מלחמת רוסיה אוקראינה: רוב הישראלים אינם תומכים בתגובה צבאית מצד המערב
48% מהישראלים סבורים שעל המערב להמנע מהתערבות צבאית ובמקום זאת להפעיל סנקציות קשות. וגם - מי האיש החזק בממשלה? במקום הראשון נמצא השר ליברמן, אך שיעור גבוה מאוד אינם יודעים. לצד זאת, רק חצי מהציבור מאמינים שהממשלה תחזיק מעמד עד סוף 2022
ממצאים עיקריים
- יש יציבות בשיעורי האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי והאופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה. כבעבר האופטימיות לגבי הביטחון הלאומי עולה על האופטימיות לגבי עתיד הדמוקרטיה. בשני התחומים יוצאי חבר העמים מאז 1990 הם אופטימיים יותר משאר המרואיינים היהודים במדגם.
- רוב המרואיינים מדווחים שהם עוקבים אחרי ההתרחשויות באוקראינה. בקרב יהודים רמת המעקב גבוהה יותר מאשר בקרב הערבים. כמו כן, כצפוי, המעקב של המרואיינים יוצאי חבר העמים אינטנסיבי יותר מאשר של המרואיינים משאר המרואיינים היהודים.
- המרואיינים חלוקים בדעתם האם המסר שבסנקציות הכלכליות והאחרות הקשות שבחר המערב כתגובה למהלך של פוטין הוא מתאים, עם נטייה להעריך שמדובר בתגובה מתאימה. בקרב יוצאי חבר העמים ההערכה כי מדובר בתגובה מתאימה שכיחה מעט יותר מאשר בקרב שאר המרואיינים היהודים.
- הרוב סבורים כי תגובה צבאית של המערב לא הייתה עדיפה על המהלכים שננקטו. בקרב יוצאי חבר העמים התמיכה בהתערבות צבאית קטנה מאשר בקרב שאר המרואיינים היהודים.
- רוב קטן במדגם סבורים כי ההתרחשויות יכולות להשפיע על מצבה האסטרטגי של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית, אך ההערכה היא כי מדובר בהשפעה מסוימת בלבד. יוצאי חבר העמים סבורים פחות משאר המרואיינים היהודים שההתרחשויות באוקראינה צפויות להשפיע על מצבה של ישראל.
- רוב ברור במדגם מצדד במדיניות הזהירה של הממשלה בנוגע לעימות באוקראינה.
- כיום, שר האוצר ליברמן נתפס בכלל המדגם כאיש החזק בממשלה. ממצא מעניין במיוחד הוא כי בקרב יוצאי חבר העמים דווקא ראש הממשלה נפתלי בנט נתפס כאיש החזק.
- ההערכה הרווחת בקרב המרואיינים היא כי הממשלה תמשיך להתקיים לפחות עד סוף 2022 חרף חילוקי הדעות בין מרכיביה.
- המרואיינים חלוקים בהערכותיהם לגבי האופן שבו התמודדה הממשלה עם הגל החמישי של הקורונה, יש שוויון בין שיעור הנותנים לממשלה ציונים טובים או מצוינים לשיעור הנתונים לה ציונים לא טובים או גרועים. בעוד רוב המצביעים למפלגות הקואליציה נותנים לממשלה ציונים טובים או מצוינים, רק מיעוט זעום ממצביעי פלגות האופוזיציה נותנים לה ציונים כאלה.
- כמחצית המרואיינים מדווחים כי מצבם לא השתנה לטובה או לרעה בהשוואה למצבם לפני פרוץ מגיפת הקורונה. שיעור המדווחים שמצבם השתנה לרעה עולה על שיעור המדווחים שהוא השתנה לטובה.
- רוב המרואיינים צופים שבעתיד יגיע וריאנט חדש של קורונה.
- ההערכה האם המדינה ערוכה לגל חדש כזה קשורה קשר הדוק למיקום הפוליטי של המרואיינים – רוב מצביעי מפלגות הקואליציה סבורים כי המדינה ערוכה לכך על סמך ניסיון העבר, ורוב מצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים ההיפך.
החודש מתאפיין ביציבות יחסית בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי (קצת מעל מחצית ובעלייה מזערית) ובשיעור האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית (קצת מתחת למחצית). למעשה, למעט חריגה ברורה אחת בכיוון השלילי באוקטובר בנוגע לאופטימיות באשר לעתיד הדמוקרטיה 2021, זה המצב מאז כוננה הממשלה החדשה ביוני 2021.
אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-פברואר 2022 (%, כלל המדגם)
היות שהחודש עסקנו בנושא ההתרחשויות באוקראינה, בדקנו גם הבדלי עמדות לפי מוצא. מתברר ששיעור האופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית גבוה במידה ניכרת בקרב יוצאי חבר העמים שעלו מאז 1990 (53%) בהשוואה לשיעור המקביל בקרב שאר המרואיינים היהודים (45%). הוא הדין בנוגע לאופטימיות לגבי עתיד הביטחון הלאומי – בקרב יוצאי חבר העמים 60% הם אופטימיים לעומת 54% בקרב שאר המרואיינים היהודים.
רמת המעקב אחרי המתרחש: רוב המרואיינים דיווחו (69%) שהם עוקבים אחרי המתרחש באוקראינה (29% במידה רבה מאוד ועוד 40% במידה די רבה). המרואיינים היהודים מעידים בשיעור גבוה יותר מאשר הערבים שהם עוקבים אחרי ההתרחשויות (72% לעומת 58%). בקרב יוצאי חבר העמים רמת המעקב גבוהה מעט מאשר בקרב שאר המרואיינים היהודים. בקרב יוצאי חבר העמים גם האינטנסיביות של המעקב גבוהה יותר.
באיזו מידה אתה עוקב אחרי העימות בין רוסיה לאוקראינה? (%, מדגם יהודים, יוצאי חבר העמים לעומת שאר המרואיינים היהודים)
האם תגובת המערב, המתמקדת בסנקציות כלכליות, מתאימה? המרואיינים חלוקים בדעותיהם האם המסר שבסנקציות עם נטייה להעריך שמדובר בתגובה מתאימה (48%). שיעור נמוך יותר (39%) סבורים שאין זו תגובה מתאימה.
לדעתך, האם המסר של מדינות המערב שלא תתערבנה צבאית בעימות בין רוסיה לאוקראינה, זאת כדי למנוע התפתחות מלחמת עולם שלישית, אבל יפעילו סנקציות כלכליות ואחרות קשות נגד רוסיה, הוא תגובה מתאימה למהלכים של פוטין? (%, כלל המדגם)
בקרב המרואיינים היהודים כמחצית סבורים שהתגובה הזו מתאימה (51%), אבל בקרב המרואיינים הערבים רק מעט מעל שליש סבורים כך (35%). מצאנו גם הבדל מסוים בין יוצאי חבר העמים לשאר המרואיינים היהודים– 51.5% בקרב יוצאי חבר העמים סבורים שזו תגובה מתאימה לעומת 46% הסבורים כך בקרב המרואיינים היהודים האחרים.
האם היה עדיף אם מדינות המערב היו מתערבות צבאית? יותר מרואיינים (50%) השיבו על כך בשלילה. רק 37% סבורים שתגובה צבאית הייתה עדיפה. בקרב המרואיינים הערבים הרוב השיבו שתגובה צבאית לא הייתה עדיפה (63%) לעומת פחות ממחצית מבין המרואיינים היהודים (47%). בקרב יוצאי חבר העמים התמיכה בהתערבות צבאית קטנה מאשר בקרב שאר המרואיינים היהודים ( 32% לעומת 40%).
לדעתך, האם היה עדיף אם מדינות המערב היו מתערבות צבאית נגד פלישת רוסיה לאוקראינה? (%, סבורים שתגובה צבאית הייתה עדיפה, מדגם יהודים, יוצאי חבר העמים לעומת שאר המרואיינים היהודים)
השפעתן הצפויה של ההתרחשויות באוקראינה על מצבה האסטרטגי של ישראל: כמחצית מהמרואיינים (52%) סבורים כי ההתרחשויות יכולות להשפיע על מצבה האסטרטגי של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית, אבל שיעור הסבורים כי זאת רק במידה די רבה (40%) עולה בעליל על שיעור הסבורים כי ההשפעה יכולה להיות רבה מאוד (12%). ממצא מעניין מאוד הוא ששיעור יוצאי חבר העמים הסבורים כי להתרחשויות באוקראינה יכולות להיות השפעות על מצבה האסטרטגי של ישראל הוא נמוך במידה רבה משיעור הסבורים כך בקרב שאר המרואיינים היהודים.
