ניתוח מיוחד לרגל ציון 73 שנה לכנסת

לכבוד ציון 73 שנה לכנסת, ניתח פרופ' עופר קניג עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה את הרכב הכנסת הנוכחי וגודלה היחסי.

מספר הנשים בכנסת

הייצוג של נשים נמצא במגמת עלייה עקבית בשלושת העשורים האחרונים, וכך גם נוכחותן של קבוצות מיעוט חברתיות. גם הכּנסת הפכה עם הזמן ליותר מגוונת. כפי שניתן לראות, מספר הנשים בכנסת נסק משפל של 7 לאחר הבחירות של 1988 לשיא של 36 כיום – 30% בדיוק מכלל חברי הכנסת. זהו, כמובן מספר שעדיין לא משקף את משקל הנשים באוכלוסייה, אך ללא ספק מהווה שיפור משמעותי ביחס לעבר.

צברים מול ילידי חו"ל

כמדינת הגירה, הכּנסות הראשונות התאפיינו ברוב גדול של חברי כנסת שנולדו בחו"ל. כך, הכנסת הראשונה כללה רק 15 צברים, וילידי ישראל היו במיעוט מקרב חברי הכנסת עד הכנסת העשירית (1981). הפעם הראשונה בה ילידי ישראל היוו רוב מקרב כלל חברי הכּנסת הייתה הכנסת ה-11 שנבחרה ב-1984. העלייה הגדולה מחבר המדינות בשנות התשעים אמנם האטה מעט את הגידול בחברי הכנסת ילידי אך בשני העשורים האחרונים שוב חל גידול במספרם ובארבע הבחירות האחרונות הוא התייצב סביב כ-100 ח"כים.

לא יהודים

מספרם של חברי הכנסת הלא-יהודים היה מצומצם למדי עד לשנות התשעים, ומאז נמצא במגמה כללית של עלייה. ההסבר נובע בעיקרו בשינוי בדפוסי ההצבעה של האוכלוסייה הערבית שעברה להצביע לרשימות ערביות כגון רע"מ, תע"ל ובל"ד. ייצוג זה הגיע לשיא בכנסת ה-23, שנבחרו אליה 17 ח"כים לא-יהודיים, ונחלש בבחירות האחרונות (13 ח"כים), בעיקר בגלל שיאים נמוכים של אחוזי ההצבעה בקרב המגזר הערבי.

מקום המגורים

השינויים בחברה הישראלית משתקפים גם בצורות היישוב מהם הגיעו חברי כנסת. משקלם של קיבוצניקים בקרב חברי הכנסת היה בעבר הרחוק גדול מאוד. בכנסת הראשונה כיהנו 22 חברי קיבוצים, ב-2015 נבחרו לכנסת שני חברי קיבוץ בלבד, וכיום מספר עומד על ארבע. מספרם של חברי כנסת שמגיעים מיישובי פיתוח קטן באופן עקבי בשני העשורים האחרונים ועומד על 4 ח"כים. לעומת זאת, חלקם של חברי כנסת הגרים ביישובים מעבר לקו הירוק צמח באופן משמעותי, והגיע ל-8 בכנסת הנוכחית.

גודל הכנסת

גודלם של בתי מחוקקים משתנה ממדינה למדינה, בהתאם למספר גורמים: שטח, אוכלוסייה, מבנה שלטוני ריכוזי או ביזורי ועוד. מחקר השוואתי בחן את הסוגייה ומצא כי הגודל של פרלמנטים צפוי להיות נגזרת ממספר התושבים במדינה (השורש השלישי של מספר התושבים).
מדינות מסוימות המעדכנות את מספר חברי הפרלמנט בהתאם לשינויים בגודל האוכלוסייה. בקנדה, למשל, צמח לאחרונה מספר חברי הפרלמנט מ-308 ל-338 עקב הגידול באוכלוסיית המדינה. במדינות אחרות מספר חברי הפרלמנט נותר קבוע ואינו משתנה. לפי הנוסחה במחקר, מספר הח"כים שאמור להיות כיום הוא הוא 210.

האמנם המספר של חברי הכנסת נמוך?

מבט על מדינות בעלות סדר גודל של אוכלוסייה הדומה למדינת ישראל מעיד שאכן כך הדבר. כאשר משווים את ישראל ל-17 דמוקרטיות עם אוכלוסייה של בין 4 ל-12 מיליון נפש אפשר לראות שהיא היא המדינה הרחוקה ביותר מהקו המשקף את הממוצע.

בניו זילנד, למשל, בה מספר התושבים הוא מחצית ממספר התושבים בישראל, יש פרלמנט הזהה בגודלו לכּנסת – 120 חברים. לכל שאר המדינות שאוכלוסייתן קטנה מזו של ישראל יש פרלמנט עם מספר חברים גדול יותר מזה של הכּנסת.

החוק הנורווגי וגודל הכנסת

מהבחינה הזו, השימוש שנעשה לאחרונה ב"חוק הנורווגי" – המאפשר לשרים וסגני-שרים להתפטר מחברותם בכנסת ולהיות מוחלפים בח"כים שיכולים להקדיש את מלוא זמנם לעבודה הפרלמנטרית – הוא פתרון פרקטי שמפצה על הגודל הקטן של הכנסת . כיום מכהנים 21 ח"כים שנכנסו לכנסת במסגרת "החוק הנורווגי".