חינוך ותעסוקה בחברה הערבית: שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל

שנתון החברה הערבית 2021: נתוני הזכאות לבגרות בחברה הערבית קפצו בעשור האחרון לכ-64%; שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל; עליה משמעותית בסטודנטים למדעי המחשב לכ-16%

שנתון החברה הערבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה היוצא לאור זו השנה הראשונה היום (ג), סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה, אורח החיים.

עורכי שנתון החברה הערבית, ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ד"ר מוחמד ח'לאילה וד"ר אריק רודניצקי מציינים כי: "אין ספק כי המהפכה האמיתית שמתחוללת בחברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים מתבטאת בעלייה הדרמטית במדדי החינוך וההשכלה הגבוהה. לא רק שהחברה הערבית משנה את פניה, אלא גם את פני החברה כולה במדינת ישראל, בזכות הנוכחות הבולטת של צעירים וצעירות מהחברה הערבית במוסדות להשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. הפערים באיכות התעסוקה וברמת השכר בין ערבים ליהודים עדיין לא נסגרו, בין היתר בגלל המשבר הכלכלי הקשה שפקד את החברה הערבית בשנתיים האחרונות, בעקבות מגפת הקורונה. יחד עם זאת, רמת הציפיות והשאיפות למימוש עצמי של האזרחים הערבים נמצאות במגמת עלייה מתמדת".

להלן עיקרי הממצאים:

מערכת החינוך

מערכת החינוך הערבי בגילאי בית-הספר מונה 437,000 תלמידים, נכון לשנת הלימודים תשפ"א 2021/2020, שהם כ-24% מכלל התלמידים בישראל.

תשתיות ותלמידים

חל גידול מרשים בהיקף התשתיות מקום המדינה ועד ימינו. בתחום בתי הספר חל גידול ניכר מ-46 מוסדות חינוכיים (45 יסודיים ועל-יסודי אחד) בשנת 1948 ל-1,122 מוסדות חינוכיים בשנת 2020 (657 יסודיים ו-465 על-יסודיים). בהתאם, חל גידול במספר כיתות הלימוד מ-675 בשנת 1948 ל-17,726 בשנת 2020. מספר התלמידים הערבים עלה מ-10,005 בשנת 1948 ל-439,038 (כולל גני הילדים) בשנת 2020.

מספר מוסדות חינוכיים, תלמידים וכיתות לימוד בחינוך הערבי, 1948–2020

		1948/1949	1969/1970	1989/1990	2009/2010	2019/2020
בתי ספר	יסודי	45	219	330	537	657
	על-יסודי	1	37	90	341	465
	סך הכול	46	256	420	878	1,122
תלמידים	יסודי	9,991	85,449	139,600	247,215	246,866
	על-יסודי	14	10,507	67,816	155,374	192,172
	סך הכול	10,005	95,956	207,416	402,589	439,038
כיתות לימוד	יסודי	667	2,663	4,622	8,681	10,158
	על-יסודי	8	276	2,098	5,312	7,568
	סך הכול	675	2,939	6,720	13,993	17,726

אולם, לדברי החוקרים, למרות העלייה החינוך הערבי סובל מאפליה רבת שנים. ביישובים הבדואיים בנגב בכלל, ובכפרים הלא מוכרים בפרט, יש מחסור אקוטי במוסדות חינוך ובכיתות לימוד. בכל הכפרים הלא מוכרים, שבהם מתגוררים כ-70,000 תושבים – כמעט שני שלישים מהם ילדים מתחת לגיל 18 – יש רק 10 בתי ספר יסודיים ללא בית ספר על-יסודי אחד.

זכאות לתעודת בגרות

הזכאות לבגרות עלתה במידה ניכרת בעשור האחרון: מ-47.7% בשנת הלימודים 2009/10 ל-63.9% בשנת הלימודים 2018/19. אך עדיין קיים פער לעומת מערכת החינוך העברי, שגם היא רשמה עלייה ניכרת מ-61.8% ל-73.1% בתקופה זו. בחינוך הבדואי נרשמה עלייה מינורית מ-43.6% ל-48.1% בשנים אלה.

נשירה מלימודים

בשנת הלימודים 2019/2018 עמד שיעור הנשירה על 2.2% בחינוך הערבי לעומת 1.9% במערכת החינוך העברי (4.5% בקרב הבנים הערבים ו-1.9% בקרב הבנות הערביות).

