רק 29% מהציבור נותנים אמון במשטרה

בצל פרשת NSO אמון הציבור במשטרה בשפל. גם האמון ביועץ המשפטי לממשלה רושם ירידה ל-31% – הנתון הנמוך ביותר שנמדד. לצד זאת, כמחצית חושבים שידם של השופטים במתן אישורי האזנה או מעקב קלה מדי

Shutterstock

ממצאים עיקריים

• בשמאל ובמרכז יש גם החודש רוב של אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, ואילו בימין מדובר בשני הנושאים במיעוט של אופטימיים.
• הציבור חלוק בדעתו בשאלת הסדר טיעון עם רה"מ לשעבר נתניהו, עם נטייה קלה להתנגדות למהלך כזה. התמיכה החזקה ביותר בהסדר (מדגם יהודים) נמצאה במחנה המרכז והחלשה ביותר בימין.
• הדעות גם חלוקות בעניין נחיצות מרכיב הקלון בהסדר כזה, אם יושג. כאן יש רוב גדול בשמאל ובמרכז הסבורים כי מרכיב זה הוא חיוני, לעומת מיעוט קטן בימין שזו דעתם.
• ההערכה הרווחת היא שהסיכוי להשגת הסדר טיעון שיהיה מקובל על היועץ המשפטי ועל רה"מ לשעבר נתניהו גם יחד הוא נמוך.
• כיום, כמו לפי חצי שנה, כשני שלישים מהציבור סבורים כי על הרשויות בישראל להתערב ולמנוע מחברת NSO למכור למדינות חוץ תוכנות דוגמת פגסוס המשמשות גם למעקב אחרי פעילים אזרחיים ומתנגדי שלטון.
• רוב המרואיינים בטוחים או חושבים שסוכנויות המדינה בישראל כגון המשטרה מבצעות מעקבים והאזנות אחרי אזרחים מהשורה. רוב גדול עוד יותר מעריכים כך לגבי חברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל.
• רוב גדול בכלל המדגם מצדיקים מעקבים והאזנות סתר במקרים של חשד לעברות ביטחון, למעורבות בעולם הפשע וחיפוש חומרים פדופיליים ברשת. רוב קטן יותר מצדיק זאת במקרה של אלימות משפחתית או סביבתית. רק מיעוט מצדיק מהלכים כאלה במקרה של פעילות אנטי ממשלתית.
• כמחצית המרואיינים סבורים שידם של השופטים קלה מדי במתן אישורים למעקבים והאזנות סתר אחרי אזרחים מהשורה. רק כשליש חושבים או בטוחים שלא כך הדבר.
• אמון הציבור במשטרה נמצא בשפל בהשוואה לכל המדידות שביצענו מאז 2003.
• הרוב סבורים כי המשטרה אינה מקפידה לפעול במסגרת מגבלות החוק כשמדובר בהאזנות סתר ומעקב אחרי אזרחים מהשורה.
• שיעור האמון ביועץ המשפטי לממשלה נמוך ועומד כיום על כשליש נותני אמון בלבד. שיעור האמון הנמוך ביותר נמצא אצל מי שמיקמו עצמם פוליטית במחנה הימין (יהודים). אבל גם במרכז ובשמאל מדובר בפחות ממחצית המרואיינים.
• בעניין מגפת הקורונה מצאנו עלייה לכדי רוב קטן של שיעור המרואיינים החוששים מהידבקות בנגיף. כבעבר, קבוצות הגיל המבוגרות חוששות מכך יותר מקבוצות הגיל הצעירות.
• רוב קטן בציבור תומך הן בהמלצה להסיר את מגבלות התו הירוק הן ביוזמת שרת החינוך לבטל את הבידודים של תלמידים שנחשפו והחזירם לבתי הספר. גילי הביניים תומכים בשני המהלכים יותר מאשר קבוצות הגיל האחרות.

מצב הרוח הלאומי

בשיעור האופטימיים לגבי עתיד שלטון הדמוקרטי בישראל חלה החודש ירידה זעירה ואילו בשיעור האופטימיים לגבי הביטחון הלאומי חלה עלייה קטנה. כרגע מדובר אפוא (כלל המדגם) במיעוט, אם כי ניכר, שהם אופטימיים בתחום עתיד הדמוקרטיה וכמחצית שהם אופטימיים בתחום הביטחון. כמו בחודשים האחרונים, בשני הנושאים יש רוב ניכר לאופטימיים באשר לעתיד בקרב השמאל ורוב קצת קטן יותר במרכז, לעומת רק מיעוט המחזיקים בדעה זו בקרב מי שממקמים עצמם בימין (מדגם יהודים).

