מגמות דמוגרפיות והשתלבות בתעסוקה: מבט על המגזר החרדי

מחקר חדש בוחן לראשונה מבחינה מחקרית את דפוסי התעסוקה של המגזר החרדי ודפוסי הפריון והשלכותיו על הדמוגרפיה של ישראל, גיל הנישואין וגיל לידת הילדים במגזר החרדי. המחקר עומד לראשונה על ההבדלים בסוגיות אלו בין הזרמים השונים במגזר, וכן בינו לבין מגזרים אחרים בישראל

תקציר המחקר

בעבודה חדשנית זו אנו משתמשים בנתוני פרט בכדי למפות דפוסים דמוגרפיים באוכלוסייה החרדית ובתת זרמים בתוכה, וכן ללמוד על המתאם שבין מספר ילדים ותעסוקה בקרב החרדים.

מבט על התקופה שבין 2003-2019 מלמד כי גיל הנישואין וגיל האם בלידה הראשונה מוקדמים יותר בקרב החרדים באופן משמעותי בהשוואה למגזר הכללי, כאשר באותן שנים כמעט אין שינוי בגיל הנישואין לצד עלייה קלה בלבד בגיל הלידה בקרב נשים חרדיות. 

ניתוח של המגמות לפי זרמים (חסידים, ליטאים וספרדים) מצביע על שונות ניכרת בין הזרמים כאשר גיל הנישואין וגיל לידת הילדים מוקדם יותר בקרב הזרם החסידי בהשוואה לזרמים האחרים, ובזרם הספרדי מתחתנים ומולידים בגיל מאוחר ביחס לשאר האוכלוסייה החרדית.

הנתונים עוד מלמדים כי מספר הילדים הממוצע הצפוי לאישה חרדית (ובמיוחד בזרם החסידי) הינו גבוה באופן משמעותי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עם זאת, אנו מזהים ירידה מסוימת במספר הילדים הממוצע לאשה חרדית בעשור האחרון מכשישה וחצי ילדים ל-6.15 (ירידה שבאה לידי ביטוי בכלל הזרמים). הממצאים שעולים ממחקר זה מצביעים על מספרים הנמוכים במעט מאשר אלה המתפרסמים ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בניתוח ייחודי שבודק את המתאם בין מספר ילדים לבין תעסוקהבניתוח זה חילקנו את הפרטים לפי מספר הילדים בהיותם בגיל 34. נמצא שההסתברות להיות מועסק יורדת ככל שלפרט יש יותר ילדים בהיותו בגיל 34. עוד נמצא כי הסתברות זו משתנה בין המינים והזרמים השונים.

לדוגמא בקרב גברים חסידים שיעור התעסוקה נמוך יותר בקרב קבוצת הגברים עם 7 ילדים לעומת גברים חסידים עם פחות ילדים (בקרב גברים עם 1-6 ילדים שיעורי התעסוקה הינם יחסית גבוהים ודומים ביניהם), בעוד שאצל גברים ליטאים ההשפעה על התעסוקה "מתחילה להיות מורגשת" החל מגברים ליטאים עם 4 ילדים ויותר לעומת גברים ליטאים עם פחות ילדים.