הכנסת ה-24 במספרים
כמה הצעות חוק אושרו בכנסת החולפת, כמה מתוכן היו פרטיות וכמה ממשלתיות, וגם, מה מספר השאילתות והצעות האי-אמון שהוגשו? הכל בסקירה שלפניכם.
הכנסת ה-24 תתפזר ככל הנראה בשבוע הקרוב – כשנה ורבע לאחר השבעתה. אמנם זהו זמן קצר ביותר, אך ארוך יותר משלוש קודמותיה (שכיהנו לכל היותר שנה). הממצא הבולט ביותר הוא שכנסת זו המשיכה את המגמה של הכנסת הקודמת: בשתיהן ניכר גידול דרמטי במספר הצעות החוק הפרטיות המוגשות, וצמצום דרמטי בשיעור הצעות החוק הפרטיות המתקבלות בקריאה שלישית (שאותו אפשר לייחס גם לתקופת הכהונה הקצרה של שתי הכנסות האלה, שקטעה תהליכי חקיקה בעיצומם). מדובר בהחרפה ברורה של אחת הבעיות הקשות ביותר הפוגעות בתפקוד הכנסת: אינספור הצעות חוק פרטיות, שרובן המוחלט אינו הופך לחוקים. הדבר מוביל לבזבוז משאבים של חברי הכנסת, צוותיהם והגורמים המקצועיים בכנסת, ובא על חשבון עבודה מהותית ומשמעותית יותר, בעיקר פיקוח על הממשלה. להלן כמה נתונים על עבודת הכנסת ה-24 (בהשוואה לכנסת ה-23), הנכונים לתאריך 27.6.2022.
הצעות חוק וחוקים
לפי מאגר החקיקה הלאומי הונחו על שולחן הכנסת ה-24 במהלך כהונתה 4,266 הצעות חוק, מתוכן רק 73 הפכו לחוקים (1.7%). מבט מעמיק מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן: בעוד ש-26% מהצעות החוק הממשלתיות (57 מתוך 221) ו-50% מהצעות החוק של הועדות (2 מתוך 4) הפכו לחוקים, הרי שרק כ-0.3% מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים (14 מתוך 4,040). ניתן לראות כי דפוסי החקיקה הפרטית בכנסת הנוכחית תואמים למדי את דפוסי החקיקה בכנסות הקודמות, שגם בהן הוגשו אלפי הצעות חוק פרטיות, אך רק מספר מועט מאוד מהן השלימו את הליך החקיקה.
תרשים 1: הצעות חוק שהוגשו וחוקים שהתקבלו בכנסת ה-24
מקור - מאגר החקיקה הלאומי. הנתונים נדלו ב-27.6.22
מהשוואה בין הכנסות השונות עולה שהכנסת ה-24 "מובילה" ביחד עם הכנסת ה-23 במספר הממוצע של הצעות החוק הפרטיות שהוגשו. מנגד, בכנסת זו, השיעור הממוצע של הצעות החוק הפרטיות שאושרו והפכו לחוקים הוא הנמוך ביותר – כחוק אחד בחודש.
תרשים 2: ממוצע חודשי של הצעות החוק הפרטיות שהוגשו והתקבלו, כנסות 24-13*
* לא כולל כנסות 21 ו-22, שלא תפקדו
מקורות – אתר הכנסת, מאגר החקיקה הלאומי, דוח החקיקה הממשלתי 2018, עמ' 23.
שאילתות
אחד ממנגנוני הפיקוח הוותיקים והפופולריים ביותר של הכנסת על הממשלה הוא השאילתה. זהו כלי אופוזיציוני מובהק, שמשמש את חברי הכנסת להעלות נושאים ושאלות בפני השרים. מנתוני אתר הכנסת עולה שנכון ל-27.6.22 הגישו חברי הכנסת הנוכחית 623 שאילתות רגילות (מתוכן 403 נענו – 64.6%) ו-143 דחופות (מתוכן 127 נענו - 88.8%). לא נמצאו נתונים לגבי שאילתות ישירות. לשם השוואה, בכנסת ה-23, שכיהנה כשנה, הוגשו 504 שאילתות רגילות (מתוכן 299 נענו – 59.3%) ו-122 שאילתות דחופות (מתוכן 115 נענו – 94.2%). המסקנה היא שאין הבדל משמעותי בכל הנוגע למידת החריצות של חברי הכנסת בהגשת שאילתות, אך יש שיפור מסוים בהיענות השרים לשאילתות הרגילות.
תרשים 3: שאילתות שהוגשו ושנענו בכנסת ה-24-23
מקור – מנתונים שנדלו מאתר הכנסת בתאריך 27.6.22
https://main.knesset.gov.il/apps/query/search?KNS=23,23&TYPE=48
הצעות לסדר יום
עוד אחד ממנגנוני הפיקוח העומדים לרשות חברי הכנסת הוא הצעות לסדר היום (הלס"י), באמצעותן מעלים חברי הכנסת נושאים לדיון במליאת הכנסת. יש שני סוגים של הצעות לסדר-היום: הצעה רגילה והצעה דחופה. בתחילת כל מושב ועדת הכנסת קובעת את מספר ההצעות הרגילות לסדר-היום שיועלו במליאה בכל שבוע ואת מספר ההצעות שכל סיעה רשאית להגיש במושב, בהתאם לגודלה. הצעה דחופה אינה נכללת במכסה הסיעתית, וכל חבר כנסת רשאי להגיש פעם אחת בשבוע הצעה דחופה לסדר-היום. הגדרתה של ההצעה כ"דחופה" טעונה אישור של נשיאות הכנסת (יושב-ראש הכנסת וסגניו). מנתונים שנדלו מאתר הכנסת[1] ב-27.6.22 עולה שחברי הכנסת הגישו 1,691 הצעות לסדר היום בכנסת ה-24. בשנת כהונת הכנסת ה-23 הם הגישו 1,447 הצעות. במילים אחרות – גם במקרה של הגשת הצעות לסדר היום אין הבדל משמעותי בכל הנוגע למידת החריצות של חברי הכנסת, בהינתן שכהונת הכנסת ה-24 הייתה ארוכה מקודמתה.
הצעות אי אמון
סעיף 28 לחוק יסוד הממשלה קובע כי הכנסת רשאית להביע אי-אמון בממשלה. הבעת האי-אמון תיעשה בהחלטה של הכנסת ברוב חבריה (61 ומעלה) ובמסגרת אי-אמון קונסטרוקטיבי מלא – הצבעת האי-אמון היא גם הצבעת אמון בממשלה חלופית, שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים. מנתוני הכנסת עולה שבכנסת ה-24 הגישו סיעות האופוזיציה 60 הצעות אי אמון בממשלת בנט-לפיד. בשנת כהונת הכנסת ה-23 הגישו סיעות האופוזיציה 86 הצעות אי אמון בממשלת נתניהו-גנץ.