אופטימיים לגבי עתיד הדמוקרטיה הישראלית ולגבי עתיד הביטחון הלאומי, אפריל 2019-ינואר 2022 (%, כלל המדגם)

משפט נתניהו

תמיכה בהסדר טיעון: הציבור חלוק בדעתו האם יש או אין להגיע להסדר טיעון עם ראש הממשלה לשעבר נתניהו, הסדר שיכלול פרישה שלו מהחיים הציבוריים. וזאת עם נטייה קלה לכיוון ההתנגדות: 39% תומכים ו-43% מתנגדים. עם זאת, יש לשים לב כי שיעור המתנגדים החזקים (26%) עולה על שיעור התומכים החזקים (14%). כמו כן יש לציין את השיעור הגבוה יחסית של מי שבחרו באפשרות "לא יודעים" (16.5%).

האם אתה תומך או מתנגד לכך שהמדינה תחתום על הסדר טיעון עם נתניהו לפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש מהחיים הציבוריים? (%, כלל המדגם)

קלון: מכאן עברנו לבדוק איזה חלק בכלל הציבור סבורים כי על הסדר שיושג לכלול מרכיב של קלון. גם כאן יש מידה של היסוס: השיעור הגבוה ביותר (45%) חושבים או בטוחים שיש נחיצות בהכללת מרכיב קלון בהסדר לעומת 36% שחושבים או בטוחים שאין בכך צורך. שוב שיעור גבוה מאוד (19%) בחרו בתשובה "לא יודעים".

בשאלה זו הפער בין המחנות הפוליטיים (מדגם יהודים) הוא עצום: בשמאל רוב גדול (81%) הסוברים שיש לכלול את מרכיב הקלון בהסדר אם יושג, במרכז רוב, אך גדול פחות (63%) ובימין - רק מיעוט (26%).

חושבים או בטוחים שהסדר טיעון עם נתניהו צריך להכיל מרכיב של קלון (%, מדגם יהודים, לפי מחנה פוליטי)

הסיכוי להגעה להסדר טיעון: רוב הציבור סבורים שהסיכוי להשגת הסדר טיעון בין היועץ המשפטי לנתניהו שיהיה מקובל על שני הצדדים הוא די או מאוד נמוך (56%). גם כאן שיעור ה"לא יודעים" גבוה. לא מצאנו הבדלים מהותיים בעמדות שלושת המחנות הפוליטיים בעניין זה.

מה הסיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה ונתניהו יצליחו להגיע לנוסח הסדר שיהיה מקובל על שני הצדדים? (%, כלל המדגם)

פרשת האזנות הסתר

בעקבות הגילויים בתקשורת על השימוש שעשתה המשטרה בתוכנות מעקב של חברת NSO חזרנו על שאלה ששאלנו ביולי 2021 בנוגע למדיניות שצריכות הרשויות בישראל לאמץ בנוגע למכירת תוכנות כאלה למדינות חוץ, המשתמשות בהן לא פעם לצורך מעקב אחרי פעילי זכויות אדם ומתנגדים פוליטיים. כמו במדידה הקודמת גם במדידה זו רוב המרואיינים (64%) הסכימו כי על הרשויות להתערב ולמנוע את המכירה. יש לציין כי עיקר העלייה בהתנגדות היא אצל מי שהגדירו עצמם ימין (יהודים). מ-49% שהסכימו שצריך למנוע כמכירה במדידה הקודמת ל-63% הפעם, בדומה לשיעור ההתנגדות למכירה במרכז ובשמאל.

