אין תרופת קסם לחברה במחלוקת: נדרש חינוך לשותפות ולמניעת גזענות

לראשונה עוגנה מחויבות משרד החינוך לקידום חינוך לשותפות ולמניעת גזענות, עם הגשת המלצות ועדת ההיגוי. עתה נדרש לעבור בהקדם לשלב היישום לטובת העתיד של כולנו.

בחודשים הקרובים החברה הישראלית תהיה שוב במערבולת הבחירות עם כל הנלווה לכך. השיח המתלהם, סימון אויבים מבית ומחוץ והרבה הרבה מילים ומשפטים בסימני קריאה. לא מעט נושאים עומדים בליבה של מערכת בחירות זו. גם בזו. מערכת המשפט, יוקר המחיה, שחיתות, ממלכתיות ובאופן כללי תחושת הביטחון של אזרחי המדינה. על כל אלה, מרחפות שאלות יסוד אודות זהותה של החברה הישראלית והערכים שהיא מקדמת.

לאור ניסיון מערכות הבחירות הקודמות ואירועי מאי 2021, את כולנו צריכה להטריד מאוד השאלה כיצד החברה הישראלית מתמודדת עם סוגיות אלו שמעוררות מחלוקות קשות ונגררות לא פעם לכדי אלימות מילולית ופיסית. ההיסטוריה הקצרה אינה מבשרת טובות. הלגיטימציה לאמירות גזעניות כלפי ציבורים שלמים בחברה הישראלית, כלפי אנשים וארגונים נראה שהולכת וגדלה. כל אלה באים לידי ביטוי כבר ברשתות החברתיות, בקבוצות הווטסאפ ובתקשורת. בהיעדרה של מנהיגות שתמתן את הלך הרוח הזה, האחריות על מתן כלים לשיח מכבד, ליכולת הקשבה לדעות מנוגדות ושונות ולהתבוננות באדם אחר מעבר להגדרות הגלויות שלו (מגדר, דת, לאום וכו'), תהיה נחלתם של אנשי ונשות החינוך במרחבים השונים: בתי הספר והגנים, תנועות הנוער, וארגוני חינוך בלתי פורמלי. תקופת הבחירות היא זמן לחינוך לאוריינות אזרחית והבנה עמוקה יותר של האופן בו הוא מיתרגם לחיי היומיום במדינה דמוקרטית. גם כאן, תפקידם של המחנכים והמחנכות בתיווך היבטים אלה  לא יסולא בפז. אבל גם הם, לא יוכלו לפעול ללא כלים, הכשרה וגיבוי משמעותי מהדרג הפוליטי כדי לדאוג לכך שהיכולת של כולנו לחיות ולפעול בכבוד במרחב המשותף אכן תתקיים.

צעד ראשון וחשוב בהקשר זה נעשה בשבוע שעבר. ועדת ההיגוי "לחיים בשותפות ומניעת גזענות" שהוקמה על ידי שרת החינוך ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון, והובלה על ידי יחידות המטה משרד החינוך, בשיתוף נציגות ונציגים של ארגוני החברה האזרחית ממגוון הדעות והקבוצות בחברה (בהן, הח"מ מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה), הגישה לשרה ולמנכ"לית המשרד את המלצותיה, זאת אחרי שישבה על המדוכה בחצי השנה האחרונה. הדו"ח מעגן לראשונה את המחויבות של משרד החינוך לעסוק בנושאים אלה. כך לדוגמא, לראשונה מאז 1985 (!) עתיד להיכתב חוזר מנכ"ל הוראת קבע בנושא זה. מחקר שנעשה בנושא זה ב– 2020 במכון הישראלי לדמוקרטיה כבר התריע כי היעדרה של מדיניות סדורה בהקשר זה היא מחסום באפשרות לקדם באופן מובנה ואסטרטגי נושאים הקשורים לחיים בשותפות, מניעת גזענות וחינוך אזרחי בכללותו. בהיעדר מדיניות ברורה, מרבית התלמידים והתלמידות בישראל לאורך השנים אינם נחשפים לתכנים הללו,   ובמובן זה ההמלצה לכתיבת חוזר מנכ"ל זה היא ציון דרך חשוב.

האם הדו"ח נותן מענה לכל הבעיות עמם מתמודדת החברה הישראלית? בוודאי שלא. הפערים בנושא החינוך לחיים משותפים, לחינוך לדמוקרטיה ולמניעת גזענות הם עמוקים, היסטוריים ומושפעים מאוד, מדי, מהאווירה הפוליטית המתלהמת. גם העובדה שהמלצותיו מוצנעות יחסית מלמדת עד כמה נושאים אלה נפיצים ויש להצטער על כך. החברה הישראלית היא חברה במחלוקת, והיעדר התמודדות עם המחלוקות מייצר בורות, הדרה וגם גזענות. אבל וזהו אבל גדול. הדוח הוא אבן דרך משמעותית להתחיל להתמודד באופן ישיר עם פערים אלה ועל כך יש לברך.

השלב הבא חייב להיות עיגון של המלצות הדו"ח תוך הרחבת התקציבים הייעודיים, מתן תקנים מתאימים וכמובן בהכשרות המורים. הרחבת ההמלצות ויישומן, לצד המשך שיתוף פעולה עם הציבור, ארגוני חברה אזרחית וגורמים נוספים בדרגים הפוליטיים, הם קריטיים לעתיד של כולנו. האופן שבו אזרחי ואזרחיות העתיד ינהלו את המחלוקות ביניהם ויוכלו לחיות ביחד בכבוד, בסובלנות ובשוויון תלויה גם בזה.

ד"ר תמי הופמן, מרצה למדיניות לחינוך לדמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים