המטרה הבאה: החוק שיעגן את החקיקה

חוק יסוד: החקיקה יעגן את מעמד חוקי היסוד, יגן עליהם משינויים תכופים לצרכים פוליטיים ויסדיר את היחסים בין בית המשפט העליון והכנסת. הקואליציה הנוכחית מייצגת את מגוון הדעות, העמדות והאוכלוסיות בישראל. אם חוק היסוד יוסדר במשמרת שלה, הוא ייהנה מקונצנזוס רחב ויהיה אבן דרך משמעותית בדרך להשלמת החוקה

השלמת המפעל החוקתי | הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה >>

252 יום עברו מאז השבעת הממשלה ועד שאושר השבוע מינויים של ארבעה שופטים חדשים לבית המשפט העליון. על כתפיהם של ארבעת השופטים שנבחרו, כמו גם על כתפי חברותיהם וחבריהם לספסל השיפוט, מוטלת משימת שיקום האמון בבית המשפט העליון. נשיאת העליון חיות עשתה מעשה בשבוע שעבר, כשענתה לגידופי ח"כ דודי אמסלם במכתב פתוח שזכה לתהודה רבה - אך האם זו הדרך? למרות הפיתוי ומחיאות הכפיים בטווח הקצר, מוטב לשופטי העליון שלא להיכנס לזירה הזו. בניגוד אליהם, לחברי הכנסת יש פריימריז ובחירות בקצה הדרך, ומתקפות על העליון הן פיתוי גדול מדי. בבית המשפט העליון נעשית עבודה רצינית ומעמיקה, וטוב אם השופטים יחשבו כיצד משקפים זאת טוב יותר לציבור הרחב, שצריך להרגיש שבירושלים יושבים מי שבראשם מקננת בעיקר רדיפת צדק ורצון לעשות טוב לכלל הציבור.

שר המשפטים גדעון סער נדרש בשמונת החודשים שלו בתפקיד להשלים משימות שחיכו זמן רב לשר מתפקד. המשרד שאליו נכנס סבל מחוסר משמעותי בבעלי תפקיד קבועים: פרקליט המדינה היה ממלא מקום, כך גם המנהלת הכללית, ראש הרשות להגנת הפרטיות, ורבים אחרים. סער מינה שדרה מקצועית העומדת בתנאי הסף הגבוהים ביותר, וכמובן הוביל לבחירת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה - האישה הראשונה בתפקיד. בזירת החקיקה, הגיש סער חוק יסוד משמעותי להגנה על זכויות חשודים ונחקרים בישראל, ובקרוב ישלים גם הבטחת בחירות שלו ושל גורמים אחרים במערכת הפוליטית: חקיקה שתגביל כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות. על הרקע הזה, הוא צריך לשאול את עצמו שתי שאלות חשובות, שקשורות אחת בשניה: מה יקרה כשראש ממשלה פופולרי (או פופוליסטי) יסיים שתי קדנציות וירצה לסדר לעצמו קדנציה שלישית. ומה צריכה להיות המשימה הגדולה הבאה של הממשלה. התשובה לשתי השאלות הללו היא אחת: חקיקת "חוק יסוד: החקיקה", שיעגן את מעמד חוקי היסוד, יסדיר את הליכי חקיקתם, יגן עליהם משינויים תכופים לצרכים פוליטיים ויסדיר את היחסים בין בית המשפט העליון והכנסת - לא באמצעות מכתבים שנונים, אלא בשורת הסדרים מוסדיים שיפחיתו את המתח ויאפשרו דיאלוג פורה שיבוא לידי ביטוי בפסקי דין ומעשי חקיקה.

המשימה הזו אפשרית. הקואליציה הזו אמנם צרה, אך היא מייצגת פסיפס רחב של דעות, עמדות, ואת מגוון האוכלוסיות במדינת ישראל. בכך, היא מגוונת הרבה יותר מקודמותיה. "חוק יסוד: החקיקה", אם יוסדר במשמרת הזו, יהנה מקונצנזוס רחב יותר, ויהיה אבן דרך משמעותית בדרך להשלמת החוקה. אמת, מוטב היה שחקיקת החוק הזה תיעשה בהסכמה רחבה עוד יותר, שתכלול גם רבים מקרב חברי אופוזיציה - שהרי זו מהותו של החוק, הסכמה על כללי משחק בהסכמה רחבה - אך המציאות היום בכנסת נראית כרגע רחוקה מהיעד הזה. בתחילת הקדנציה שלו כשר משפטים הקים סער ועדה קואליציונית על מנת לנסח יחד את הצעת החוק, אל היא התכנסה פעמים ספורות בלבד ורחוקה מהשלמת המשימה. בעת הזו, עליו לסמן זאת כמטרה הבאה. הוא כבר הוכיח בחודשים האחרונים שהוא ניחן במיומנות הנדרשת להשלמה מוצלחת של מהלכים לאומיים חיוניים.

המאמר פורסם לראשונה בידיעות אחרונות