צפויות השלכות דרמטיות לאי הארכת חוק יהודה ושומרון

פקיעת חוק יהודה ושומרון תגרום להשלכות דרמטיות על כל תחומי החיים על ישראלים ועל פלסטינים, בשטחים ומחוץ להם. האם יש דרך לעקוף את פקיעת הסמכויות, האם ישראלים תושבי השטחים יוכלו להצביע בבחירות, ואילו הסדרים עלולים להתבטל?

Flash90

אתמול, דחתה הכנסת את הצעת הממשלה להאריך את תוקפו של החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית, התשכ"ז-1967, החוק המכונה "חוק יהודה ושומרון" או "תקנות יהודה ושומרון". בסוף החודש, אם לא תצליח הממשלה להעבירו בכנסת, יפקע החוק. מה המשמעויות הנובעות מכך?

האם החוק אכן יוארך אוטומטית במידה והכנסת תתפזר?

ראשית, ראוי להתייחס למה שאומרים חלק מדוברי האופוזיציה – אם תחליט הכנסת להתפזר החוק הקיים עשוי להיות מוארך באופן "אוטומטי" עד תום שלושה חודשים לכהונת הכנסת הבאה. הדבר נכון, אולם על מנת שתושג תוצאה זו על ההחלטה להתפזר להתקבל עוד לפני פקיעתו של החוק, בסוף החודש או שהכנסת הקיימת צריכה לסיים את כהונתה תוך פחות מחודשיים מיום פקיעת החוק. מדובר בסד זמנים תובעני מאוד.

אילו הסדרים יתבטלו במידה והחוק יפקע?

אם החוק אכן יפקע, יתבטלו ההסדרים הרבים הקבועים בו. מדובר בהסדרים מתחום המשפט הפלילי ובהסדרים מתחום המשפט האזרחי. בתחום הפלילי מטרת ההסדרים לתאם בין מערכות המשפט השונות בישראל ובשטחים, למשל, לאפשר שיפוט ישראלים בפני בתי משפט ישראליים על עבירות לפי הדין הישראלי שעברו בשטחים או לאפשר כליאתם של פלסטינים שנשפטו על ידי בתי המשפט הצבאיים בשטחים בבתי סוהר שבתחום ישראל. בנוגע להסדרים בתחום המשפט האזרחי, אף שתשומת הלב מרוכזת בהסדרים המחילים באופן אישי את החוק הישראלי על ישראלים המתגוררים בשטחים, חשוב לציין כי גם ההסדרים האזרחיים אינם נוגעים רק אליהם או פועלים רק לטובתם.

כך, למשל, החוק מסדיר את העזרה המשפטית עם הרשות הפלסטינית, מה שמאפשר לכאורה מסירת הזמנות לדיון בפני בתי משפט ישראלים לפלסטינים תושבי שטחי A ו-B. ישראלים המבקשים לתבוע פלסטינים בנזיקין בגין תאונת דרכים או בגין פעולת טרור, עלולים להימצא במבוי סתום. ישראלים המבקשים לבצע פסקי דין שקיבלו לטובתם נגד ישראלים תושבי השטחים, יינזקו כתוצאה מפקיעת סמכות רשויות ההוצאה לפועל לפעול בשטחים כנגד חייבים ישראלים על מנת לממש פסקי דין ישראלים. גם ערבים אזרחי ישראל שיבקשו כי בתי משפט ישראליים יכירו בצווי ירושה שהוציאו בתי משפט פלסטינים, עלולים להיפגע.

בנוגע לישראלים תושבי השטחים, החוק קובע כי לעניין שורה של חוקים הם ייחשבו כתושבי ישראל, למרות שמבחינה משפטית, הם מתגוררים מחוץ לשטח המדינה. פקיעת החוק תשמיט את האפשרות לחייבם בחובות או להעניק להם זכויות המוענקות ל"תושב" לפי הדין בישראל. כל אחד מההסדרים הללו הוא שונה, ותקצר היריעה מניתוח פרטני של כולם. להלן תינתנה רק כמה דוגמאות, וכן התייחסות למגבלות של ניסיון למצוא "דרכים עוקפות" לפתרון הבעיה.

אחד החוקים המוחלים אישית על ישראלים לפי חוק יהודה ושומרון הוא חוק מרשם האוכלוסין. לפי חוק זה, רק תושב זכאי לקבל תעודת זהות. משמעות הדבר היא, שמרגע שישראלים תושבי השטחים לא ייחשבו "תושבים" לצורך החוק, לא ניתן יהיה להנפיק להם תעודות זהות.

האם הישראלים המתגוררים בשטחים יוכלו להצביע בבחירות?