עד כמה ההתרחשויות באוקראינה יכולות לדעתך להשפיע על מצבה האסטרטגי של ישראל בזירה האזורית והבינלאומית? (%, חושבים שיכולות להשפיע, מדגם יהודים, יוצאי חבר העמים לעומת שאר המרואיינים היהודים)
המדיניות הזהירה של הממשלה: שאלנו: "לדעתך, האם הזהירות של ממשלת ישראל בנוגע לעימות בין רוסיה לאוקראינה בכך שלא נקטה עמדה חד משמעית נגד רוסיה היא נכונה או לא נכונה?" רוב ברור (67%) מצדדים במדיניות הממשלה. בקרב יוצאי חבר העמים שיעור המצדדים במדיניות הזהירה הזו ביחס לעימות נמוכה מאשר בקרב שאר המרואיינים היהודים.
התגובה הזהירה של ממשלת ישראל ביחס לעימות, בכך שלא נקטה עמדה חד משמעית נגד רוסיה - נכונה (%, מדגם יהודים, יוצאי חבר העמים לעומת שאר המרואיינים היהודים)
חזרנו החודש על שאלה בנושא ששאלנו ביוני, מעט לאחר הקמת הממשלה: "לדעתך, מי הוא כיום ה'איש החזק' בממשלה?". גם כיום השיעור הגבוה ביותר ענו שאינם יודעים (39%, לעומת 31% ביוני). כיום בראש הרשימה נמצא שר האוצר ליברמן - 18% ציינו שהוא האיש החזק בממשלה, ואילו ביוני הוא היה במקום הרביעי עם 8%.. ראש הממשלה החליפי ושר החוץ לפיד, שנתפס ביוני כאיש החזק בממשלה (26%), נמצא כיום במקום הרביעי עם 9% בלבד שציינו כי הוא האיש החזק בממשלה. חלה ירידה גם בשיעור הרואים בראש הממשלה בנט את איש החזק בממשלה, מ-19% ביוני ל-12% בלבד כיום.
לדעתך, מי הוא כיום ה"איש החזק" בממשלה? (%, כלל המדגם, יוני 2021 ופברואר 2022)
בעוד שבמדגם היהודים ליברמן נתפס כאיש החזק בממשלה (19.5%), הרי שבקרב הערבים רק 9% רואים אותו כך, נמוך יותר מראש הממשלה בנט (13%) ושר החוץ לפיד (10%). 15% מהיהודים ציינו כי מנהיג רע"ם מנסור עבאס הוא האיש החזק בממשלה, לעומת רק 7% מהערבים.
בשלושת המחנות הפוליטיים בציבור היהודי תופסים את ליברמן כאיש החזק בממשלה (שמאל – 24%; מרכז – 20%; ימין – 19%) אבל בימין יחד עם ליברמן מגיע למקום הראשון מנסור עבאס, שבמרכז מגיע למקום השלישי. בשמאל רק 4% תופסים את עבאס כאיש החזק בממשלה. ההבדלים בהערכה זו בקרב מצביעי המפלגות השונות מסוכמים בלוח הבא:
האיש החזק בממשלה, פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות (%, כלל המדגם)
|
|
מקום ראשון |
מקום שני |
|
הליכוד |
ליברמן (18%) |
עבאס (17%) |
|
יש עתיד |
לפיד (23%) |
ליברמן (18.5%) |
|
ש"ס |
ליברמן (28%) |
עבאס (23.5%) |
|
כחול לבן |
ליברמן (25%) |
בנט (22%) |
|
ימינה |
בנט (26%) |
עבאס (24.5%) |
|
העבודה |
ליברמן (17%) |
לפיד (17%) |
|
יהדות התורה |
עבאס (31%) |
ליברמן (29%) |
|
ישראל ביתנו |
ליברמן (39%) |
בנט (17%) |
|
הציונות הדתית |
עבאס (45%) |
ליברמן (19%) |
|
הרשימה המשותפת |
בנט (15%) |
לפיד (13%) |
|
תקווה חדשה |
ליברמן (26.5%) |
גנץ (15%) |
|
מרצ |
בנט (26%) |
ליברמן (17%) |
|
רע"ם |
לפיד (33%) |
בנט (11% |
השוואה בין יוצאי חבר העמים לשאר המרואיינים היהודים מעלה כי בקרב יוצאי חבר העמים הגיע למקום הראשון ראש הממשלה בנט (13. כשמדובר בשר ליברמן הרי שבעוד רק 11% מיוצאי חבר העמים ציינו כי הוא האיש החזק בממשלה, בקרב האחרים 21% רואים אותו ככזה. מעבר לכך, שיעור הסבורים כי עבאס הוא האיש החזק בקרב יוצאי חבר העמים גבוה יותר מאשר בעיני שאר המרואיינים היהודים (17% לעומת 7%).
