הכל מאחורי הפריימריז במפלגות

עונת הפריימריז בפתח: מהן שיטות הבחירה במפלגות השונות, כמה ח"כים נבחרו בפריימריז לאורך השנים, מי זכאי להיבחר ואיזו מפלגה הכי מחמירה בדרישותיה מהמתפקדים ומהמתמודדים?

מערכת הבחירות לכנסת ה-25 נמצאת בשלביה הראשונים, ואחת מנקודות הציון המרכזיות הוא ה-15 בספטמבר. חצות היום הזה מסמן את המועד האחרון להגשת רשימות מועמדים. עוד לפני המועד הזה, עסוקות המפלגות השונות בקביעת רשימותיהן לכנסת. סקירה זו תאיר את ההיבטים השונים של התהליכים החשובים האלה.

המפלגות הפועלות כיום במערכת הפוליטית בישראל מגוונות מאוד לא רק באידיאולוגיה שהן מנסות לקדם או במגזרים החברתיים שהן מייצגות, אלא גם במבנה הפנימי שלהן. לצד מפלגות בעלות הליכים דמוקרטיים פנימיים ומוסדות ייצוגיים יש גם לא מעט מפלגות אישיוֹת הסובבות סביב מנהיג-מייסד. מפלגות מסוגים שונים קובעות באופן שונה את רשימותיהן לכנסת.

קביעת הרשימות לכנסת

בישראל נהוגה שיטת בחירות רשימתית סגורה, שבמסגרתה אין למצביעים אפשרות להשפיע על זהות המועמדים שייכנסו לכנסת. לפיכך, שלב גיבוש הרשימות – בין אם באמצעות בחירות פנימיות או בשיטות אחרות – הוא זה שמכריע מי האנשים שעתידים להיכנס לבית הנבחרים הישראלי. השיטות שלפיהן נקבעות הרשימות משפיעות על עקרונות דמוקרטיים כמו תחרותיות, ייצוגיות והשתתפות, וכן על התנהגות המחוקקים – למשל על לכידות מפלגתית ועל משמעת סיעתית.

הגוף הבוחר, הסלקטורט, נחשב למאפיין החשוב ביותר בשיטות בחירת הרשימות לכנסת. הוא קובע עד כמה השיטה כוללנית (פתוחה) או בלעדית (סגורה). יש מפלגות בהן המנהיג הוא זה הקובע את הרשימה. כך למשל מועמדי כחול לבן נקבעים על ידי מייסד המפלגה ומנהיגהּ בני גנץ, וכך גם מועמדי תקווה חדשה (גדעון סער). מפלגות אחרות קובעות את רשימותיהן באמצעות גוף קטן של אליטה מפלגתית, דוגמת ועדת מינויים מצומצמת (או "ועדה מסדרת", כפי שהיא מכונה לעתים). שיטה זו הייתה מקובלת מאוד בעבר, למשל בוועדות המסדרות של מפא"י וחֵרות, והיא קיימת באופנים שונים גם כיום. כך למשל מועצת חכמי התורה בש"ס היא מעין ועדה מסדרת וזו השיטה גם בשתי המפלגות החרדיות האשכנזיות (אגודת ישראל ודגל התורה המרכיבות את יהדות התורה). לפחות באופן פורמאלי, גם בישראל ביתנו פועלת ועדה דומה, ומפלגת יש עתיד תקבע אף היא (לראשונה) את רשימתה בוועדת מינויים כזו. לעיתים ההליך מתבצע להלכה בוועדת מינויים אך בפועל – ניכרת השפעתו הרבה של המנהיג על שיקולי הוועדה. זה המצב בישראל ביתנו (בה יש ליו"ר אביגדור ליברמן השפעה ניכרת על החלטותיה של הוועדה המתמדת, שמופקדת על קביעת הרשימה) וכנראה שגם בש"ס (בה יש ליו"ר אריה דרעי השפעה ניכרת על החלטותיה של מועצת חכמי התורה). מוקדם מדי לקבוע עד כמה הוועדה שתפעל ביש עתיד תהיה עצמאית. אף שלא מדובר בהליך של בחירות, לשימוש בוועדת מינויים יש לכל הפחות פוטנציאל לשקף הלכי רוח רחבים ולהציף אינטרסים "מהשטח" ושל קבוצות שונות – בוודאי בהשוואה לקביעת הרשימה בידי מנהיג יחיד.

תרשים 1. מי ייבחר את רשימות המועמדים לכנסת ה-25?