אם אכן תהיינה בקרוב בחירות לכנסת, לכאורה, המצב פחות בעייתי. משום שהאפשרות של ישראלים תושבי השטחים לבחור לכנסת לא הוסדרה בחוק יהודה ושומרון, אלא באופן ישיר בחוק הבחירות לכנסת. בשנת 1970 נקבע כי בוחרים שמענם הרשום במרשם האוכלוסין הוא בשטח מוחזק על ידי צה"ל ייכללו בפנקס הבוחרים. בשנת 1992 בוצע תיקון נוסף שמאפשר להם להצביע במקומות מגוריהם, כלומר, בשטחים. חוק זה אינו זמני ואינו תלוי לכאורה בפקיעתו של חוק יהודה ושומרון. עם זאת, מבחינה מעשית תתעוררנה בעיות קשות, משום שבמרשם האוכלוסין עצמו, כפי שהוסבר, לא ניתן יהיה לעדכן פרטים של ישראלים המתגוררים בשטחים ועל כן מי שעבר לשטחים אחרי פקיעתו של החוק או שטרם עדכן במרשם האוכלוסין את כתובתו בשטחים, לא יוכל לעדכן את כתובתו ולהצביע במקום מגוריו.

המצב לגבי ביטוח הבריאות הממלכתי מורכב: מצד אחד, "תושב" מוגדר באופן הכולל ישראלי המתגורר בשטחים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי עצמו (תוך הפנייה להגדרה בחוק הביטוח הלאומי). מדובר בחוק קבוע ונפרד, שפקיעתו של חוק יהודה ושומרון לא תשפיע עליו. הדבר מבטיח כי ישראלים תושבי השטחים ימשיכו להיות זכאים לשירותי בריאות לפי החוק. מהצד האחר, חוק ביטוח בריאות קובע כי שירותי הבריאות יינתנו "בישראל". סעיף הקובע כי שירותי הבריאות יינתנו לישראלים גם בשטחים, לפי הסדרים שיקבע שר הבריאות, נכלל בחוק יהודה ושומרון ויפקע ככל שהחוק יפקע. המשמעות עשויה להיות כי לא יהיה בסיס המחייב את קופות החולים בישראל לתת שירותים לישראלים המתגוררים בשטחים סמוך למקום מגוריהם.

רישום בלשכת עורכי הדין צפוי להיתקל בקשיים: קושי צפוי גם לישראלי המתגורר בשטחים שסיים את לימודי המשפטים וההתמחות, עמד בבחינות ההסמכה ומבקש להירשם בלשכת עורכי הדין. חוק לשכת עורכי הדין מאפשר רק לתושב ישראל להיות חבר הלשכה ולעסוק בעריכת דין בישראל. אם תפקע ההוראה בחוק יהודה ושומרון הקובעת כי לצורך חוק לשכת עורכי הדין ישראלי המתגורר בשטחים ייחשב "תושב", לא יוכל אותו אדם לעסוק בעריכת דין.

תוצאה נוספת מפקיעת החוק תהיה שלבית משפט בישראל לא תהיה סמכות לתת צו אימוץ לטובת ישראלי תושב השטחים, המבקש לאמץ ילד.

האם אפשר למצוא דרך עוקפת לסמכויות הפוקעות בחוק?

רק באופן חלקי מאוד. למפקד הצבאי של יהודה ושומרון מוקנית לפי המשפט הבינלאומי סמכות החקיקה הראשית באזור. ככל שהדבר נדרש לשמירת הסדר הציבורי וביטחון האזור הוא יכול להוציא צווים. למעשה, בהקשרים של אכיפת חוק, הצווים הקיימים של המפקד הצבאי, המעניקים סמכויות מעצר ואכיפה בתחום יהודה ושומרון לשוטרים וחיילים, תקפים גם כלפי ישראלים. מבחינה משפטית אין מניעה כי ישראלים ייחקרו, ייעצרו ויעמדו לדין בפני בתי המשפט הצבאיים בשטחים, אף שהדבר יעורר בעיות מהותיות, פרוצדורליות  ולוגיסטיות רבות. למשל, בהעדר חוק יהודה ושומרון, אותם ישראלים גם יצטרכו לרצות את עונשם בבתי סוהר בשטחים. כמו כן, יש עבירות בישראל שאין להן מקבילה בשטחים, ועליהן לא יוכלו ישראלים לתת את הדין בפני בתי משפט צבאיים.

ואולם, אין למפקד הצבאי סמכות לחייב או להסמיך רשויות ישראליות להעניק זכויות או לאכוף חובות כלפי אזרחים ישראלים. אין לו סמכות לקבוע בצו כי מנהל האוכלוסין יפעל בדרך מסוימת או כי בית משפט בישראל ידון בעניין מסוים.

ולבסוף, נראה כי אין הממשלה יכולה להתקין תקנות לשעת חירום חדשות על מנת לסתום את הפרצה שנוצרה כתוצאה מסירובה של הכנסת להאריך את תוקפן של אותן תקנות שעת חירום ממש.

לפיכך, ניתן לסכם ולומר, כי ככל שיפקע חוק יהודה ושומרון, אין זו הפרזה לומר כי תהיינה לכך השלכות דרמטיות בהרבה מאוד תחומי חיים, על ישראלים ועל פלסטינים, בשטחים ומחוץ להם.