לאחרונה דווח כי חברת NSO הישראלית מכרה תוכנות ריגול טלפונית אחר אנשים בשם "פגסוס", ששימשה משטרים לא דמוקרטיים כדי לעקוב ואף לפגוע בפעילי זכויות אדם ומתנגדים פוליטיים. לדעתך, האם הרשויות בישראל צריכות או לא צריכות למנוע מחברה פרטית מכירת מוצרים כאלה? (%, כלל המדגם)

האזנות ומעקבים בישראל אחרי אזרחים מהשורה: רוב ברור (62%) מהמרואיינים (כלל המדגם) בטוחים או חושבים כי סוכנויות המדינה, כמו המשטרה, מנהלות בארץ מעקבים או האזנות סתר אחרי אזרחים מהשורה. שיעור גבוה עוד יותר (82%) בטוחים או חושבים כך כשמדובר בחברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל. בקרב המרואיינים הערבים גבוה יותר שיעור הסבורים כך מאשר בקרב המרואיינים היהודים כשמדובר בסוכנויות המדינה (70% ו-61% בהתאמה) ואילו בקרב המרואיינים היהודים גבוה שיעור הסבורים כך כשמודבר על חברות מסחריות מאשר בקרב המרואיינים הערבים (85% ו-69% בהתאמה).

חושבים או בטוחים שסוכנויות המדינה/חברות מסחריות עוקבות אחרי הפעילויות של כל מי שמשתמשים בטלפונים סלולריים או במחשבים (%, כלל המדגם)

מתי מותר להאזין ולעקוב? הצגנו בפני המרואיינים מספר אפשרויות ושאלנו אותם האם לדעתם במקרים כאלה מותר מוצדק או לא מוצדק לבצע האזנות סתר או מעקב אחרי אזרחים מהשורה. כפי שאפשר לראות בתרשים הבא יש רוב גדול המצדיק מעקב במקרים של עבירות ביטחון, חשד למעורבות בעולם הפשע וחשד לחיפוש חומרים פדופילים ברשת (יש לשים לב – אין מדובר בחשד לביצוע עברות פדופיליה). בקרב היהודים, שככלל תומכים יותר מהערבים בשימוש בהאזנות סתר ובמעקבים מאשר הערבים, השיעור הגבוה ביותר מצדיק מהלכים כאלה נגד אזרחים כשמדובר בעברות ביטחון ואצל הערבים ההצדקה בשיעור הגבוה ביותר היא כשמדובר חיפוש חומרים פדופילים ונמוך ביותר כשמדובר בפעילות אנטי-ממשלתית (אם כי כאן, באופן די מפתיע להבדיל משאר המקרים, שיעור המצדיקים גבוה מאשר בקרב היהודים).

לגבי כל אחד מהמקרים הבאים, האם מוצדק או לא מוצדק לדעתך לבצע האזנה ומעקב סתר אחרי אזרחים מהשורה: (%, מוצדק, יהודים וערבים)

אישור שופטים למעקבים והאזנות: כמחצית מכלל המרואיינים השיבו כי הם חושבים או בטוחים שידם של השופטים קלה מדי במתן אישורים כאלה. רק כשליש חושבים ההיפך.

השופטים בישראל נותנים בקלות רבה מדי אישורים לגורמים במדינה להאזין בסתר ולעקוב אחרי אזרחים מהשורה (%, כלל המדגם)

בעניין זה מצאנו הבדל מסוים בין שלושת המחנות הפוליטיים (מדגם יהודים): בשמאל ובמרכזי רק מיעוט גדול סבורים כי השופטים מקלים מדי (בהתאמה 40% ו-42%). אבל בקרב הימין מדובר ברוב קטן (54%).

רשויות החוק

אמון במשטרה: אמון הציבור הישראלי במשטרה נמצא בשפל: בכלל המדגם רק 29% ציינו כי יש להם אמון בה, הערך הנמוך ביותר מאז שהחלנו במדידות בשנת 2003, כאשר אמון הערבים נמוך באופן משמעותי מאשר אמון היהודים מאז 2015.

במדגם הערבים נמדדה הפעם עלייה מסוימת בשיעור האופטימיים בהשוואה לשתי המדידות של 2021, אבל עדיין קו המגמה הכללי הוא של ירידה מאז 2014. בקרב המרואיינים היהודים יש ירידה מתמשכת מאז 2018 באמון הציבור במשטרה כאשר שיעור נותני האמון הפעם נמוך אף משתי המדידות האחרונות ב-2021, שהיו נמוכות כשלעצמן.

