44% מהציבור בישראל תומכים בקליטת פליטים ללא הבדל דת

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא מלחמת רוסיה-אוקראינה חושף: 74% מהשמאל, 59% מהמרכז ו-31% מהימין תומכים בקליטת פליטים אוקראינים יהודים ולא יהודים כאחד בישראל. לצד זאת, כשני שליש מהיהודים תומכים במתן סיוע הומניטרי בראש ובראשונה ליהודים באזורי העימות; רוב הציבור, ובייחוד יוצאי חבר העמים, סבורים כי הימנעות ישראל מסנקציות נגד רוסיה נכונה

הסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה נערך על ידי צוות מרכז ויטרבי בראשות פרופ' תמר הרמן, ומבוסס על מדגם ארצי מייצג (1,004 מרואיינים) של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה בחלוקה לשלוש קבוצות- עולי בריה"מ מ-1990 ועד היום, יהודים שלא עלו מבריה"מ וערבים. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא 3.15%.

כללי

• מעקב אחרי ההתרחשויות: כצפוי, יוצאי חבר העמים עוקבים יותר מהקבוצות האחרות בישראל (יהודים שאינם יוצאי חבר העמים והערבים) אחרי ההתרחשויות באוקראינה (בהתאמה מתעניינים: 85%, 73%, 59%). בקרב יוצאי חבר העמים יש הבדל קטן בלבד בין קבוצות הגיל השונות מבחינת עניין בהתרחשויות (18-34 – 80%, 35-54 – 82%, 55 ומעלה – 88%). אמנם בשני המקרים מדובר ברוב גדול אבל בכל זאת יש הבדל מסוים בהתעניינות של יוצאי אוקראינה (92%) ויוצאי רוסיה (82%).

עוקבים אחרי העימות בין רוסיה לאוקראינה במידה רבה מאוד/ די רבה (%, יהודים וערבים)

• מקור המידע העיקרי על ההתרחשויות: כלי התקשורת בעברית בישראל הם מקור המידע העיקרי לכל הקבוצות: יהודים כלי תקשורת בעברית בישראל (44%). רשתות חברתיות במקום השני בכל הקבוצות הללו (ערבים – 37%, יהודים שאינם יוצאי חבר העמים – 17%, יוצאי חבר העמים – 15%). ממצא מעניין הוא כי כלי התקשורת ברוסית בישראל וכלי התקשורת מרוסיה אינם מקור מידע עיקרי שכיח עבור יוצאי חבר העמים (בהתאמה רק 15% ו-8%).
  
  
• השפעת הלחימה באוקראינה על החיים האישיים: 44% מיוצאי חבר העמים ציינו כי העימות משפיע על חייהם האישיים (63% מיוצאי אוקראינה, 39% מיוצאי רוסיה), לעומת 18% מקרב המרואיינים היהודים שאינם יוצאי חבר העמים ו-37% מהמשיבים הערבים. מצאנו כאן הבדל בין שתי קבוצות הגיל הצעירות יותר של יוצאי חבר העמים (18-34, 35-54) שבהן רק 39% אמרו שהעימות משפיע על חייהם האישיים לעומת קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (55 ומעלה) כאן כמחצית (51%) אמרו שלאירועים השפעה על חייהם האישיים. לא נמצאו הבדלים ממשיים בין קבוצות אלה מבחינת המצאות של משפחה קרובה או רחוקה באיזורי העימות, הבדלם שהיו יכולים אולי להסביר את ההשפעה השונה על החיים האישיים בין הקבוצות הללו.

ההתרחשויות בין רוסיה לאוקראינה משפיעות על חיי האישיים במידה רבה מאוד/ די רבה (%, יהודים וערבים)

• האחראי העיקרי לעימות: רוב המרואיינים רואים ברוסיה בראשות פוטין את האחראי העיקרי לעימות – בקרב מי שאינם יוצאי חבר העמים רואים זאת כך 77%, בקרב יוצאי חבר העמים (יוצאי אוקראינה – 70% יוצאי רוסיה – 66%), אבל מקרב המרואיינים הערבים רק 27% סבורים כי פוטין הוא האחראי המרכזי, כאשר ביניהם שיעור דומה מטיל את האחריות על ארצות הברית ומדינות נאט"ו (23%). פילוח מדגם כלל היהודים מראה כי שיעור מטילי האחריות על רוסיה בראשות פוטין הוא הגבוה ביותר בשמאל (83.5%) ואילו במרכז ובימין מדובר ברוב קטן יותר – 78.5% ו-73%.

מי האחראי העיקרי לעימות? (%, כלל המדגם)

מדיניות כלפי העימות

• הימנעות ממעורבות מלאה בסנקציות נגד רוסיה: בקרב יוצאי חבר העמים נמצאה התמיכה הגבוהה ביותר בקביעה כי ההימנעות ממעורבות מלאה בסנקציות היא נכונה (67%, כאשר השיעור זהה בקרב יוצאי אוקראינה ורוסיה). בקרב היהודים שאינם יוצאי חבר העמים מסכימים לעמדה זו 61% ובקרב הערבים – 54%. זהו דירוג דומה למדידה הקודמת שעשינו בנדון. בעניין זה מצאנו הבדלים בין המחנות הפוליטיים (מדגם כלל יהודים). שיעור המסכימים בשמאל הוא הנמוך ביותר (49%). במרכז ובימים מדובר ברוב (60% ו-64% בהתאמה).

