שנתון החברה הערבית 2021: 95% מהיישובים הערביים נמצאים בארבעת האשכולות הנמוכים ביותר

יחד עם זאת, נרשמה עלייה משמעותית בהוצאה למשק בית; תמותת תינוקות בחברה הערבית היא פי 2 בחברה היהודית, ובנגב מטפס לכ-1 מכל 100 תינוקות; פשיעה בחברה הערבית: גידול של 44% במספר אירועי הירי תוך 3 שנים

שנתון החברה הערבית של המכון הישראלי לדמוקרטיה היוצא לאור זו השנה הראשונה היום (א), סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה הערבית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה, אורח החיים.

עורכי שנתון החברה הערבית, ד"ר נסרין חדאד חאג' יחיא, ד"ר מוחמד ח'לאילה וד"ר אריק רודניצקי מציינים כי "שינויים פנימיים שעוברים בשנים האחרונות על החברה הערבית מקבלים ביטוי מובהק במספרים ובנתונים המוצגים בשנתון. העלייה ברמת החיים, בתוחלת החיים וברמת ההשכלה, ובצדם הירידה בשיעורי הפריון, שינוי מבנה המשפחה הערבית, והשאיפה לממש שאיפות אינדיבידואליות על חשבון ערכים קולקטיביים אשר מוצאים את ביטויים, בין היתר, בעלייה בהיקף האלימות והפשיעה – כל אלה מערערים דפוסים מסורתיים מן העבר ומטלטלים את החברה הערבית. בסופו של דבר, מאחורי המספרים נמצאים אנשים, שהם כחמישית מאזרחי המדינה, ולהם שאיפות להצליח בחיים".

להלן עיקרי הממצאים:

גודל האוכלוסייה

האוכלוסייה הערבית בישראל מונה כ- כ-1,957,270 נפש, המהווים 21.1% מאוכלוסיית ישראל. מתוכם, כמעט 362 אלף תושבים ערבים במזרח העיר ירושלים המחזיקים במעמד "תושב קבע", ולכן מספר האזרחים עומד על כ-1,595,300 נפש, שהם 17.2% מאוכלוסיית המדינה. הנתונים נכונים לסוף שנת 2020.

מיקום גיאוגרפי

בצפון הארץ מתגוררים 51.6% מהאזרחים הערבים, במשולש 19.7%, בנגב 17.5%, בערים המעורבות (עכו, חיפה, יפו, רמלה, לוד, נוף הגליל ומעלות-תרשיחא) 8.3%, בפרוזדור ירושלים (כולל מערב ירושלים וללא מזרח העיר) 1.1% ובשאר חלקי הארץ 1.8%.

כפר או עיר?

כמחצית (49.3%) מתגוררים במועצות מקומיות ורובם המכריע ב-69 מועצות מקומיות ערביות. 41% מהאזרחים הערבים מתגוררים ביישובים עירוניים, כאשר רובם ב-12 ערים ערביות וב-7 ערים מעורבות, וחלק מצומצם בערים שרוב אוכלוסייתן יהודי. 5.5% מהאזרחים הערבים מתגוררים ב-47 יישובים כפריים קטנים המשולבים במועצות אזוריות. היתר (4.2%) מתגוררים ביישובים חסרי מעמד מוניציפלי הידועים בכינוי "כפרים לא מוכרים", מרביתם בנגב. בסך הכול יש 163 יישובים שכל תושביהם הם ערבים אזרחי ישראל.

דת

רוב אזרחי ישראל הערבים הם מוסלמים (82.9%), והיתר נחלקים בין דרוזים (9.2%) לנוצרים (7.9%).

ילודה

שיעור הפריון הכולל של נשים ערביות הוא 2.98 (נכון לשנת 2019), תוך הבדלים משמעותיים בין האזורים הגאוגרפיים. בחברה הבדואית בנגב הוא 5.26, גבוה כמעט פי שניים מזה של נשים ערביות בצפון הארץ (2.36 במחוז הצפון, 2.61 במחוז חיפה) ובמשולש (2.69). שיעור הפריון הגבוה ביותר נמדד בקרב מוסלמיות (3.16), ואחריהן דרוזיות (2.02) ונוצריות (1.76). בעבר היה שיעור הפריון של נשים ערביות גבוה כמעט פי שניים מזה של נשים יהודיות, אך ירד בהתמדה, עד שכיום שיעור הפריון של נשים יהודיות מעט גבוה יותר (3.09).

