מה גורם לריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי?

ריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא. דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד.

 על מנת להיאבק באופן אפקטיבי בשחיתות בשלטון המקומי יש להבין קודם כל, כי השחיתות נובעת ברובה מהנסיבות בהן פועל מבצע השחיתות ולא מאישיותו של האדם. כמעט אף אחד לא תופס את עצמו כמושחת או כ"איש רע". ריבוי מקרי השחיתות דווקא בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא.

בהקשר זה, ישנה מגבלה אינהרנטית למערכת המשפט הפלילי בביעור השחיתות בשלטון המקומי מכיוון שהיא דורשת רף גבוה למדי של מודעות מבצע השחיתות למשמעות המלאה של מעשיו ומתמקדת באנשים ולא במצבים. הספרות המחקרית מלמדת, כי במקרים רבים מאד, בשל גורמים כגון נורמות ארגוניות לא אחידות, טשטוש בין האישי והציבורי ועמימות משפטית באשר למותר ולאסור. מבצעי השחיתות לא חווים את עצמם כמושחתים וממילא לא תופסים את האיום העתידי של המשפט הפלילי כרלוונטי לפעולותיהם. זאת ועוד, מטבעו, המשפט הפלילי הוא איטי מאד ומטפל רק במקרי הקיצון ובכך גם מבלי להתכוון מעניק הכשרה לכל אותם מקרי שחיתות אשר לא עולים כדי רף הפלילי לכשעצמם, אך הם מייצרים סביבה בה חלק מן האנשים חוצים לבסוף את הקו הפלילי.  

דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד. בכדי למנוע את השחיתות יש להגביר את השקיפות והיקף חובות הדיווח על פעולות שלטוניות שונות, חיזוק מעמדן של הצהרות ההון, הקפדה על קידום לפי הישגים ויכולות ומניעתם של מינויים פוליטיים במערכות השלטון, שיפור ההדרכה האתית וטיוב השימוש במכרזים וברגולציה אשר תקל על אלו המעוניינים לפעול "לפי הספר".

ולבסוף האחריות היא גם על כלל הציבור במדינת ישראל שעליו לדחות את השחיתות על כל צורותיה גם כאשר נדמה לעיתים כי היא פועלת לטובתו בטווח הקצר.