המפתח לביצור עצמאותה ושגשוגה של ישראל: חיזוק אתוס דמוקרטי והסכמה על כללי משחק פוליטיים

על פי מדד הדמוקרטיה לשנת 2021, רוב הישראלים חשים גאווה ושייכות למדינה. למרות זאת, נדמה כי מידת הלכידות החברתית בקרב הקבוצות השונות באוכלוסייה רק הולכת ונשחקת. לכבוד יום ההולדת ה-74 של מדינת ישראל, עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, משרטטת את הצעדים הנדרשים לצמצום פערים, לחינוך לדמוקרטיה ולהגדרת כללי המשחק המשטריים-משפטיים, כדי שנוכל לצעוד בבטחה לעבר חגיגות יום ההולדת הבא

ישראל חוגגת יום הולדת 74, וכמו בכל יום הולדת, זו הזדמנות טובה לחשבון נפש ולהתבוננות פנימית. בהחלט ניתן לומר כי יש לנו במה להתגאות ואכן, על פי מדד הדמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2021, רוב הישראלים חשים גאווה ושייכות למדינה. למרות זאת, נדמה כי חרף תחושת השייכות שרוב הישראלים מעידים שהם מרגישים כלפי המדינה, מידת הלכידות החברתית בקרב קבוצות שונות באוכלוסיה, רק הולכת ונשחקת. הקיטוב ההולך ונפער בין הקבוצות, כפי שבא לידי ביטוי ברשתות החברתיות והשיח הפוליטי המתלהם שלעיתים כולל מחיקה והשתקה של עמדות וזהויות. פערים אלו בלטו בתקופת מגיפת הקורונה, אשר לצד גילויי סולידריות וקהילתיות, ראינו גם גילויים של ניכור בין קבוצות שונות כפי שבא לידי ביטוי כלפי החברה החרדית. בדיוק לפני שנה, נדמה היה שהגענו לשיא באירועי מאי אשר חשפו עצבים רופפים במיוחד בערים המעורבות בישראל. התקווה היא שזוהי מציאות רחוקה אשר הגיעה לשיאה השלילי, אולם קשה היום לדעת האם היו אלו אירועים נקודתיים או שאנחנו רק בפתחם של אירועים דומים.

בכל האירועים האלו, ניצב האתגר הדחוף לחזק את הלכידות החברתית בין הקבוצות השונות בחברה. בימים אלו, כאשר נציין 74 שנות עצמאות, יש צורך בשנים הקרובות לפעול במספר מישורים כדי לחזק לכידות זו:

בראש ובראשונה כדי להתמודד עם תחושות הניכור, יש לפעול במישור החינוכי, למען הטמעה עמוקה ושיטתית של חינוך לדמוקרטיה וחינוך אזרחי, בכלל הקבוצות בחברה. כיום, על אף התחייבות דלקרטיבית של משרד החינוך לחינוך לדמוקרטיה, בפועל חינוך זה נדחק מסדר היום של מערכת החינוך, כאשר חינוך לערכים אוניברסליים כגון שוויון, חופש וזכויות אדם ובנייה של אתוס דמוקרטי משותף המתעלה מעל הזהות האישית של כל קבוצה, איננו נחלת כל ילד וילדה במערכות החינוך השונות בישראל. יתרה מכך, מפגש עם השונה ממך איננו חלק מתכנית הלימודים כך שבפועל ללא יוזמה פרטית של בית ספר או רשות מקומית, תלמיד יכול להיות בוגר בית הספר ללא מפגש עם חילוני או דתי, יהודי או ערבי. משרד החינוך הקים לאחרונה ועדה אשר עוסקת  בחינוך לחיים משותפים וככל  שועדה זו תאמץ מסגרת לימודים חוצה גילאים ומקצועות המטמיעה חינוך לערכים דמוקרטיים והכרה של הקבוצות השונות בחברה, נוכל לצמצם את גילויי השנאה שלנו האחד כלפי השני.

חשוב לומר כי גם במישור הכלכלי-חברתי, תכנית החומש הממשלתית אשר לא מכבר יצאה לדרך בתקציב כולל של 30 מילארד ש"ח, אשר נועדה לצמצם את הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית ולשפר את החברה הישראלית בכללותה, קבעה כי קידום זהות בחברה הערבית על ידי משרד החינוך, הינו אחת מהדרכים לקדם צמצום פערים. זאת מתוך הכרה כי חינוך לזהות והכרה בהסטוריה של הקהילה, ולאחר מכן  היכרות עם היסטוריה של הקהילות בחברה, הינה דרך מהותית לקידום ולחיזוק השלד החברתי. גם בהקשר זה, כל שנשאר הוא ליישם את התכניות לכדי תכניות לימוד של ממש.

אולם אין להסתפק רק בעקרונות של זהות וחינוך לערכים כדי לקדם לכידות חברתית. גם במישור המשפטי-פוליטי יש צורך לחזק את מוסדות השלטון שלנו באופן אשר יביא לידי ביטוי הסכמה אזרחית רחבה בנוגע ליחסי הגומלין בין המערכת המשפטית למערכת הפוליטית שלנו ובכך לחחזק את האפשרות ללכידות חברתית, או לכל לבסס קרקע דיונית אחת בה נסכים על כללי המשחק. קידום הסכמה זו, צריך להיעשות באמצעות דיון נרחב ומעמיק של כלל הקבוצות בחברה בשאלה כיצד יראו חוקי היסוד של מדינת ישראל, שכינונם טרם הסתיים. בשלב ראשון חשוב לקדם את חוק יסוד החקיקה, אשר תכליתו היא להגדיר בדיוק את כללי המשחק הללו. אולם כדי שאלו אכן יסדירו את הכללים ולא רק יגרמו לעוד שסעים ומחלוקות, יש צורך לקיים דיון נרחב ולנסות לחתור להגיע להסכמה רחבה ככל שניתן.

כך, כאשר ננקוט בצעדים לצמצום פערים, לחינוך לדמוקרטיה ולהגדרת כללי המשחק המשטריים-משפטיים, נוכל לדעת כי אנו צועדים בבטחה לעבר חגיגות יום הולדת הבאות. גם אם השינוי מחייב תהליכים עמוקים מורכבים אשר לא יבוא לידי ביטוי באופן מלא ביום הולדת 75, יש לנו 26 שנים לדאוג לכך שכולנו נהיה מאד גאים כאשר נחגוג את יום הולדת המאה.