גם שאלה זו נבחנה כבר בעבר ביוני 2021, אז התשובות היו חצויות: 46% סברו שהממשלה תחזיק מעמד לפחות שנה, ושיעור זהה כמעט (45%) שהיא לא תשרוד את שנתה הראשונה. במדידה הנוכחית עלה שיעור הסבורים שגבוהים הסיכויים הממשלה תחזיק מעמד לפחות עד סוף 2022 ל-49%, ובמקביל חלה ירידה חלה בשיעור הסבורים שהיא לא תחזיק מעמד עד אז ל-33%. בולט במיוחד השיעור הנמוך של אלה שציינו כי גבוהים סיכויים גבוהים שהממשלה תתפרק בשמונת החודשים הקרובים (8% בלבד. ביוני 2021 – השיעור היה כפול). במילים אחרות, נראה שמתבססת בישראל תחושה של יציבות פוליטית.
נוכח המתחים בין מרכיבי הממשלה השונים, ובמקביל העובדה שבחירות חדשות עלולות להביא את רוב מפלגות הקואליציה לאופוזיציה, מה לדעתך הסיכויים שהממשלה תמשיך להתקיים לפחות עד סוף השנה? (%, כלל המדגם)
את שיעורי העלייה הגבוהים ביותר בשיעור הסבורים כי הממשלה תמשיך להתקיים לפחות שנה מצאנו במפלגות הימין (ש"ס: מ-6% ביוני ל-31% כיום; הציונות הדתית: מ-29% ל-50%; ימינה: מ- 50% ל-65.5%). עם זאת, מול שני השלישים מאלה שהצביעו עבור מפלגות הקואליציה הסבורים כי הממשלה תמשיך להתקיים לפחות עד סוף השנה, רק שליש מאלה שהצביעו למפלגות האופוזיציה סבורים שהסיכויים לכך הם גדולים
מעריכים כי גבוהים הסיכויים שהממשלה תשרוד לפחות עד סוף שנת 2022, לפי הצבעה לכנסת (% כלל המדגם)
תפקוד הממשלה: שאלנו: "איזה ציון בין 1=גרוע ל-5=מצוין היית נותן למדיניות ממשלה בראשות בנט לגבי ההתמודדות עם הגל החמישי של הקורונה שכנראה הסתיים עכשיו?". חלוקים בעניין זה – מעל שליש (37%) נותנים לה ציונים לא טובים או גרועים (1 או 2), ושיעור כמעט זהה (36%) נותנים לה ציונים טובים עד מצוינים (4 או 5). 21% נותנים לה ציון בינוני (3).ם
הערכת מדגם הערבים את תפקוד הממשלה בהתמודדותה על נגיף הקורונה גבוהה יותר מהערכת מדגם היהודי – כאן 46% מעניקים לממשלה ציון טוב או מצוין לעומת 34% בציבור היהודי.
איזה ציון בין 1=גרוע ל-5=מצוין היית נותן למדיניות ממשלה בראשות בנט לגבי ההתמודדות עם הגל החמישי של הקורונה שכנראה הסתיים עכשיו? (%, כלל המדגם)
הלוח הבא מסכם את ההבדלים בין מצביעי המפלגות השונות לגבי תפקוד הממשלה בגל הקורונה החמישי.
נתנו ציון טוב/ מצוין למדיניות הממשלה לגבי ההתמודדות עם גל הקורונה החמישי, לפי הצבעה לכנסת (%, כלל המדגם)
פילוח לפי מחנה פוליטי (מדגם יהודים) מעלה כי מחצית מהשמאל וכמעט מחצית במרכז (44.5%) נותנים לממשלה ציון טוב או מצוין על תפקודה בגל החמישי של הקורונה לעומת כרבע מהימין. עוד נמצא גם כי בקרב המבוגרים שיעור אלה שציינו כי תפקוד הממשלה טוב או מצוין גבוה מאשר בקרב הצעירים (15% מהצעירים, לעומת 52% מגילי 65+).
