המשבר הפוליטי: התשובות לכל השאלות

לאחר הכרזתה של ח"כ עדית סילמן מימינה כי היא אינה תומכת עוד בממשלה הנוכחית (כפי שעשה גם ח"כ עמיחי שיקלי מימינה בסמוך להקמת הממשלה), הקואליציה נתמכת על ידי 60 ח"כים בלבד. מה ההשלכות של הכרזה זו ומה צפוי לממשלה ולכנסת בעתיד הקרוב?

flash 90

האם וכיצד אפשר להקים ממשלה אחרת בכנסת הנוכחי?

האפשרות להחליף או להדיח את הממשלה באמצעות הצעת אי-אמון – מבלי ללכת לבחירות חדשות – היא מהמאפיינים היסודים של המשטר הפרלמנטרי, וקיימת גם בישראל. עם זאת, מנגנון האי-אמון בישראל, שתוקן לאחרונה ב-2014, מקשה מאוד על כך: כדי שהצעת אי-אמון תתקבל, יש צורך ברוב של לפחות 61 ח"כים שיתמכו בהממשלה חלופית – לרבות בזהות רה"מ, השרים וקווי היסוד של הממשלה. מנגנון זה, המכונה "אי-אמון קונסטרוקטיבי מלא", הוא מהנוקשים ביותר בעולם, והופך את המשימה של הקמת ממשלה חלופית לכמעט בלתי-אפשרי.

כיום, לאחר הכרזתה של סילמן על כך שהיא אינה תומכת בממשלה, האופוזיציה מונה 60 ח"כים – ולכן לא יכולה לנצח בכל מקרה בהצבעת אי-אמון, הדורשת כאמור לפחות 61 ח"כים. אבל גם אם יימצא "עריק" נוסף מימינה, כך שהאופוזיציה כבר תמנה 61 ח"כים, תידרש הסכמה בין כל סיעות האופוזיציה על הרכב הממשלה החלופית – כלומר, הסכמה בין גוש הימין לבין הרשימה המשותפת, דבר לחלוטין לא סביר. מה שיכול לשנות את התמונה הוא החלטה של אחת מסיעות הקואליציה הנוכחית לתמוך בממשלה חלופית. לדוגמה, אם במצב הנוכחי כחול לבן תחליט לתמוך בממשלה חלופית, אז ביחד עם הליכוד, הציונות הדתית, המפלגות החרדיות ושני העריקים מימינה – יהיו לממשלה כזו 62 ח"כים, והיא תוכל לקום בהצעת אי-אמון.  

בעבר היו בישראל מנגנונים נוקשים פחות של אי-אמון – למשל, עד הבחירה הישירה בשנות ה-90 אפשר היה פשוט להפיל את הממשלה (ללא צורך בהצגת ממשלה חלופית) ברוב רגיל של חברי כנסת (ולא 61) – כך נפלה ממשלת שמיר ב-1990, לאחר ש-60 ח"כים תמכו בהצעת אי האמון ו-55 התנגדו.

האם וכיצד אפשר להקדים את הבחירות לכנסת?

לפי חוק יסוד: הכנסת, תמיכה של לפחות 61 ח"כים בחוק להתפזרות הכנסת תגרור את התפזרותה והקדמת הבחירות. לפחות כרגע זו נראית אפשרות סבירה יחסית: האופוזיציה מונה כיום 60 ח"כים. בהנחה שכל סיעות וחברי האופוזיציה יתמכו בחוק להתפזרות הכנסת, יש צורך בגיוס "עריק" אחד נוסף בלבד מסיעות הקואליציה כדי להקדים את הבחירות.

בנוסף, לפי חוק היסוד הכנסת מתפזרת גם אם היא לא מאשרת את תקציב המדינה עד ל-31 במרץ של שנת התקציב. תקציב 2022 כבר אושר, אז המועד הרלוונטי הבא הוא 31.3.2023 – אם עד אז לא יאושר תקציב 2023, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי והבחירות יוקדמו.

חשוב להדגיש שיש סבירות גבוהה שבמקביל להתפזרות הכנסת יתחלף גם ראש הממשלה: ראש הממשלה החלופי, לפיד, יחליף את ראש הממשלה הנוכחי, בנט. לפי חוק יסוד: הממשלה, חילופים כאלה יתרחשו באופן אוטומטי אם הכנסת תתפזר עקב אי-אישור תקציב המדינה; וגם אם הכנסת תתפזר במסגרת חוק להתפזרות הכנסת שבו יתמכו לפחות 2 ח"כים מסיעות הקואליציה ששייכות לגוש של בנט בתוך הממשלה (ימינה ותקווה חדשה). כלומר, אם יאושר חוק להתפזרות הכנסת בתמיכת סילמן ושיקלי – לפיד יחליף אוטומטית של בנט בתפקיד רה"מ. כללים אלו נקבעו כדי להרתיע את ראש הממשלה וחברי הגוש שלו מפיזור הכנסת לפני מועד הרוטציה בממשלת חילופים.

האם הממשלה הנוכחית יכולה בכלל להמשיך ולתפקד?

הממשלה הנוכחית הפכה לממשלת מיעוט – ממשלה שמסתמכת על קואליציה שאין לה רוב בפרלמנט.

מצד אחד, ממשלות מיעוט הן דגם משטרי לא נדיר – וגם לא בהכרח רע. יש דמוקרטיות מפותחות שבהן רוב הממשלות הן ממשלות מיעוט, כמו דנמרק, ספרד, שבדיה ונורבגיה. כיום יש ממשלות מיעוט במדינות אלה ואחרות, כמו קנדה, קרואטיה וסלובניה  לפי מחקרים אמפיריים הן לא בהכרח מתפקדות פחות טוב בהיבטים של יציבות ומשילות מממשלות אחרות, במיוחד כאלה המסתמכות על קואליציות רחבות כמו מרבית הממשלות בישראל לאורך השנים.