במפלגות אחרות נקבעת הרשימה באמצעות הליך בחירה פנימי שנערך בקרב החברים של מוסדות פנים-מפלגתיים דוגמת ועידה או מרכז. בחד"ש ובל"ד נוקטים בשיטה זו. שיטה כוללנית יותר היא שיטת הפריימריז אשר בה ניתנת זכות הבחירה לכלל חברי המפלגה (המתפקדים). ארבע מפלגות – הליכוד, מפלגת העבודה, הציונות הדתית ומרצ – ישתמשו הפעם בשיטה זו.

תרשים 2 מראה את המספר הכולל של חברי כנסת שנבחרו בפריימריז כוללניים של מתפקדי המפלגות בכל בחירות מאז 1992. כפי שניתן להיווכח אין כאן מגמה רציפה אלא תנודתיות. נקודת שיא ראשונה הגיעה בבחירות 1996, שלקראתן השתמשו מפלגת העבודה, הליכוד ומרצ בפריימריז כדי לבחור את רשימותיהן. בסך הכל 64 ח"כים שנכנסו לכנסת נבחרו בשיטה זו. בשלוש הבחירות הבאות חלה נסיגה חדה שאפשר לייחס לה שני הסברים. ראשית ,הליכוד ומרצ נסוגו מהפריימריז והעבירו את בחירת הרשימה לחברי המרכז של מפלגותיהם. שנית, כוחה האלקטורלי של מפלגת העבודה (היחידה שהמשיכה להשתמש בפריימריז בעקביות לאורך כל התקופה) נחלש במידה ניכרת.

תרשים 2. מספר הח"כים שנבחרו בפריימריז של מתפקדי המפלגות, 2019-1992

נקודת שיא שנייה הייתה בבחירות 2009 שבהן נבחרו לכנסת 69 מועמדים בפריימריז, בעיקר בליכוד, בקדימה ובמפלגת העבודה. בעשור האחרון מספר הח"כים שנבחר בשיטה הכוללנית שוב ירד – לטווח של בין 37 (בבחירות אפריל 2019) ל-50 (בחירות 2015). אם לא יהיו הפתעות, זה יהיה המצב גם בכנסת הבאה.

כללי שיטת הפריימריז בבחירות הקרובות

בחלק זה נבחן את כללי הפריימריז לקביעת רשימות הליכוד, מפלגת העבודה, הציונות הדתית (שמה המתחדש של מפלגת איחוד לאומי-תקומה) ומרצ. כל ההתמודדויות ייערכו במהלך אוגוסט 2022, לקראת המועד האחרון להגשת רשימות המועמדים ב-15 בספטמבר. בשאר המפלגות לא יתקיים הליך של בחירות פנימיות לקביעת הרשימה או שלא יהיה מדובר בפריימריז של המתפקדים אלא בבחירות מוגבלות יותר (כך ייקבעו למשל רשימות חד"ש, רע"מ, בל"ד).

מי זכאי לבחור?

הפריימריז המפלגתיים הם כאמור שיטה כוללנית אשר מקנה את זכות ההשתתפות בקביעת הרשימה לכלל חברי המפלגה, ה"מתפקדים", כפי שהם מכונים בשיח הפוליטי-מפלגתי בישראל. ואולם, חלק מהמפלגות מגבילות את ההשתתפות לחברי מפלגה אשר צברו ותק מינימלי של חברוּת (תקופת אכשרה). ככל שתקופת האכשרה קצרה יותר, כך אנו מתקרבים למודל של פריימריז פתוחים, שבהם התפקדות פורמלית למפלגה איננה תנאי מקדים להשתתפות בבחירות הפנימיות. הפעם, תקופת האכשרה בליכוד ארוכה בהרבה מזו שבשלוש המפלגות האחרות. רק מתפקדי ליכוד בעלי ותק של  16 חודשי חברוּת לפחות יהיו רשאים להצביע בפריימריז. לעומת זאת, במרצ ובציונות הדתית זכות ההשתתפות תינתן לכל מי שהתפקד עד 4-3 שבועות לפני יום הפריימריז, ובמפלגת העבודה למעשה לא תהיה הפעם תקופת אכשרה (אפשר יהיה להתפקד אליה ולבחור את הרשימה לכנסת עד יומיים לפני יום הפריימריז). חוקות מפלגת העבודה ומרצ קובעות אמנם תקופות אכשרה ארוכות יותר (חצי שנה ו-4 חודשים בהתאמה), אך כפי שקורה לא פעם – הוראות שעה מקצרות אותן. 