ההימנעות של ישראל ממעורבות מלאה בסנקציות של המערב נגד רוסיה היא נכונה (%, יהודים וערבים)

• העדפת מעורבות צבאית של המערב מהסנקציות הכלכליות והאחרות: שיעור מי שסברו שמעורבות צבאית הייתה עדיפה הוא הגבוה ביותר בקרב היהודים שאינם יוצאי חבר העמים (49%), לאחריהם בקרב יוצאי חבר העמים (38%) ולבסוף בקרב הערבים (30%). זהו דירוג דומה למדידה הקודמת שעשינו בנדון. גם כאן מצאנו הבדל ניכר בין המחנות הפוליטיים (כלל מדגם יהודים): בקרב הימין מצאנו שיעור גבוה במיוחד של מי שכן היו מעדיפים מעורבות צבאית של המערב (47%), לעומת השמאל והמרכז שם שיעורי המעדיפים התערבות צבאית היה נמוך בהרבה (בהתאמה 37% ו-35%).
  
  
• ישראל צריכה לספק לאוקראינה נשק וציוד צבאי ולא רק עזרה הומניטרית: רק מיעוט תומכים היום בישראל באספקת ציוד צבאי ונשק לאוקראינה: יהודים שאינם יוצאי חבר העמים – 23%, יוצאי חבר העמים – 20%, ערבים 19.5%. הוא הדין בכל שלושת המחנות (מדגם כלל יהודים) (שמאל – 29%, מרכז – 27%, ימין – 20%). אמנם כאן גם כאן מדובר במיעוט אבל מצאנו בשאלה זו הבדל ניכר בין יוצאי רוסיה מהם רק 16% חושבים שישראל צריכה לספק ציוד צבאי ונשק לאוקראינה לבין יוצאי אוקראינה מהם 29% חושבים שיש לעשות כן.
  
  
• הסיכויים שמאמצי התיווך שעושים ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ לפיד יסייעו בהפסקת הלחימה באוקראינה: פחות משליש מהציבור בארץ כיום סבורים כי הסיכוי לכך הוא גדול – יהודים שאינם יוצאי חבר העמים 30%, יוצאי חבר העמים – 30%, ערבים – 33.3%. כך הדבר גם בפילוח של מדגם כלל היהודים לפי מחנות פוליטיים: שמאל – 38%, מרכז – 32%, ימין – 28%.                    

קליטת פליטים ועולים

• ישראל צריכה לקלוט פליטים כמספר המבקשים להיכנס ללא הבדל דת, לא יהודים ויהודים: רק מיעוט, אם כי גדול, תומך במדיניות קליטה כזו. את שיעור התמיכה הגבוה ביותר בקליטה לא בררנית מצאנו בקרב הערבים (47%), לאחריהם בקרב יוצאי חבר העמים (45%, יוצאי אוקראינה- 50%, יוצאי רוסיה – 39.5%), ולבסוף בקרב יהודים שאינם יוצאי חבר העמים (42%).

פילוח של מדגם כלל היהודים לפי מחנה פוליטי העלה כי בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל 74% הם בעד קליטה לא בררנית, במרכז 59.5% ובימין 31%. פילוח לפי דתיות של מדגם זה מעלה כי בקרב החרדים רק 6% הם בעד קליטה לא בררנית, בקרב הדתיים 20%, בקרב המסורתיים הדתיים – 35%, בקרב המסורתיים הלא דתיים – 35%, ובקרב החילונים – רוב של 60%.

ישראל צריכה לקלוט פליטים כמספר המבקשים להיכנס ללא הבדל דת, לא יהודים ויהודים (%, מסכימים, יהודים)

• ישראל צריכה להקל על מתנגדי שלטון מרוסיה בקבלת ויזת כניסה לארץ לתקופה קצובה: גם כאן מדובר במיעוט של תומכים – בקרב היהודים שאינם יוצאי חבר העמים כמחצית (49.5%) תומכים בכך, בקרב יוצאי חבר העמים 48% (אין הבדל בעניין זה בין יוצאי אוקראינה ליוצאי רוסיה), ובקרב הערבים 32%.
  
  פילוח של מדגם כל היהודים לפי מחנה פוליטי העלה כי בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל 64% הם בעד הקלה במתן ויזות למתנגדי השלטון ברוסיה, במרכז 61% ובימין 42%. פילוח לפי דתיות של מדגם זה מעלה כי בקרב החרדים סבורים שיש להקל על מתן ויזה למתנגדי המסטר ברוסיה 30%, בקרב הדתיים – 45%, בקרב המסורתיים הדתיים – 33%, בקרב המסורתיים הלא דתיים – 51% ובקרב החילונים שוב רוב – 57%.
  