יש אמון במשטרה, 2003-2022 (%, יהודים וערבים)

פילוח מידת האמון במשטרה לפי מיקום על הרצף חרדים חילונים (מדגם היהודים) מעלה כי בכל הקבוצות רק מיעוט נותן אמון במשטרה. עם זאת, השיעור הנמוך ביותר של נותני אמון במשטרה הוא בציבור החרדי, כאשר שיעור נמוך זה עוד נחתך במחצית מאז יוני 2021 (מ-24% ל- 11%% בהתאמה). שעור האמון של קבוצת הדתיים ירד בחדות מהמדידה הקודמת באוקטובר 2021 (מ-38% ל-21.5%) וגם בקרב המסורתיים דתיים חלה מאז ירידה מסוימת (מ-38% ל-33%). בקרב המסורתיים הלא דתיים והחילונים נשמרה יציבות יחסית מאז המדידה הקודמת.

יש אמון במשטרה, 2020 עד 2022 (%, יהודים, לפי הגדרה דתית)

פילוח לפי מחנה פוליטי (מדגם יהודים) מעלה כי יש רוב של מי שאינם נותנים אמון במשטרה בשלושת המחנות כאחד, כאשר שיעור אי-האמון הגבוה ביותר הוא בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (72%), לאחר מכן בשמאל (62%) ובמרכז (54%).

הקפדת המשטרה על מגבלות החוק בהאזנות סתר: יש להניח שלפחות חלק מהירידה באמון במשטרה נוגעת לגילוי שהיא עשתה שימוש בתוכנות האזנה ומעקב אחרי אזרחים מן השורה. ביקשנו אפוא לדעת באיזו מידה הם מסכמים או לא מסכימים להיגד: "משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם לחוק ולתקנות". בכלל המדגם רוב של 56% ענו הם אינם מסכימים לאמירה זו, כלומר הרוב סבורים שהמשטרה אינה מקפידה לפעול בנושא זה במסגרת המגבלות החוקיות. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים שיעור דומה (56%) חושבים או בטוחים שמשטרת ישראל אינה מקפידה על פעילות האזנה ומעקב בהתאם למגבלות החוק.

מקרב אלה שבטוחים או שחושבים שמשטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים אחר אזרחים יהיו בהתאם לחוק ולתקנות קצת יותר ממחצית ציינו כי אין להם אמון במשטרה. מנגד, מקרב אלה שחושבים שפעולות המשטרה אינן בהתאם לחוק ולתקנות, ובמיוחד מקרב אלה שבטוחים שפעולות המשטרה אינן בהתאם לחוק ולתקנות – רוב גדול מאוד ציין כי אין להם אמון במשטרת ישראל.

אין אמון במשטרת ישראל, לפי העמדה בשאלה האם משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם לחוק ולתקנות? (%, כלל המדגם)

פילוח התשובות לשאלה זו לפי מחנה פוליטי (מדגם יהודים) מראה כי אי ההסכמה להיגד רווחת בעיקר בימין שם מדובר ברוב ברור של מי שאינם מסכימים כי המשטרה פועלת לפי מגבלות החוק, אבל גם בשמאל ובמרכז מדובר ברוב, אם כי קטן יותר.

חושבים או בטוחים שמשטרת ישראל אינה מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם לחוק ולתקנות (%, מדגם יהודים, לפי מחנה פוליטי)

אמון ביועץ המשפטי לממשלה

עם סיום כהונתו של היועץ המשפטי הנוכחי ד"ר אביחי מנדלבליט, בחנו מה מידת האמון של הציבור במוסד חשוב זה במערכת אכיפת החוק. מצאנו כי מידת האמון כאן נמוכה: רק 31% מכלל המדגם ציינו כי יש להם אמון בו (31% מהיהודים, 32% מהערבים), ירידה ניכרת בהשוואה לשלוש המדידות הקודמות, אז עמד שיעור נותני האמון בסביבות 40%. זו מידת האמון הנמוכה ביותר במוסד זה מתחילת המדידות בשנת 2003, אם כי נקודת שפל דומה נמדדה גם ב-2008.