מצד אחר, בישראל לא נהוגות ממשלות מיעוט, והן לרוב התקיימו תקופות קצרות לאחר פרישת אחת הסיעות מהקואליציה (יוצאת דופן היא ממשלת פרס שקמה ב-1995 לאחר רצח רבין, והוקמה מלכתחילה כממשלת מיעוט – סיעות הקואליציה מנו 59 ח"כים, והיא נתמכה מבחוץ ע"י חד"ש ומד"ע). ייתכן שבשל כך, ממשלת מיעוט תסבול מבעיה של לגיטימציה ציבורית.

יתר על כן, המאפיינים הספציפיים של ממשלת המיעוט הנוכחית צפויים להקשות עליה מאוד. כך למשל, רוב ממשלות המיעוט במדינות אחרות מסתמכות על תמיכה "מבחוץ" של מפלגות שאינן חלק מהקואליציה,אך תומכות בה בהצבעות בפרלמנט (באופן קבוע או אד-הוק) בתמורה להטבות והישגים שונים. קשה לראות איזו תמיכה דומה מבחוץ יכולה לגייס הממשלה הנוכחית. ללא תמיכה של מפלגות וח"כים מבחוץ, הממשלה לא תוכל להעביר חוקים בכנסת והדבר יקשה עליה מאוד לתפקד ולקדם את מדיניותה. 

בנוסף, ממשלת המיעוט הנוכחית מאוד מפוצלת מבחינת מספר וזהות הסיעות המרכיבות אותה, ויש בתוכה סיעות וחברי כנסת שאתגרו אותה בעבר וצפויים להמשיך לעשות זאת בעתיד (כדוגמת אלי אבידר או חלק מחברי רע"מ). הדבר בוודאי יפגע ביכולת התפקוד של הממשלה. זאת בניגוד לממשלות מיעוט במדינות אחרות, שנהנות מכך שהן בדרך כלל "מהודקות" יותר – כלומר יש בהן מספר קטן של מפלגות, והן קרובות זו לזו מבחינה אידיאולוגית.

כלומר – ממשלת המיעוט הנוכחית צפויה לסבול מקושי לגייס רוב בכנסת, ובמקביל היא לא תהנה מהיתרונות שמהן נהנות ממשלות מיעוט במדינות אחרות מבחינת לכידות וסולידריות.

מה מעמדם של עדית סילמן ועמיחי שיקלי מימינה?

כרגע, שיקלי וסילמן הם באופן רשמי חלק מסיעת ימינה, גם אם בפועל הם פועלים באופן עצמאי ממנה.

לגבי העתיד, יש כמה אפשרויות:

• הם ימשיכו להיות חלק מהסיעה. בהקשר זה יש לזכור ששיקלי אכן ממשיך להיות חבר בימינה קרוב לשנה לאחר הקמת הממשלה, למרות שהוא לא תומך בממשלה ופועל באופן עצמאי.
• סיעת ימינה תפנה לוועדת הכנסת בבקשה להכריז עליהם כ"פורשים". אם ועדת הכנסת תאשר את הבקשה, שיקלי וסילמן יוגדרו כ"חברי כנסת יחידים". לכך יהיו השלכות משמעותיות על מעמדם: א. ייאסר עליהם להקים סיעה או להצטרף לסיעה אחרת בכנסת הנוכחית, ולכן הם לא יזכו למימון מפלגות שוטף ולא יוכלו להשתמש בכלים פרלמנטריים שונים, כמו הגשת הצעות או-אמון (אם כי הם יוכלו עדיין להשתמש בכלים אחרים, כמו שאילתות, ואף יוכלו להיות חברי ועדות בכנסת על חשבון המכסה הסיעתית של הליכוד או סיעות אופוזיציה אחרות). ב. הם לא יוכלו להתמנות בכנסת הנוכחית לשרים או סגני שרים. ג. אולי החשוב מכל – בבחירות הבאות, הם לא יוכלו להתמודד בשום מסגרת שבה חברה מפלגה המיוצגת בכנסת הנוכחית. כלומר – הם לא יוכלו להתמודד עם הליכוד או המפלגות החברות בסיעת הציונות הדתית.

יחד עם זאת, כל הסנקציות על פורשים לא יוטלו על סילמן ושיקלי אם יפרשו מהכנסת מיד לאחר הכרזתם כפורשים

• שיקלי ו/או סילמן יחליטו בעצמם לפרוש מהסיעה, ואז יוטלו עליהן המגבלות שפורטו בסעיף הקודם. זוהי אפשרות פחות סבירה.
• שיקלי וסילמן יגייסו "עריק" נוסף מימינה, ואז יוכלו להתפלג מהסיעה – לפי הכלל המאפשר לשליש מחברי סיעה להתפלג ממנה (במצב כזה המתפלגים יהוו 3 מתוך 7 חברי הסיעה – יותר משליש). בניגוד לפורשים, על מתפלגים לא מוטלות כמעט אף אחת מהסנקציות המוטלות על פורשים (מלבד אחת – הם לא ייהנו ממימון מפלגות שוטף, בהתאם לכלל שלפיו התפלגות המתבצעת בשנתיים הראשונות לכהונת הכנסת לא מזכה את המתפלגים במימון כזה. סיעת ימינה תמשיך לקבל את המימון כאילו מנתה 7 ח"כים).

פורסם לראשונה ב-N12