  
• ישראל צריכה להגיש סיוע הומניטרי בראש ובראשונה ליהודים באזורי העימות: בקרב היהודים שאינם יוצאי חבר העמים 78% הסכימו עם עמדה זו. בקרב יוצאי חבר העמים 65% הסכימו אתה ובקרב הערבים רק 27%.
  
  פילוח של כלל מדגם היהודים לפי מחנה פוליטי העלה כי בקרב השמאל מיעוט גדול (48%) סבורים כי יש להעדיף יהודים במתן סיוע הומניטרי ישראלי, במרכז – 72% ובימין – 83%. ולפי דתיות: חרדים – 88%, דתיים – 82%, מסורתיים דתיים – 86%, מסורתיים לא דתיים – 82%, חילונים – 67%.
  
  
• ישראל צריכה לספק לאוקראינה נשק וציוד צבאי ולא רק עזרה הומניטרית: בכל הקבוצות רק מיעוט מצדד במדיניות כזו (יהודים שאינם עולי חבר העמים – 23%, יהודים יוצא חבר העמים – 20%, ערבים – 19.5%).
  
  
• היקף העזרה ההומניטרית שמדינת ישראל מגישה לאוקראינה הוא: מתאים לדעת השיעור הגבוה ביותר בציבור הישראלי (יהודים יוצאי חבר העמים - 53%, יהודים שאינם יוצאי חבר העמים 48%, ערבים – 46%. (גדול מדי – יהודים שאינם יוצאי חבר העמים 10%, יוצאי חבר העמים 9%, ערבים 21%; קטן מדי – יהודים שאינם יוצאי חבר העמים 27%, יוצאי חבר העמים 19.5%, ערבים 10%).

השלכות העימות על ישראל

• מההתרחשויות באוקראינה ישראל צריכה ללמוד שאי אפשר לסמוך על גורמים בינלאומיים שישמרו על בטחונה ושהיא יכולה לסמוך רק על עצמה: הן בקרב היהודים יוצאי חבר העמים הן בקרב מי שלא הגיעו משם רוב גדול מאוד (89%) הסכימו עם הקביעה הזו. בקרב הערבים כמחצית (51%) הסכימו אתה. פילוח לפי מחנות פוליטיים של מדגם כלל היהודים הראה הבדלים קטנים בשיעורי הרוב שהסכימו עם קביעה זו (ימין 92%, מרכז – 87%, שמאל – 84%).
  
  
• כיצד ישפיעו המאורעות על מצבה של ישראל בתחומים הבאים:
  
  המצב האסטרטגי האיזורי – בקרב היהודים שאינם יוצאי חבר העמים השיעור הגבוה ביותר (36%) סבורים שלא יהיו להן השפעות לכאן או לכאן. בדומה גם הערבים (42% ) סבורים כך אבל כשיעור הזה מהם גם סבורים שיהיו להן השפעות לרעה על ישראל. בקרב יוצאי חבר העמים השיעור הגבוה ביותר (34%) סבורים שהשפעת ההתרחשויות על מצבה האסטרטגי האיזורי של ישראל יהיה לרעה.
  
  בנוגע למצבה הכלכלי של ישראל יש קונצנזוס בין הקבוצות השונות שהתרחשויות באוקראינה ישפיעו לרעה (יהודים שאינם יוצאי חבר העמים – 67%, יוצאי חבר העמים – 57%, ערבים – 74%).
  
  באשר להשפעות החזויות על מעמדה הדיפלומטי הבינלאומי של ישראל השיעור הגבוה ביותר בקרב יהודים שאינם יוצאי חבר העמים ובקרב יוצאי חבר העמים סורים שההשפעה תהיה לטובה (36% ו-33%). בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר סבורים כי להתרחשויות לא תהיה השפעה על מעמדה הדיפלומטי הבינלאומי של ישראל (37%).
  
  
• המשאבים שיידרשו לקליטת עולים יהודים רבים מאוקראינה יהיו על חשבון סיוע לשכבות המוחלשות בישראל: הציבור הארץ חלוק בעניין זה. בקרב היהודים שאינם יוצאי חבר העמים מסכימים עם קביעה זו 44.5% (43% לא מסכימים), בקרב יוצאי חבר העמים מסכימים 40% (43% לא מסכימים) ובקרב הערבים מסכימים 41% (36%).                                                

סקר לבחינת עמדות הציבור הישראלי כלפי העימות בין רוסיה לאוקראינה נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 14-17/3/2022, רואיינו 1,004 איש ואשה - 798 בעברית, 103 ברוסית ו-103 בערבית. המרואיינים מהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה בחלוקה לשלו קבוצות: עולים מחבר המדינות מ-1990 ועד היום, יהודים שלא עלו מחבר המדינות בתקופה זו וערבים. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.15%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם. לקובץ הנתונים המלא ראו