יוצאי חבר העמים והעימות באוקראינה – תמיכה מסוייגת

העימות המתחולל בימים אלה באוקראינה מעלה סוגיות אתיות ומעשיות רבות. אך האם יחסם של יוצאי חבר העמים אליהן זהה ליחסם של שאר הישראלים? בעוד שבנושאים מסוימים נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות, הרי שבנושאים מרכזיים הדמיון ביניהן קטן משניתן היה לשער, מה שמצביע על תהליך עמוק של הידמות תפיסתית

העימות המתחולל בימים אלה באוקראינה מעלה סוגיות אתיות ומעשיות רבות. ביקשנו לדעת האם יחסם של יוצאי חבר העמים לשאלות בנושא הוא דומה או שונה מיחסם של ישראלים יהודים שאינם יוצאי חבר העמים. בדקנו זאת בעזרת סקר ייעודי שנערך בתאריכים 14-17/3 והתנהל בעברית, ערבית ורוסית.

כפי שנפרט להלן, אמנם בנושאים מסוימים מצאנו הבדלים (אם כי לא גדולים מאוד) בין שתי הקבוצות הללו, הרי שבנושאים מרכזיים הדמיון בין יוצאי חבר העמים ושאר הישראלים היהודים הוא קטן משניתן היה לשער, מה שמצביע – לטוב או לרע - על תהליך עמוק של הידמות תפיסתית.

כרקע נציין כי בישראל חיים כיום קצת מעל 700,000 יוצאי חבר העמים, שרובם עלו לישראל בראשית שנות ה-90, והם מהווים כ- 12% מהאוכלוסייה הבוגרת (18+).

ראשית בדקנו את הגדרת הזהות העצמית של יוצאי חבר העמים לעומת היהודים שאינם יוצאי החבר וראינו כי הזהות העיקרית של יוצאי חבר העמים היא "ישראלי" (44%) ולאחריה הזהות "יהודי", בעוד שאצל יתר היהודים מעל מחצית ציינו כי הזהות העיקרית שלהם היא "יהודי" (54%) ובמקום השני "ישראלי". עוד נמצא כי  כשליש מיוצאי חבר העמים ציינו שזהותם השנייה היא בהתאם למדינת מוצאם (דוגמת "רוסי" או אוקראיני").

ובחזרה לעימות הנוכחי: אמנם רמת העניין הציבורי בוא היא גבוהה, אבל הממצאים מורים כי, כצפוי, יותר מיוצאי חבר העמים (85%) עוקבים מקרוב אחר העימות באוקראינה מאשר שאר הישראלים היהודים (73%). כמו-כן, העולים מאוקראינה עוקבים אחר האירועים (92%) יותר מהעולים מרוסיה (82%).

היות שליוצאי חבר העמים יש משפחות קרובות, רחוקות או חברים באיזורי העימות יותר מאשר לישראלים יהודים שאינם יוצאי החבר (לרוב מיוצאי חבר העמים, 56%, כאשר השיעור בין עולי אוקראינה הוא 85%. בהשוואה ל-21% בקרב מי שאינם יוצאי החבר), הם גם מדווחים בשיעורים גבוהים יותר כי ההתרחשויות באוקראינה משפיעות במידה רבה על על חייהם באופן אישי: כמעט מחצית מכלל יוצאי חבר העמים ציינו זאת (44%), ומתוכם מקרב מי שעלו מאוקראינה השיעור מאמיר ל-63%. מבין יתר הציבור היהודי רק 18% ציינו כי להתרחשויות השפעה אישית עליהם.

יוצאי חבר העמים גם נרתמו יותר מיתר הישראלים היהודים לסייע לאזרחי אוקראינה: מעל שליש (36%) מהם תרמו בצורה כזו או אחרת (כסף, ציוד וכדומה), כאשר מבין יוצאי אוקראינה 46% ציינו שתרמו. זאת בהשוואה לכרבע (24%) ממי שאינם יוצאי החבר.

ההפתעה חיכתה לנו בתחום העמדות כלפי העימות ומעורבותה המעשית והרצויה של ישראל במתרחש. כאן ההבדלים בין יוצאי חבר העמים למי שאינם כאלה הם ממש קטנים עד אפסיים ולעיתים אף לא בכיוון שצפינו. כך, כמו שאר הציבור היהודי רוב בקרב יוצאי חבר העמים תומכים בהימנעות של ישראל ממעורבות מלאה בסנקציות של המערב נגד רוסיה, בקרבם התמיכה אף גבוהה מעט יותר (67% מול 61%). לא נמצאו הבדלים בסוגיה זו בין יוצאי אוקראינה, רוסיה והרפובליקות האחרות בחבר העמים. עוד נמצא כי כמו ישראלים יהודים שאינם יוצאי החבר גם פחות ממחצית מיוצאי חבר העמים תומכים בקליטת לא בררנית (לא יהודים כיהודים) של פליטים מאוקראינה (45% בקרב יוצאי חבר העמים ו-42% ממי שאינם יוצאי החבר). אפילו מקרב יוצאי אוקראינה רק מחצית מסכימים כי יש לקלוט את כל הפליטים המבקשים להיכנס לישראל. תוצאות דומות התקבלו בשאלה האם יש להקל על מתנגדי משטר מרוסיה בקבלת ויזת כניסה לארץ לתקופה קצובה (רק 48% מיוצאי חבר העמים לשעבר ו-49.5% מיתר הציבור היהודי תומכים בהקלה כזו).

לא מצאנו הבדלים גם בעמדות לגבי היקף העזרה ההומניטרית שמדינת ישראל מגישה לאוקראינה, כמחצית מיוצאי חבר העמים, כמו גם משאר הציבור היהודי, סבורים כי העזרה מתאימה בהיקפה, ורק כרבע בשתי הקבוצות ציינו כי היא מועטה מדי. כמו-כן פחות מחמישית מיוצאי חבר העמים ציינו כי מדינת ישראל צריכה לספק נשק וציוד צבאי ולא רק סיוע הומניטרי, מעט פחות מיתר הציבור היהודי שסבר זאת (23%). עוד נמצא דמיון בין שיעור יוצאי חבר העמים לשיעור בקרב ציבור היהודים שלא הגיעו לארץ מחבר העמים המסכימים כי המשאבים שיידרשו לקליטת עולים יהודים מאוקראינה יהיו על חשבון סיוע לשכבות המוחלשות בישראל (40% מיוצאי חבר העמים ו- 44.5% מיתר הציבור היהודי).

לתפיסת מצב זו של יוצאי חבר העמים יכולים להיות כמה וכמה הסברים, למשל "תיזת האוטובוס", הגורסת כי מי שנמצא כבר באוטובוס אינו נחפז להידחס פנימה כדי לפנות מקום למי שעומדים עדין בתחנה ומבקשים להיכנס. ואולם, ייתכן גם שהדמיון הרב הוא תוצאה של קליטה, ויש יאמרו היטמעות בחברה הישראלית של יוצאי חבר העמים וילדיהם, שהתרחשה בשנים הרבות שהם נמצאים בארץ, היטמעות במידה כזו שיש טשטוש רב של ההבדלים ביניהם לבין הישראלים היהודים שאינם יוצאי החבר. הסבר זה נתמך גם ידי נתונים בתחומים אחרים, כגון דפוסי ההצבעה הדומים, העדפות בתחום התעסוקה, הצריכה וכיוצא באלו.