נתנו ציון טוב/ מצוין למדיניות הממשלה בהתמודדותה עם גל הקורונה החמישי (%, יהודים)
| ציון טוב/ מצוין לממשלה (%) | ||
| מחנה פוליטי | שמאל | 50 |
| מרכז | 44.5 | |
| ימין | 25 | |
| גיל | 18-24 | 15 |
| 25-34 | 24 | |
| 35-44 | 30 | |
| 45-54 | 34 | |
| 55-64 | 45 | |
| 65+ | 52 |
האם צפוי גל קורונה נוסף? הנשאלים אינם אופטימיים: הרוב (63%) חושבים כי צפוי גל נוסף. עם זאת מצאנו הבדל גדול בין המרואיינים היהודים והערבים: בעוד שרוב היהודים מעריכים שיפרוץ גל נוסף, רק מיעוט מהערבים סבורים כן.
מה לדעתך הסיכוי שבעתיד הנראה לעין יפרוץ גל נוסף של וריאנט קורונה כלשהו? (%, כלל המדגם)
כפי שמראה התרשים הבא, אם כי בכל קבוצות הגיל יש רוב לסבורים שצפוי גל קורונה נוסף, רוב זה גדול יותר בקרב הצעירים מאשר בקרב המבוגרים.
סיכוי גבוה מאוד / די גבוה שבעתיד הנראה לעין יפרוץ גל נוסף של וריאנט קורונה כלשהו? (%, כלל המדגם, פילוח לפי גיל)
מוכנות המדינה לגל קורונה נוסף: שאלנו: "והיה ויפרוץ גל נוסף, באיזו מידה לדעתך מדינת ישראל ערוכה כיום, על רקע הניסיון שהצטבר, להתמודד איתו בהצלחה?". המרואיינים חלוקים בסוגיה זו: מחצית (51%) מעריכים כי מדינת ישראל ערוכה במידה רבה מאוד או במידה רבה להתמודד בהצלחה עם גל נוסף, לעומת 42% המעריכים שהמדינה איננה ערוכה לכך. גם בנושא זה יש הבדל בין היהודים לערבים: רק מחצית המרואיינים היהודים (49%) מעריכים שהמדינה ערוכה לגל נוסף, למול רוב הערבים (62%) שציינו כי אנו ערוכים.
התפיסה האם המדינה מוכנה או לא מוכנה להתמודדות עם גל קורונה נוסף מעוצבת במידה רבה על ידי המיקום הפוליטי: רוב גדול מאלה שהצביעו למפלגות הקואליציה מעריכים שהמדינה מוכנה לגל קורונה נוסף, שעה שבקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה רק מיעוט מעריכים כך.
והיה ויפרוץ גל נוסף, באיזו מידה לדעתך מדינת ישראל ערוכה כיום, על רקע הניסיון שהצטבר, להתמודד אתו בהצלחה? (%, כלל המדגם, לפי הצבעה בבחירות)
האם הקורונה שינתה את מצבנו האישי? שנתיים מפרוץ המגפה ביקשנו לדעת עד כמה השפיעה הקורונה על מצבם האישי של הישראלים. הנתונים מורים כי השיעור הגבוה ביותר – מחצית – ציינו כי מצבם לא השתנה, 28% ציינו כי מצבם נעשה גרוע יותר ו-18% שמצבם השתפר.
האם מצבך האישי כיום, בהשוואה למצבך לפני שנתיים, טרם פרוץ מגפת הקורונה הוא... (%, כלל המדגם)
פילוח לפי לאום ומין מעלה כי בעוד מחצית מהגברים הערבים ציינו כי מצבם כיום גרוע יותר מזה שהיה לפני שנתיים, רק 22% מהגברים היהודים בחרו באפשרות זו. גם בין הנשים היהודיות לנשים הערביות יש פער, אך הוא קטן יותר, מה גם ששיעור הנשים שדיווחו על הרעה במצבן, הן בקרב היהודיות הן בקרב הערביות, הוא נמוך בהרבה מאשר בקרב הגברים של אותו ציבור.
דיווחו שמצבם האישי כיום גרוע יותר ממצבם לפני שנתיים, טרם פרוץ מגפת הקורונה (%, כלל המדגם, בפילוח לפי לאום ומין)
פערים בשיעור אלה שציינו כי מצבם כיום פחות טוב מזה שהיה לפני שנתיים נמצאו גם בפילוח לפי הכנסה: בעוד 40% מאלה שהכנסתם מתחת לממוצע ציינו כי מצבם כעת גרוע יותר, הרי שרק 20% מאלה שהכנסתם ממוצעת ומעל לממוצע בחרו באפשרות זו.
מדד הקול הישראלי פברואר 2022 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 28/2-2/3/2022, רואיינו 601 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם.