בחזית הפיתוח הטכנולוגי בתחומי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה על ידי מכונה וניתוח אלגוריתמי של ביג דאטא. עבור תעשיית ההיי טק, פתיחת מאגרי מידע היא צינור חמצן כלכלי. אולם, אי אפשר לחשוב על המהפכה הדיגיטלית רק במשקפי כלכלה, תעשיה וחדשנות.

התמונה באדיבות Shutterstock

באמצע אוגוסט קיבלה הממשלה החלטה היסטורית בנוגע להנגשת מאגרי המידע השלטוניים שלה. ההחלטה קובעת כי החל משנת 2021, יהיו המאגרים האלה פתוחים כעניין שבשגרה (open by default). הנגשת מאגרי המידע הממשלתיים היא משימה ראשונה במעלה, בעידן שבו ביג דאטא הוא בסיס וזרז לפעילות כלכלית ולחדשנות, בכל תחום – משירותי מיפוי, תחבורה, דיור ומזג אוויר ועד בריאות ורפואה.

מדיניות פתיחת מאגרים היא מגמה מתפתחת בעולם, כחלק משינוי במדיניות ניהול המידע של רשויות שלטוניות. הנשיא אובמה חתם ב 2013 על צו נשיאותי ברוח הזאת, וכך גם משרד ראש הממשלה הבריטי. בארצות הברית ובבריטניה הדבר הצליח להביא לעליה כמותית גדולה בחשיפתם של מאגרי מידע ממשלתיים.  

מדינת ישראל נמצאת בחזית הפיתוח הטכנולוגי בתחומי הבינה המלאכותית, למידה עמוקה על ידי מכונה וניתוח אלגוריתמי של ביג דאטא. עבור תעשיית ההיי טק, פתיחת מאגרי מידע היא צינור חמצן כלכלי. לכן גם בשימוע שנערך על ידי מטה "ישראל דיגיטלית" מוקדם יותר השנה, פתיחת המאגרים היתה אחד מהנושאים הבוערים שהועלו על ידי המשתתפים. לכן, גם, בהודעה לעיתונות שיצאה עם החלטת הממשלה בנוגע למאגרי המידע אמר ראש הממשלה נתניהו "הגיע הזמן שהסטארט אפ ניישן יגיע גם לסטארט אפ גברמנט".

עכשיו כדאי לצנן את ההתלהבות, בשני היבטים. ראשית, לפחות חלק מן ההחלטה הוא הצהרות שלא יתורגמו למעשים. הממשלה מאפשרת טווח זמן של נצח במושגי טכנולוגיה – עד 2021 – לפתוח את המאגרים. גם המאגרים שחובה לפתוח עד סוף 2017, למשל מאגר נתוני הפשיעה של המשטרה, בעצם ניתנים להנגשה כבר עכשיו (ואכן מונגשים עבור חוקרים, אבל תחת תנאי הדוברות של המשטרה). האמת היא שמחקרים מראים שגם בארצות הברית, המאגרים שנפתחו לציבור אינם בהכרח המאגרים האיכותיים. אפשר גם לומר שבהיעדר מדיניות ברורה בעניין מאגרים שיש בפתיחתם פגיעה בפרטיות, ממילא התהליכים האלה ייתקעו.

שנית, המעבר "מסטארט אפ ניישן לסטארט אפ גוברמנט" איננו כה מובן מאיליו. אי אפשר לחשוב על המהפכה הדיגיטלית רק במשקפי כלכלה, תעשיה וחדשנות. אם רשויות השלטון יתמקדו רק בהנגשה דיגיטלית של שירותים שלטוניים ובתהליכי מיחשוב של תהליכים שלטוניים, ולא במאפיינים התרבותיים והדמוקרטיים של המהפכה – כולנו נפסיד.

פתיחת מאגרי מידע נוחה ואפילו סקסית כאשר מדובר בקידום חדשנות וכלכלה. מה יכול  להיות רע בפתיחת מאגרי המיפוי של ישראל או זמני ההמראות והנחיתות? הפתיחה פחות נעימה כשנפתחים מאגרים בעלי ערך "דמוקרטי". בבריטניה, למשל, שינוי המדיניות בנוגע למאגרי מידע הביא לחשיפה של מאגרים המפרטים את שכרם של פקידי המגזר הציבורי. מה יקרה בישראל, כשכאן מתעקש ראש הממשלה שלא למסור חלקים מהוצאות בית ראש הממשלה? מאגרים אחרים שנפתחים מעוררים דיון ציבורי נוקב באשר לפערים חברתיים מסוגים שונים: למשל מאגרים הכוללים תוצאות מדידת הצלחה במערכת החינוך (למשל בדומה לנתונים שפורסמו לפני שבועות אחדים בנוגע למדדי ההצלחה ברמה העירונית, ושעיתונאי חינוך חרוצים נאלצו להקליד את הנתונים בעצמם לתוך קובץ בפורמט פתוח). זה כבר פחות נעים למערכת.

קפיצת הצפרדע הכל כך חיונית מ"סטראט אפ ניישן" לסטארט אפ גברמנט" איננה יכולה להיות טכנולוגית וגם לא ממוקד צרכנות או שירות. היא צריכה לעצב עקרונות של "ממשליות דיגיטלית", למשל לרתום את הטכנולוגיה לפתור את בעיית הנציג ולרענן את מודל שיקול הדעת הסגור של הפקידות. כדי לממש את המעבר הזה, צריך להפנים עקרונות של פתיחות ושקיפות במובן העמוק שלהם. עד שהפנמה זאת לא תתקיים, ספק אם ההחלטה על פתיחת המאגרים תהיה אכן היסטורית. 

המאמר פורסם ב"The Marker".