הבחינה הפסיכומטרית

בשנת 2020 קיבלו נבחנים בערבית 501 בממוצע לעומת 586 בממוצע לנבחנים בעברית. הפער הגדול ביותר היה בפרק האנגלית בסך 20 נקודות (96 לנבחנים בערבית ו-116 לנבחנים בעברית).

ההשכלה הגבוהה

שיעור ומספר הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר הראשון במוסדות אקדמיים בישראל כמעט הוכפל בעשור האחרון מ-10% (22,268) בשנה האקדמית 2010 ל-18.3% (43,454) בשנה האקדמית 2020. שיעורם ומספרם של הסטודנטים הערבים לתואר השני עלה כמעט פי שלושה, מ-6.5% (3,270) בשנת 2010 ל-14.6% (9,252) בשנת 2020, שיעור הערבים שלמדו לתואר השלישי עלה מ-3.9% (413) בשנת 2010 ל-7.3% (855) בשנת 2020.

פערים בין מספר הסטודנטים לבין מקבלי התואר

שיעור מקבלי תואר ראשון בחברה הערבית עלה מ-10.3% בשנת 2007 ל-13.6% מתוך כלל הסטודנטים בשנת 2019. בתואר השני העלייה גבוהה הרבה יותר: מ-4.9% בשנת 2007 ל-12.4% בשנת 2019. בתואר השלישי יש עלייה מ-2.8% בשנת 2007 ל-6% בשנת 2019.

מקצועות הלימוד

עלייה משמעותית בלומדים לתחומי מדעי המחשב מ-6.9% בשנת 1999 ל-16.3% בשנת 2019. בהתאם, חלה עלייה חדה בשיעור הערבים המועסקים במקצועות ההיי טק בשנים האחרונות. בנוסף, חל גידול משמעותי בשיעור הסטודנטים הערבים הלומדים רפואה מ-8.2% ל-12% ובמקצועות הפרא-רפואיים מ-10.8% ליותר מרבע (26.7%) בשנים אלה. לצד זאת, נראית עלייה בשיעור הסטודנטים להוראה, מ-11.8% ב-1999 ל-22% ב-2019.

תעסוקה

בין השנים 1995 ל-2002 ירד שיעור התעסוקה של גברים ערבים באופן עקבי ביותר מ-10%, מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים החל להתאושש, בשנים 2017–2019 נרשמה ירידה מתונה בשיעור התעסוקה, ובשנת 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, ירד בחדות שיעור התעסוקה של גברים ערבים לשפל של 69.3%.

בדומה לגברים הערבים, גם שיעורי התעסוקה של נשים ערביות עלו בעקביות מאמצע העשור הראשון של שנות האלפיים. משנת 2001, אז עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על 19.8%, ועד שנת 2018 שיעור התעסוקה כמעט הכפיל את עצמו והגיע ל-38.2%.

פערי שכר

למרות העלייה שנרשמה בשכר הנומינלי הממוצע בין השנים 2018-2008 בקרב האוכלוסייה הערבית, העלייה באוכלוסייה היהודית הייתה גדולה יותר והפערים בין האוכלוסיות התרחבו. התרחב הפער בין נשים ערביות ליהודיות באותן שנים, כאשר השכר הממוצע של נשים יהודיות היה גבוה יותר מזה של נשים ערביות בפער שעלה מ-56% ב-2008 ל-61% ב-2018. בקרב גברים הצטמצם הפער מ-85% ב-2008 ל-77% ב-2018 לטובת גברים יהודים. על כל פנים, בשני המגדרים פערי השכר לטובת האוכלוסייה היהודית הם גבוהים מאוד.

סיבה מרכזית לפערים היא נתוני ההשכלה: 77% מהאוכלוסייה הערבית הם בעלי השכלה נמוכה (עד תעודת בגרות, כולל), ורק כ-15% הם בעלי תואר אקדמי, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, שכ-33% ממנה הם אקדמאים. לצד זאת, ענפי התעסוקה ומשלח יד הם גורם מרכזי נוסף לפערי השכר. כמעט מחצית מהגברים הערבית מועסקים בענפי הבינוי, המסחר והאירוח, שבהם השכר הממוצע נמוך. גם נשים ערביות מרוכזות בענפי תעסוקה שהשכר בהם נמוך מן הממוצע. כמחצית מהנשים הערביות עובדות בתחום החינוך או בשירותי הבריאות והרווחה.

שיעורי תעסוקה (15+), לפי רמת השכלה וקבוצת אוכלוסייה, 2019 (אחוזים)

מקור: עיבוד המחברים לנתוני למ״ס, סקר כוח אדם 2019.