"עמך עמי ואלוהיך אלוהיי"- הליך הגיור מרות ועד היום

ההחלטה שקיבלה לאחרונה ועדת השרים בעניין מתווה הגיור עושה צעד חשוב, גם אם אינו מספק, בדרך לאימוץ דרכה של רות - ההולכת אחרי חמותה נעמי, גם כשזו מנסה להרחיקה מעליה. אם יאומץ המתווה בחקיקה, תורחב סמכות הגיור הרשמית של מדינת ישראל גם לרבני ערים, ותאפשר למתגיירים לבחור את ההרכב שיגייר אותם. כולם הרכבים שיפוקחו על ידי הרבנות, אולם רבים מהם דמותה של רות לנגד עיניהם.

מגילת רות מציבה לנו שני דגמים של מערכות יחסים ושל פרידות. האחד הוא הדגם של רות, ההולכת אחרי חמותה נעמי, גם כשזו מנסה להרחיקה מעליה. השנייה היא ערפה, אשר חוזרת לעמה ולמולדתה תוך הפניית עורף לחייה הקודמים. המגילה אינה דנה את ערפה לחומרה ונפרדת ממנה בשלום, אולם חז"ל ייחסו לה רָעוֹת ונצורות, והציבו אותה כחוטאת ובסימטריה גורלית-ספרותית - כסבתו הגדולה של גָלְיָת הפלשתי. זהו גָלְיָת אשר יפסיד ביום מן הימים לדוד המלך, דור שלישי לסבתא רבא רות המואביה. דורות רבים אחרי דוד המלך, עלינו לשוב ולהחליט כמו מי אנו מבקשים להיות ואיזה מן הדגמים סולל עבורנו דרך לדורות - דרך הרֵעוּת או דרך הפניית העורף. המסלול המודרני של דרך 'מואב-בית לחם' כולל כחצי מליון עולים מארצות רבות שהם זכאי שבות ו'זרע ישראל', וגם את מי שנלווה על הישראלים וחבר אליהם בכל ארצות פזוריהם באוניברסיטאות, בטיולים ובשליחויות. כל אלה כאן כדי להישאר, ואנו יכולים לבחור אם להיות עבורם רות או ערפה. אם לפתוח את ליבנו למסע שעברו עד אלינו ולהצהיר להם הצהרת אמונים או להתנכר להם ולשורשיהם.

ההחלטה שקיבלה לאחרונה ועדת השרים בעניין מתווה הגיור עושה צעד חשוב, גם אם אינו מספק, בדרך לאימוץ דרכה של רות. אם יאומץ המתווה בחקיקה, תורחב סמכות הגיור הרשמית של מדינת ישראל גם לרבני ערים, ותאפשר למתגיירים לבחור את ההרכב שיגייר אותם. כולם הרכבים שיפוקחו על ידי הרבנות, אולם רבים מהם דמותה של רות לנגד עיניהם.

גיור, כפי שמראה לנו מגילת רות, הוא מסע של השתייכות, של התקבלות לקהילה ושל קשירת גורל אישי עם גורלם של אחרים. ואכן, שלושה מעגלי זהות ושייכות משחקים תפקיד במתווה הגיור – המעגל הלאומי, המעגל המקומי והמעגל האינדבדואלי. מתווה הגיור החדש מקים בתי דין עירוניים לגיור, ובכך לכאורה מעביר את המשקל מן המעגל הארצי, שעד עתה ניתן היה להתגייר גיור שיוכר על ידי הרבנות רק במסגרתו (למעט גיורים חרדיים פרטיים ובמקרים מסוימים - ביה"ד של 'גיור כהלכה'), אל המעגל המקומי-עירוני. מהלך שכזה מתיישב עם מגמה כוללת של העברת אחריות ושירותים מן השלטון המרכזי לשלטון המקומי. אולם, 'אזורי הרישום' פתוחים. מתגייר לא יהיה מחויב לפנות דווקא לבית הדין באזור מגוריו ולרב העיר שלו. אם "תֵהוֹם כל העיר" עליו, יוכל לבחור כל בית דין מוכר בכל מקום. בכך הולך המתווה צעד נוסף אל מעגל הזהות האינדבדואלי ומעניק לכל פרט את הבחירה איזה רב 'לעשות לו' ולאיזו קהילה להשתייך. זוהי דרכה של רות אשר מתוך זהותה ובחירתה הפרטית בוחרת להילוות לנעמי, ומכאן גם אל עמה ואל אמונתה. "שפוט השופטים" הוא תנאי הכרחי להתרחשותה של מגילת רות, אולי הוא אינו תנאי מספיק. לכך צריכה להצטרף הצהרת נאמנות עמוקה לעם ולאל המגיעה מבחירה אישית ומתחושה של רֵעוּת ושל קבלת פנים שאין בה הפניית עורף.