כפי שניתן לראות (טבלה 1) המספר הגדול ביותר (כ-140,000) של בעלי זכות בחירה יהיה בליכוד. בשאר המפלגות מספר בעלי זכות הבחירה קטן בהרבה. יחד עם זאת, ניסיון העבר מלמד שלא כל בעלי זכות הבחירה אכן מצביעים. אחוז ההצבעה בשלושת הפריימריז האחרונים בליכוד עמד על כ-55% בממוצע, ובמפלגת העבודה – על כ-52%. מדובר בשיעורי הצבעה נמוכים בהרבה משיעורי ההשתתפות בבחירות לכנסת.

טבלה 1. בחירת רשימות המועמדים לכנסת ה-25 בארבע מפלגות שייערכו פריימריז

	מועד הפריימריז	מספר צפוי של בעלי זכות בחירה	תקופת אכשרה	מספר המועמדים
מפלגת העבודה	9.8.2022	כ-40,000	יומיים	33
הליכוד	10.8.2022	כ-140,000	16 חודשים	73 (ארצי) 47 (מחוזות)
הציונות הדתית	23.8.2022	כ-24,000	3 שבועות	16
מרצ	23.8.2022	כ-19,000	3 שבועות וחצי	23

 

מי זכאי להיבחר?

תנאי המועמדוּת (מי זכאי להיבחר) עשויים להיות חשובים לא פחות מהשאלה מי זכאי לבחור. מפלגות יכולות להציב מספר תנאי סף מתוך מטרה לצמצם את מספר המועמדים הפוטנציאלי; למנוע ממועמדי שוליים (fringe candidates) להזיק לתדמית המפלגה על ידי הצגת מועמדותם; ולהבטיח כי המועמדים הם בעלי זיקה אמיתית למפלגה ולערכיה.

תנאי בסיסי נפוץ הוא לדרוש כי המועמד יהיה חבר מפלגה ולעיתים אף נדרש ותק מסוים של חברוּת. גם כאן הליכוד היא המפלגה המחמירה ביותר: היא דורשת ממועמדים לרשימה שיהיו בעלי ותק חברוּת של 3 שנים לפחות, אם כי יו"ר המפלגה רשאי להעניק "פטור" למועמדים ולקצר עבורם את תקופת האכשרה. הפעם ניתן פטור כזה, בין היתר, לבועז ביסמוט ולמשה פייגלין. במפלגות האחרות תקופות האכשרה קצרות בהרבה.

תנאים נוספים הם תשלום של דמי התמודדות והצגה של חתימות תמיכה (טבלה 2). הליכוד ומפלגת העבודה גובות מהמועמדים סכום של 10,000 ש"ח אך אינן דורשות מהם שיציגו חתימות תמיכה. בשתי המפלגות האחרות הסכומים קטנים יותר, אך הן דורשות מהמועמדים שיצרפו לטופס מועמדותם חתימות תמיכה. בציונות הדתית מדובר בתמיכה של 180 מתפקדים לפחות, ובמרצ – של 20 חברי ועידה.

טבלה 2. תנאי המועמדוּת

	דמי התמודדות	מספר חתימות תמיכה
מפלגת העבודה	10,000 ש"ח	-
הליכוד	10,000 ש"ח	-
הציונות הדתית	3,600 ש"ח	180 מתפקדים
מרצ	5,000 ש"ח*	20 חברי ועידה

* הסכום הנ"ל נוגע למועמדים הזכאים למימון הוצאות הפריימריז שלהם מהמדינה (בהיותם ח"כים או שרים מכהנים). מועמדים שאינם זכאים למימון מהמדינה משלמים דמי התמודדות של 1,000 ש"ח.

 שיטת הבחירות, הבטחות ייצוג ושיריונים

לפי העיקרון הדמוקרטי הבסיסי, מועמדים משובצים ברשימה על-פי מספר הקולות: המועמד שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר ימוקם במקום השני (לאחר היו"ר), המועמד שקיבל את מספר הקולות השני בגובהו ימוקם במקום השלישי וכך הלאה. אלא שכמעט בכל המפלגות שעושות שימוש בשיטת הפריימריז יש חריגות מהעיקרון הזה, חריגות שנועדו בעיקרן לתת מענה לבעייה פוטנציאלית של העדר ייצוגיות הולמת של קבוצות ומגזרים חברתיים.