תמותת תינוקות

בשני העשורים האחרונים חלה ירידה עקבית בתמותת תינוקות בחברה הערבית, אך הם עדיין גבוהים פי שניים מאלה שבחברה היהודית: 5.3 לעומת 2.2 לכל 1,000 לידות חי בשנת 2019. בנגב, השיעור כפול (9.6 לכל 1,000 לידות חי) בהשוואה ליישובים הערביים בצפון הארץ (4.1) ובמשולש (4.2).

תוחלת החיים

למרות עלייה ב-3 שנים בשני העשורים האחרונים, תוחלת החיים בחברה הערבית זהה לתוחלת החיים בחברה היהודית לפני 20 שנה.

תוחלת חיים לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה, 1996–2019

שנים	גברים		נשים
ממוצע לתקופה	ערבים	יהודים	ערביות	יהודיות
1996–1999	74.6	76.7	77.2	80.5
2000–2004	74.8	78.1	78.3	82
2005–2009	75.5	79.6	79.3	83.1
2010–2014	76.9	80.8	81	84.1
2015–2019	77.5	81.4	81.7	84.9

איכות חיים ורמת חיים

95% מהיישובים הערביים, בהם מתגוררים כמעט 90% מהאזרחים הערבים, נמצאים בארבעת האשכולות הנמוכים ביותר מבחינה חברתית-כלכלית, 11% מהם מדורגים באשכול הנמוך ביותר. לעומת זאת, רק 17% מהיישובים היהודיים נמצאים באשכולות הנמוכים ביותר, 1–4.

הוצאה למשק בית

ההוצאה החודשית הממוצעת של המשפחה הערבית עלתה באופן ניכר מ-6,924 ש״ח בשנת 2004 ל-9,340 ש״ח בשנת 2017, כך לפי סקרי אגודת הגליל. עלייה זו מתבטאת כמעט בכל התחומים. כך, ההוצאות הנלוות לדיור, עלו מ-761 ש״ח (11% מסל ההוצאות) בחודש ל-1,230 ש״ח (13.2% מסל ההוצאות), וכן על תחבורה ונסיעות עלו משמעותית מ-862 ש"ח (12.4% מסל ההוצאות) בשנת 2004 ל-1,589 ש"ח (17% מסל ההוצאות) בשנת 2017.

בעלות על מוצרים

בשנת 2004 רק ל-36% מהמשפחות הערביות היה מזגן בבית, לעומת 87% בשנת 2017,  בשנת 2004 ל-64% בלבד מהמשפחות הערביות היה רכב פרטי, בהשוואה 83% בשנת 2017. זינוק בשיעור המשפחות הערביות שיש להן צלחת לוויין בבית, מ-67% בשנת 2004 ל-91% בשנת 2017.

אלימות ופשיעה

אירועי הירי בחברה הערבית לשנת 2020 היוו 92% מכלל אירועי הירי בשנה זו, ועמדו על 1,673 – הרעה משמעותית מ-921 אירועי ירי בשנת 2017 (גידול של 44%).

מספר העצורים בקרב האוכלוסייה הערבית בשנת 2020 עמד 27,598, המהווים כ-60% מכלל העצורים. זאת לעומת 15,326 בקרב האוכלוסייה היהודית, המהווים 33%.

מספר התיקים שנפתחו בפועל כנגד ערבים נמוך יותר ועמד על 38% מסך כלל התיקים בשנת 2020, וגבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה.

שביעות הרצון מאזור המגורים

לצד הפער בין שתי האוכלוסיות, בשני העשורים האחרונים ניכרת ירידה ניכרת ברמת שביעות הרצון בחברה הערבית. מ-77% בשנת 2002 ל-70% בשנת 2019, בהשוואה לעלייה מ-82% באוכלוסייה היהודית ל-90% בשנים אלה.

**נתוני שנתון החברה הערבית מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ורשויות ממשלה, הביטוח הלאומי, אגודת הגליל וקרן אברהם.