יש אמון ביועץ המשפטי לממשלה, 2003-2022 (%, כלל המדגם)

פילוח מידת האמון של הציבור היהודי ביועץ המשפטי לממשלה לפי מחנה פוליטי מעלה כי בעוד עד שנת 2018 מידת האמון של שלושת המחנות הפוליטיים, ימין, מרכז ושמאל, הייתה דומה, בשנתיים האחרונות נפערו ביניהם פערים גדולים כשמדובר ביועץ המשפטי: במדידת 2020, לאחר החלטתו של ד"ר מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו (נובמבר 2019), האמון בו עלה משמעותית במחנה השמאל וירד בימין, פערים שכאלה נמצאו גם במדידה הנוכחית אבל יש לשים לב כי גם במחנות המרכז והשמאל נרשמה הפעם ירידה ניכרת במידת האמון ביועץ, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא במחנה השמאל.

יש אמון ביועץ המשפטי לממשלה, 2017-2022 (%, יהודים, לפי מחנה פוליטי)

מגפת הקורונה

חשש מהידבקות – רוב קטן של המרואיינים חוששים כיום להידבק בנגיף הקורונה (56.5%), עלייה של 6% מהמדידה לפני חודשיים (50.5%), ו-14% מהמדידה לפני חצי שנה (42%). עיקר העלייה בחשש היא בציבור היהודי. שיעור החוששים הגדול ביותר נמדד בקרב נשים יהודיות (62%), והנמוך ביותר – בקרב נשים ערביות (46%).

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, יהודים וערבים)

נמצא גם קשר בין החשש להידבקות למשתנה גיל, עם העלייה בגיל עולה מידת החשש להידבק בקורונה: בעוד מחצית או פחות מהצעירים חוששים להידבק בקורונה, הרי שרוב גדול מהמבוגרים מביעים חשש זה. 

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, כלל המדגם, לפי גיל)

האומיקרון – סיומו של נגיף הקורונה? שאלנו "האם אתה מאמין או לא מאמין להערכת ארגון הבריאות הבינלאומי כי זן האומיקרון מבשר למעשה על סיום מגפת הקורונה?". הדעות בנושא חלוקות: כמעט מחצית מהמרואיינים (48%) אינם מאמינים כי סיום המגפה באופק, ומעט פחות מכך חושבים כי המגפה קרובה להסתיים (39%). בציבור הערבי שיעור המאמינים כי האומיקרון מבשר את סיום מגפת הקורונה גבוה בהרבה מאשר בציבור היהודי.

מאמינים כי זן האומיקרון מבשר את סיום מגפת הקורונה (%, יהודים וערבים)

האם יש להסיר את הגבלות התו הירוק ולהחזיר את התלמידים לבתי הספר ולבטל את הבידודים? בכלל המדגם מעל מחצית מהמרואיינים הסכימו עם ההמלצה להסיר את מגבלות התו הירוק (53.5%). שיעור דומה (55%) תמכו ביוזמת שרת החינוך ד"ר שאשא-ביטון להחזרת התלמידים למערכת החינוך ללא צורך בבידוד.

מסכימים שיש להסיר את מגבלות התו הירוק ועם היוזמה לבטל את הבידודים במערכת החינוך (%, כלל המדגם)

גיל המרואיינים קשור בבירור עם מידת התמיכה בביטול הבידודים במערכת החינוך: רוב גדול (כמעט שני שלישים) מגילי הביניים, 25-44, אלה שככל הנראה יש להם ילדים במערכת החינוך, מביעים תמיכה ביוזמה זו, לעומת מחצית, או פחות, מקרב שאר קבוצות הגיל.

תומכים ביוזמת שרת החינוך לביטול הבידודים במערכת החינוך (%, כלל המדגם לפי גיל)

הגורם שנמצא במסביר במידה הטובה ביותר את התמיכה או ההתנגדות לשתי היוזמות, הן להסרת התו הירוק הן לביטול הבידודים במערכת החינוך והחזרת התלמידים לבתי הספר, הוא מידת החשש להידבקות בקורונה. רוב גדול מבין מי שאינם חוששים להידבק בקורונה תומכים הן ביוזמת ביטול התו הירוק (70%) והן בהפסקת הבידודים במערכת החינוך (68%). מנגד, בקרב החוששים יש רוב קטן מתנגדים לשתי היוזמות – 42% מתנגדים להסרת התו הירוק ו-46% מתנגדים להפסקת הבידודים במערכת החינוך.

מדד הקול הישראלי ינואר 2022 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-27/1/2022, רואיינו 602 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון מדגם. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il