יותר היצע מביקוש: תמונת מצב בשוק העבודה

מאחורי השיא במספר המשרות הפנויות, בעידן של תעסוקה מלאה ומשק עם צמיחה מהירה. אילו צעדים על המדינה לנקוט כדי לקדם שילוב עובדים שמחוץ לשוק התעסוקה וסיוע לעסקים?

העובדה שהמשק חזר למצב של תעסוקה מלאה, מתיישבת עם המחסור שהולך ומחמיר של עובדים במשק.  לפי נתוני למס שמעודכנים עד לחודש מאי המחסור בעובדים הוא גורף – הן מחסור בעובדים מקצועיים לתחומים הטכנולוגיים ובמיוחד להיי-טק, המהווים כיום כ- 16% מסך המשרות הפנויות במשק, והן מחסור בעובדים לתחומי המכירות, מסעדנות וניקיון, תחומי הטיפול הסיעודי, פועלי בניין, מאבטחים ונהגים (המהווים יותר משליש מסך המשרות הפנויות)– תחומים המאופיינים בשכר נמוך יחסית.

על רקע המשבר בענף ההיי-טק בחודשיים האחרונים, שמהווה תיקון לזינוק בשווי החברות בתחום בתקופת הקורונה, סביר להניח שהמחסור בעובדים מקצועיים בתחום הוקל במעט, אבל הבעיה של מחסור בעובדים בתחומי הליבה של הענף בוודאי שנותרה.

מחסור זה בעובדים מקצועיים ולא מקצועיים מהווה חסם לצמיחת המשק, שכן עסקים נאלצים לוותר על הזמנות בהעדר כוח אדם שיבצע את העבודה הנדרשת. התוצאה היא שמצד אחד - המשק מאבד הזדמנויות צמיחה, בשל המחסור בעובדים, ומצד שני – ישנם לחצים להעלאות שכר ושיפור תנאים מצד העובדים.

לכאורה מדובר ב"צרות של עשירים" – משק עם צמיחה מהירה ובתעסוקה מלאה מתמודד עם מחסור בעובדים. אבל, הגלגל יכול להתהפך, כפי שאנו רואים בימים אלו בענף ההיי-טק, והאחריות לתת מענה למחסור בעובדים מוטל על הממשלה.

אז מה יכולה הממשלה לעשות?

על הממשלה להאיץ את היקף ההכשרות של עובדים לתחומים הנדרשים במשק, זאת בשיתוף ותיאום עם המעסיקים והשתתפות בעלויות ההכשרה, בהתאם לאפקטיביות ההשמה בכל תחום. התערבות ממשלתית בהכשרה מקצועית הינה מקובלת בעולם, מתוך הבנה שקיים בתחום כשל שוק, כאשר התשואה לכלל המשק מהכשרה מקצועית גבוהה בהשוואה לתשואה על ההשקעה של המעסיק הבודד .  נדגיש, כי על הממשלה להשתתף ולתמוך בהכשרות האפקטיביות, בדגש על התחומים שמתגמלים את העובדים בשכר גבוה ועם שיעורי השמה גבוהים. 

במקביל, על הממשלה להמשיך ולפעול לעידוד שילוב העובדים שמחוץ לכוח העבודה להצטרף לשוק העבודה. מדובר בעיקר בנשים הערביות והגברים החרדים ששיעור השתתפותם בכוח העבודה נמוך יחסית, אבל לא רק.

אתגר נוסף שהמעסיקים מתמודדים איתו בארץ ובעולם הוא  תופעת העובדים שעבדו עד הקורונה במשרות עם שכר נמוך (בפרט בתחומים שהושבתו במהלך הסגרים, כמו מוכרים בחנויות, מלצרים, טבחים, עובדי מלונאות, עובדים בנמלי התעופה ועוד), שלא רוצים לחזור לעבודות הללו. שינוי העדפות זה מהווה אתגר לא פשוט למעסיקים ברחבי העולם, כאשר הפתרון לכך יכול להיות העלאת שכר משמעותית במטרה למשוך עובדים, אולם לא כל העסקים יכולים לספוג העלאות שכר חדות ולהישאר רווחיים, במיוחד בענפים המסורתיים שרכיב השכר מהווה רכיב מרכזי בעלויות אצלם.  פתרון נוסף הוא אימוץ טכנולוגיה שתחליף את העובדים שעזבו ולא מוכנים לחזור – אולם גם פתרון זה לא יכול להתאים לכל העסקים.

גם בהקשר זה יכולה המדינה לעודד ולסייע לעסקים, שמתקשים לקלוט עובדים, לאמץ טכנולוגיות מתקדמות שיחליפו חלק מכוח העבודה ויאפשרו  לעסקים להתייעל ולשפר רווחיות. אבל, כאמור (וכנראה שגם למזלנו) – לא לכל עבודה ישנו תחליף דיגיטלי או טכנולוגי.

פורסם לראשונה בישראל היום