השימוש בשיטה כוללנית כמו פריימריז אמנם מחזק מאוד את הממד הדמוקרטי של השתתפות אך הוא עלול לפגוע בהיבט דמוקרטי חשוב אחר: ייצוגיות. הסיבה לכך ברורה: כל עוד נקבעת הרשימה על ידי מנהיג המפלגה או על ידי ועדת מינויים מצומצמת ניתן לעצב רשימה שתבטיח את ייצוגן של קבוצות חברתיות מגוונות כגון נשים, מיעוטים, עולים, צעירים, נציגי אזורים גיאוגרפיים וכיוצא בזה. לראשי המפלגה יש לעתים קרובות עניין שקבוצות חברתיות אלה יזכו לייצוג ברשימה, משום שהדבר יגביר את הסיכוי שאזרחים המשתייכים אליהן יצביעו עבור המפלגה. אך כאשר קביעת הרשימה מוכרעת על-ידי העדפתם של עשרות אלפי מתפקדים, השפעתם של ראשי המפלגה על עיצוב הרשימה קטנה, ואין ערובה שהתוצר הסופי יבטיח ייצוג של קבוצות אלה. כדי להתגבר על הסיכון הזה המפלגות משתמשות במנגנונים של הבטחת ייצוג.

בליכוד יש כיום את השימוש המגוון ביותר במנגנוני הבטחת ייצוג, בין היתר מכיוון שהוא המפלגה היחידה מבין מפלגות הפריימריז שצפוייה לקבל מספר גדול של מושבים בכנסת. מרבית הרשימה בליכוד תיבחר לפי מספר הקולות שיקבל כל מועמד בתחרות הכללית (מה שמכונה "הרשימה הארצית"). בתחרות זו קיימת הבטחת ייצוג מינימלית למספר קבוצות: לנשים, לעולה חדש, ללא-יהודי, לצעיר ולחרדי: מועמדים המשתייכים לקבוצות חברתיות אלה מתמודדים עם שאר המועמדים על קולות כלל הבוחרים (כל בוחר יסמן 12 מועמדים), אך כללי השיטה מבטיחים להם ייצוג מינימלי ברשימה. הבטחת הייצוג הנרחבת ביותר מובטחת לנשים. תקנון הפריימריז הנוכחי מבטיח כי לפחות שש מועמדוֹת ישובצו ברשימה עד המקום ה-35, במקומות הבאים: 10, 20, 25, 30, 32, 35. כאמור, הבטחת הייצוג תמומש רק אם לא הצליחו מועמדוֹת להיבחר למקומות אלה או למקומות גבוהים יותר בזכות הקולות שקיבלו. הבטחת הייצוג למקום ה-25 מיועדת רק למתמודדת חדשה – שלא כיהנה בעבר כחברת כנסת. הבטחות ייצוג נוספות הוקצו לעולה חדש (מקום 33), לצעיר עד גיל 35 (מקום 40), ללא-יהודי (מקום 44) ולחרדי (מקום 45). שלושת המקומות האחרונים שצויינו לא נחשבים למקומות ריאליים, אלא אם הליכוד ייכלל בקואליציה ויימשך השימוש בחוק הנורווגי. בתרחיש כזה שרי הליכוד שיתפטרו מהכנסת יפנו את מקומם לבאים בתור ברשימה ואז – גם המועמדים שנבחרו בצמרת העשירייה החמישית צפויים להיכנס לכנסת.

בנוסף, הליכוד מקצה 10 מקומות ברשימה למועמדי מחוזות גיאוגרפיים. אלה ייבחרו בנפרד על-ידי המתפקדים המשתייכים לכל מחוז בפריימריז הקודמים שנערכו לקראת בחירות אפריל 2019 נבחרו עשרת מועמדי המחוזות על-ידי חברי מרכז הליכוד. והמנצח מכל מחוז ישובץ ברשימה בעשרה מקומות מהמקום ה-19 (המנצח במחוז השפלה, שהוא המחוז הגדול ביותר מבחינת מספר המתפקדים) ועד המקום ה-42 (המנצח במחוז יש"ע, שהוא הקטן ביותר). לבסוף, יו"ר המפלגה נתניהו רשאי לשבץ מטעמו חמישה מועמדים ברשימה במקומות הבאים: 14, 16, 28, 37 ו-43.

במפלגת העבודה יש רק תחרות כללית ("ארצית", כל בוחר יסמן בין 5 ל-7 מועמדים) וגם בה יש שימוש בהבטחות ייצוג: ראשית, בפעם השנייה ברציפות נקבע עיקרון של איזון מגדרי, הידוע גם בכינוי שיטת הריצ'רץ'. במקום השני ברשימה (אחרי מרב מיכאלי) ישובץ המועמד או המועמדת שזכה (או זכתה) במספר הקולות הרב ביותר ולאחריו (או לאחריה) ישובצו המועמדים לסירוגין כך שלאחר כל מועמד תוצב מועמדת ולהיפך. בנוסף מובטחים ארבעה מקומות בצמרת העשירייה השנייה (11 עד 14) למועמדים המשתייכים לארבע קבוצות: דרוזי, מושבים, קיבוצים, ערבים. יש לציין שעל-פי סקרי דעת הקהל הנוכחיים מקומות אלה לא צפויים להיות ריאליים. לבסוף, יו"ר המפלגה מיכאלי רשאית לשבץ מטעמה שני מועמדים בכל עשירייה.

לעומת הליכוד ומפלגת העבודה, בהן יושבי-הראש (נתניהו ומיכאלי) נבחרו עוד קודם לכן ומקומם בראש הרשימה כבר הובטח, במרצ ובציונות הדתית הפריימריז יהיו משותפים – הן לבחירת היו"ר הן לבחירת הרשימה לכנסת. מתפקדי מרצ יתבקשו לסמן מועמד אחד לתפקיד היו"ר והמועמד שיקבל את מירב הקולות ייבחר לתפקיד ויוצב במקום הראשון. בנפרד, יתבקשו מתפקדי המפלגה לסמן 4 מועמדים לרשימה לכנסת. מי שיקבל את מירב הקולות יוצב במקום השני ברשימה (לאחר היו"ר הנבחר) וכך הלאה. בנוסף, מובטח ייצוג מגדרי מינימלי במקומות ה-3 וה-5 בכל חמישיית מועמדים, אחרי היו"ר. למשל – אם למקומות ה-2 עד ה-6 יגיעו חמש נשים, אזי הגבר שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר יוקפץ למקום ה-4, והגבר שקיבל את מספר הקולות השני בגובהו, יוקפץ למקום ה-6.

גם מתפקדי הציונות הדתית היו אמורים לבחור במועמד אחד לתפקיד היו"ר אך בסופו של דבר אף אחד לא הציג מועמדות מול היו"ר המכהן בצלאל סמוטריץ'. מפלגה זו היא היחידה בה לא ייערך שימוש במנגנוני הבטחת ייצוג והרשימה תיקבע בסדר יורד – מהמועמד שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר (כל מצביע רשאי לסמן עד 8 מועמדים) למועמד שקיבל את מספר הקולות המועט ביותר. מהעיקרון הזה יהיו שלוש חריגות: ראשית, רק מועמדים שיקבלו מעל 5% מהקולות ישובצו ברשימה. שנית, המקום ה-10 (שאינו נחשב למקום ריאלי) ייבחר בנפרד על-ידי חברי מרכז המפלגה. בפועל, רק דבורה גונן הציגה מועמדות למקום זה כך שלא תיערך התמודדות. שלישית, יו"ר המפלגה הנבחר יהיה רשאי לשריין מועמד אחד מטעמו בכל חמישייה.

טבלה 3. מאפייני ההתמודדויות

	הליכוד	מפלגת העבודה	מרצ	הציונות הדתית
הבטחת ייצוג לנשים	V	V	V	X
הבטחת ייצוג לקבוצות אחרות	V	V	X	X
היו"ר רשאי לשריין מועמדים	V	V	X	V
אפשרות להצבעה מקוונת	X	V	V	V

יש להדגיש שסדר הרשימות, כפי שתואר לעיל, יהיה כפוף לשינויים במידה ומי מהמפלגות הנ"ל תחבור למפלגה אחרת במסגרת של רשימה משותפת. הציונות הדתית עשוייה לחבור אל עוצמה יהודית, ואילו חיבור בין מפלגת העבודה לבין מרצ אף הוא לא ירד עדיין מן הפרק. המשמעות היא שחוץ מהליכוד, בפריימריז של שלוש המפלגות האחרות צפוייה תחרות על מעט מאוד מקומות ריאליים בכנסת.

אופן ההצבעה

ההתפתחויות הטכנולוגיות והשיפור באיכות אבטחת המידע ובהגנה על הפרטיות הביאו לכך שבשלוש מבין ארבע המפלגות (הציונות הדתית, העבודה, מרצ) יתאפשר למתפקדים להצביע באופן מקוון מהמחשב האישי או מהטלפון החכם שלהם. בכל המפלגות האלה יוצבו גם תחנות הצבעה "פיזיות" עבור מתפקדים שלא מעוניינים בהצבעה מקוונת. בציונות הדתית ובמפלגת העבודה ייפתחו מספר מצומצם של תחנות הצבעה פיזיות (5 ו-4, בהתאמה) ובמרצ – ייפתחו 40 תחנות. הליכוד הוא המפלגה היחידה שנמנעת מהצבעה מקוונת, ומתפקדי המפלגה יצביעו אך ורק בקלפיות שיוצבו במעל 100 יישובים ברחבי המדינה.